אירופה לוהטת: ריאיון עם התיירות שטסו לגל חום
(צילום: סטס קופולו)
גל חום קיצוני ביותר פוקד את אירופה ומסכן גם את התיירים הישראלים: בימים האחרונים נרשמו טמפרטורות קיצון של יותר מ-40 מעלות צלזיוס גם במדינות שהקיץ בהן נעים בדרך כלל, כמו בריטניה. בדרום אירופה משתוללות שריפות יער קשות, ובספרד ובפורטוגל עלה מספר המתים מהחום ליותר מ-1,000 - רובם מבוגרים או כאלה הסובלים ממחלות רקע.
קראו עוד:
אירופה אינה מורגלת בגלי חום קיצוניים כמו הנוכחי, ויש מדינות שאין בהן מזגנים בבתי מלון, במקומות ציבוריים ובבנייני דירות, כך שניתן לראות אנשים שקופצים למזרקות ציבוריות כדי להצטנן. על פי ההערכות, משבר האקלים הפוקד את כדור הארץ תורם לטמפרטורות הקיצון, וגלי חום צפויים להמשיך ולפקוד את אירופה ואזורים אחרים בעולם.
הסכנה החמורה ביותר היא מכת חום. התופעה מתרחשת כשמנגנון ויסות החום נפגע, והגוף לא מצליח לקרר את עצמו על ידי הזעה. זה עלול לקרות כשהטמפרטורה בחוץ עולה על 32 מעלות בצל, והלחות גבוהה. מכת חום גורמת לשרשרת אירועים מסוכנים בגוף, שעלולים לגרום לסכנת חיים.
אז מה בדיוק קורה בגוף במזג אוויר קיצוני, מהן הסכנות, ואיך תוכלו למנוע הידרדרות?
הסכנה המרכזית: התייבשות
בעת מכת שמש מתרחש בגוף תהליך של התייבשות (דהידרציה), שבו מאבדים כמויות גבוהות של נוזלים המהווים כ-70% מגופנו. הגוף מנסה לקרר את עצמו ולהתגבר על חום הגוף העולה, אבל תחושת הצמא נוטה להגיע לאחר שתהליך ההתייבשות כבר החל. התסמינים הראשונים מופיעים כאשר כ-2% מנפח נוזלי הגוף כבר אבד.
התייבשות קלה גורמת לתחושת צמא, לאובדן תיאבון ולעור יבש. אצל ספורטאים גורמת ההתייבשות לירידה של כשליש מהיכולת הגופנית.
התייבשות בינונית גורמת לצמא, לירידה בנפח השתן (הנעשה צהוב עד חום), לעייפות, לפה יבש, לכאבי ראש ולסחרחורת. מעבר מישיבה לעמידה גורם לירידה מהירה בלחץ הדם, מה שעלול להביא לסחרחורת ועילפון.
התייבשות חמורה, שבה מאבדים 5% מנוזלי הגוף או יותר, מביאה להאצה בקצב הנשימות והלב, לירידה בלחץ הדם, לישנוניות, לעילפון, לעור מקומט, להתכווצות שרירים, לפרכוסים ולאובדן הכרה. אם מאבדים 15% מהנוזלים, זה בדרך כלל קטלני.
אבל לא רק המחסור בנוזלים הוא בעייתי. התייבשות משנה את מאזן המלחים בגוף וגורמת לשינוי (עודף או חוסר) ברמת הנתרן והאשלגן. התייבשות משבשת גם את פעילות הכליות עד לפגיעה בלתי הפיכה ברקמותיהן.
התייבשות משנה את מאזן המלחים בגוף וגורמת לשינוי (עודף או חוסר) ברמת הנתרן והאשלגן. התייבשות משבשת גם את פעילות הכליות עד לפגיעה בלתי הפיכה ברקמותיהן
בשל איבוד הנוזלים, לחץ הדם יורד, וכך נפגעת זרימת הדם לאיברי הגוף. האיברים הרגישים לכך הם המוח והכליות. גם הכבד, הנחשב ל"מעבדה הכימית של הגוף", נפגע קשות בשל מחסור בדם וחמצן.
אם החום מגיע לרמה שבה הגוף לא מצליח לקרר את עצמו, גם החלבונים נפגעים. וכמו שנוזלי הביצה נעשים מוצקים בעת חימום (בישול), כך משתבש גם מבנה חלבוני הגוף, והתוצאה היא פגיעה אנושה כמעט בכל תא ורקמה בגוף.
כמה מים יש לצרוך ביום?
