מנהלת אסף הרופא ומנהלת המרכז האונקולוגי ברמב"ם בוועידת הנשים של המדינה
(צילום: משי בן עמי, טל אזולאי)
מערכת הבריאות הישראלית שמתמודדת שנים עם דיאטת תקציב קיצונית ספגה ביממה החולפת מהלומה נוספת בדמות 48 מיליון שקלים שהופחתו מתקציבה לטובת "המשמר הלאומי" של השר איתמר בן גביר. בריאיון לוועידת הנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות", אמרה היום (ב') ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) כי "אנחנו מרגישים את הדלות התקציבית. ה-1.5% קיצוץ רוחבי זה בדיוק מה שהיה חסר למערכת הבריאות שגם ככה אין לה".
לדברי מנהלת אסף הרופא, "בקורונה, נתנו תוספות אבל מאוד בקטנה. אנחנו עדיין במחסור אדיר. מדינת ישראל מוציאה 7.5 אחוזים מהתמ"ג על בריאות. הממוצע במדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) זה 10.5 אחוזים. מדברים על עוני, על מחסור, על צפיפות, על שחיקה איומה של הצוותים. לצערי, זה עדיין לא באג'נדה של שום ממשלה. אנחנו שנים רבות צועקים את צעקתנו. בקורונה מחאו לנו כפיים, אבל בזה זה נגמר".
לדעת ד"ר לבציון קורח, "הנקודה הכי כאובה וחשובה היא נושא הזיקנה. צריך לטפל בזה לאורך כל שרשרת הטיפול - מהקהילה, בתי החולים, הצפיפות, העומסים, הזיהומים והמוסדות הגריאטריים".
פרופ' אירית בן-אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, אמרה בוועידה כי "המערכת משגשגת למרות מחסור גדול. אם רק יתנו לה קצת יותר, היא תוכל להגיע לשיאים גדולים. כשאתה מייבש מערכת, אתה תראה את התוצאות לטווח הארוך, כולל בחלקים המחקריים ובתעשיית הביוטק שעלולים לא להתפתח בקצב הראוי".
"תאמיני בעצמך, הרבה תלוי בנו"
למרות ההתקדמות הרבה, נשים מהוות עדיין רק רבע ממנהלי המחלקות בבתי החולים. ד"ר לבציון קורח, שהייתה האישה הראשונה שניהלה בית חולים ממשלתי והראשונה שניהלה בית חולים של הדסה שהוא ארגון נשים, אומרת כי "זה הרבה תלוי בנו. המצב משתפר, אבל זה דבר שלוקח זמן עד שמתפנה ניהול של בית חולים. אנחנו יודעים שנשים פחות פונות למכרזים.
"כשאישה פונה למכרז, אמנם זה סטריאוטיפי אבל היא אומרת 'זה אני לא, זה אני לא', לעומת גבר שמסתכל על מכרז ואומר 'ברור שאני כן'. הרבה דברים תלויים בנו, ופה המקום של נשים בהובלה של המערכת לעודד ולתת את התחושה שזה אפשרי, לתת את הביטחון ואת העזרה והתמיכה כשצריך. לא חושבת שיש איזושהי תקרה שעוצרת נשים".
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: ד"ר אסנת לבציון קורח, פרופ' אירית בן-אהרון ושרון כידון
(צילום: קובי קואנקס)
ד"ר לבציון קורח וגם פרופ' בן-אהרון סיפרו שידעו שיגיעו לרפואה מגיל צעיר מאוד, ושתיהן רצו להתמחות בגינקולוגיה אך נסחפו למחוזות אחרים. ד"ר לבציון קורח החלה את דרכה כרופאת ילדים ופרופ' בן-אהרון החלה את דרכה בדוקטורט בתחום הפוריות והמשיכה להתמחות באונקולוגיה. פרופ' בן-אהרון מקווה שיגיע היום שבו קידום נשים לא יהיה סוגיה רלוונטית, "מערכת הבריאות היא קלאסית להראות שאפשר להגיע הכי רחוק שאפשר - ולא משנה אם את אישה או גבר".
"הרבה דברים תלויים בנו, ופה המקום של נשים בהובלת המערכת לעודד ולתת את התחושה שזה אפשרי, לתת את הביטחון ואת התמיכה כשצריך"
לדבריה, נשים יכולות להוכיח שניתן לנהל בצורה אסרטיבית אבל גם רגועה ונינוחה ולהשיג תוצאות לא פחות טובות: "ראיתי את הניהול כמנוף לקדם את הדרך ולנסות להגשים דברים בדרך שלי מראש הפירמידה. יש לזה מחירים ויש חשש שזה גוזל הרבה יותר זמן ממה שלא היה לך קודם. האיזון של משפחה עם קריירה, לא חושבת שזה מטריד יותר מדי גברים. כיום זה הרבה פחות מטריד נשים, כי אפשר לתמרן בין הכול. זה עדיין מרתיע רופאות צעירות. אני מנסה להראות להן שהשמיים הם הגבול".
ד"ר לבציון קורח מנהלת כיום 4,300 עובדים במרכז הרפואי שמיר. בנושא התמרון בין החיים המקצועיים לחיים האישיים, סיפרה: "לי יש ארבעה בנים, אחד הדברים הכי פחות בריאים הוא רגשות אשם. זה לא מסר טוב. בעלי הוא מנתח לב. במבחן התוצאה, הם על הכיפאק והם שמחים שיש להם הורים שמחים". על שיטות הניהול של בית החולים שמעניקות לה מרחב תמרון גדול יותר, אמרה: "אני נותנת למנהלים גיבוי מלא שלי, אני לא נכנסת להם לחיים. אני עושה עבודה מדוקדקת בלבחור את המנהלים - רופאים טובים ואנשים טובים לא פחות".
היא סיפרה כי הניהול תמיד היה חלק ממנה, אך הוא דרש ויתור בחלק המקצועי הקליני, "תאמיני בעצמך, החברה רואה אותנו כפי שאנחנו מציגות את עצמנו ותעשי את הבחירות שמתאימות לך", סיכמה במסר לנשים.
