בשיתוף פורום Reboot
סביב ההחלטה על הסגר השני עלו ויכוחים רבים – האם היה נכון או מיותר, האם הוא יוביל למטרה (שלא ממש ברור כרגע מהי בדיוק), האם הוא תוצאה של מנהיגות כושלת או דווקא חוסר ציות של הציבור ועוד. אבל דבר אחד ברור ועליו אין ויכוח: סגר ב' מוכיח כי למרות שהמגפה הייתה צפויה זה מכבר, מדינת ישראל לא נערכה כראוי דבר המאפיין לצערנו את ההתנהלות במדינת ישראל.
אין ספק שהאתגרים איתם מתמודדות מערכות הבריאות ברחבי העולם משתנים בקצב חסר תקדים כל הזמן. משבר הקורונה העולמי הוא דוגמה טובה לכך. קצב השינוי המהיר נכון במיוחד לישראל, שמחד גיסא, עוברת תהליך גידול מואץ בביקוש לשירותים רפואיים, ומאידך גיסא מתמודדת עם מגבלות הנובעות מתעדוף לא נכון שלא נתן למערכת הבריאות את המקום הראוי בהקצאת משאבים. מצב זה מסכן את קיימותה של מערכת הבריאות בכלל החוסן הלאומי של מדינת ישראל לשנים הבאות ומהווה אתגר גדול מאי פעם.
חוסר תכנון לטווח הארוך
משבר הקורונה יותר מכל אירוע אחר, חידד את הבעיה העיקרית בפניה עומדת מערכת הבריאות במדינת ישראל והיא חוסר תכנון לטווח ארוך. שנים נשמעות ביקורות על כך שמערכת הבריאות אינה ערוכה מספיק לעומס הדרישה לשירותי הבריאות (כפי שרואים למשל מדי חורף בכל הנוגע לתפוסת המיטות, חיסונים ומניעת הדבקה), לשינויים הצפויים בהזדקנות האוכלוסייה ושלל סוגיות ישנות או חדשות בפניהן היא עשויה לעמוד בשנים הבאות. אין ספק שמשבר הקורונה העצים את התחושה ובהכרח שם זרקור על בעיה זו יותר מכל הבעיות, הבוערות לא פחות.
בניגוד לגופים רבים במשק – ציבוריים או פרטיים, להם יש תוכניות ארוכות טווח, כגון תכניות חומש ואף יותר, מערכת הבריאות במדינת ישראל לוקה בחוסר תכנית שכזו. אין התייחסות לבעיות משמעותיות שיעמדו על הפרק כגון תשתיות, מצב המחלקות לרפואה דחופה ומיון (מלרד"ים), כח האדם הנדרש כולל בקהילה אחרי שחרור אדם מאשפוז למשל וכד'.
מנגד, אין ספק שהשינויים שתחווה האוכלוסייה בשנים הבאות הם עצומים ויושפעו מ 3 גורמים עיקריים: גידול דמוגרפי (שכרגע עומד על 1.9 אחוז מידי שנה), הזדקנות האוכלוסייה וגידול בשיעור החולים הכרוניים – מה שיוביל לגידול בביקושים לשירותי מערכת הבריאות.
מערכת בריאות לאומית חייבת להיערך לכל מה שצפוי ולמה שלא צפוי. עם התקדמות הזמן הציפיות ממערכת הבריאות רק יגדלו ולמרות התקדמות הטכנולוגיה עדיין על המערכת להיות ערוכה לכל תרחיש. טוב וראוי שיהיו תכניות מגירה להתמודדויות עם מגיפה חדשה, גידול דמוגרפי, הזדקנות האוכלוסייה, אסון טבע בקנה מידה רחב שיצריך טיפול רפואי רב ממדי בדומה להיערכות הקיימת במצב מלחמה. חשוב להכין את מערכת הבריאות לכל תסריט. תכנון נכון של כח האדם, תשתיות הכוללות מיטות אשפוז וציוד רפואי הנדרש למתן טיפול במצבי חירום.
במקביל לתכנון לטווח ארוך אני מציע ראשית להיערך לכאן ועכשיו! אחת הבעיות הקשות איתה מתמודדים כעת זו בעיית מחסור בכח אדם ומשאבים. עקב כך נאלצים לקבל החלטות קשות. כדי שבתי החולים לא יתמוטטו בשל הצפה של חולים קשים ובינוניים. אי יכולת לטפל באנשים חולים זו מחשבה בלתי נסבלת. אחד הפתרונות הזמינים לכך הוא להיעזר באוכלוסייה של פורשי מערכת הבריאות – רופאים, אחיות, עובדי מעבדה שפרשו לפנסיה אך עדיין בכושר פיזי ומקצועי ואשר יכולים לסייע למערך הכללי.
צעד כזה כמובן דורש תקציב אבל אין ספק שזו השקעה משתלמת. מדובר בכח אדם מיומן שיכולים להשתלב תוך זמן קצר ובקלות ולתת כתף למאמץ הלאומי. מערך זה צריך להתנהל בדומה למערך המילואים – גיוס כח אדם לתועלת לאומית תמורת משכורת. היערכות זו תיתן למקבלי ההחלטות אורך נשימה מסוים ותמנע פאניקה לקראת הצפי לאלפי חולים קשים. במלחמה כמו במלחמה ! ואנחנו אכן במלחמה כך שצריך להיערך לנושא מבחינה חוקית ותקציבית.
אני מצפה מהעומדים בראש המדינה לנקוט בראייה עתידית לאור המסקנות של המשבר הנוכחי ולהיערך לאתגרים שיגדלו ככל שהזמן יעבור. להיכנס לשנת 2021 עם מחשבות, תכניות ומעשים שיובילו את מדינת ישראל למערכת בריאות חזקה ואיתנה, שתעמוד מול כל מכשול או אתגר שיצוצו במפתיע. לשם כך כמובן הממשלה צריכה להיערך מבחינת תקציב ולשים את מערכת הבריאות בראש סדר העדיפויות, שכן ברור לכולנו שזו מערכת קריטית.
*ד"ר יצחק ברלוביץ', יו"ר פורום ריבוט ולשעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות ומנהל המרכז הרפואי וולפסון
בשיתוף פורום Reboot