אין קביעה מוחלטת בנושא. בעבר היה מקובל להמליץ למבוגרים על שמונה כוסות שתייה ליום, אולם הוכח כי מדובר במספר ערטילאי, שאינו בהכרח מדויק. על פי נוסחה אחת, כמות השתייה היומית המומלצת לאדם בריא מתקבלת באמצעות הכפלת משקל הגוף ב-30 וחלוקת התוצאה ב-1,000. התוצאה המתקבלת היא מספר הליטרים של נוזלים שמומלץ לשתות ביממה.
כך, למשל, גבר השוקל 70 ק"ג, צריך לשתות ביום 2.1 ליטרים: 70 כפול 30 לחלק ל-1,000. כמות זו שווה לכתשע כוסות ביום. על פי אותה נוסחה, ילד השוקל 30 ק"ג צריך לשתות ביום 900 מ"ל ביום: 30 כפול 30 לחלק ל-1,000 - כלומר, כארבע כוסות ביממה.
עם זאת, הנוסחה בעייתית: היא מתייחסת רק לאנשים בריאים, שאינם מבצעים מאמצים גופניים גבוהים, ואינה לוקחת בחשבון את תנאי הסביבה ונתונים אישיים - מזג האוויר, הלחות, הגיל, המין או הפעילות הגופנית.
אנשים שעוסקים באימונים ספורטיביים אינם שותים מרצונם החופשי כמויות מספקות של מים שימנעו התייבשות. תחושת הצמא מתעוררת רק לאחר איבוד נוזלים בשיעור של כ-2% ממשקל הגוף. מתאמן צמא הוא כבר מתאמן מיובש, ולכן ההמלצות העולמיות למתאמנים הן לשתות 7-5 מ"ל מים לכל ק"ג גוף כשלוש-ארבע שעות לפני המאמץ, בארוחה שלפני האימון.
וכך, אדם ששוקל 70 ק"ג צריך לשתות 450 מ"ל מים (שתיים-שלוש כוסות) לפני שהוא מתאמן. אם האדם אינו מייצר שתן, או שהשתן בצבע כהה, יש לצרוך כשעה לפני המאמץ עוד 5-3 מ"ל של מים על כל ק"ג גוף.
צפו בסרטון בנושא:
בריאות - אולפן - כמה מים באמת צריך לשתות?
(צילום: חגי דקל)
סכנת הקרינה לעור ולעיניים
השמש מביאה עימה לא רק חום רב אלא גם קרינה מסוכנת לעור ולעיניים. הקרינה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לראייה, החל בכוויות שמש לקרנית וכלה בסרטן העפעפיים ועכירות העדשה (קטרקט, הגורם לכמחצית ממקרי העיוורון בעולם).
קרינת השמש באזורנו מציבה את ישראל במקום השני בעולם בשיעור מקרי סרטן העור (מלנומה ממאירה של העור). מחלה זו היא המשמעותית והקשה ביותר שתוקפת את העור. בסיכון גבוה נמצאים בעלי עור בהיר ונקודות חן מרובות, ואלה שבמשפחתם יש היסטוריה של המחלה.
הקרינה העל-סגולית של השמש דרושה להפעלת ייצור ויטמין D בגוף. ויטמין זה מסייע לבניית עצמות, מונע מחלות כמו אוסטאופורוזיס (בריחת סידן), רככת (ריטקס) ורככת העצמות (אוסטאומלציה). אותה קרינה גם גורמת לשבירת מקטעי החומר התורשתי DNA ולשיבוש בקרת צמיחת תאי העור. התוצאה: גידול פראי של התאים וצמיחת גידולים סרטניים ממאירים.
3 צפייה בגלריה
ארבעה סימנים מחשידים, המכונים "ארבעת הגימלים", הם אות אזהרה לכך שנקודת החן עלולה להיות סרטנית
(צילום: shutterstock)
כך תשמרו על עצמכם בגל החום
שתו הרבה: הקפידו על שתייה של לפחות שמונה כוסות ביום. אם אתם מבצעים פעילות גופנית או אפילו טיול רגלי ברחובות, שתו לפחות 12 כוסות (שתי כוסות לפני האימון ושתיים אחריו בנוסף לשמונה הבסיסיות).
שימו לב לסימנים: אם מופיעים כאבי ראש, סחרחורות, חולשה, אי מתן שתן למשך שמונה שעות או צבע שתן כהה מאוד - יש להפסיק מיד כל פעילות גופנית, לשהות במקום מוצל וקריר ולהרבות בשתייה מעבר לתחושת הצימאון.
לבוש מתאים: עובדים המצויים תחת השמש וחשופים לעומס חום כבד, צריכים להקפיד על לבוש בהיר, דק ומאוורר. יש להקפיד על הפסקות ארוכות יותר מהרגיל בצל או במקום ממוזג ולהרבות בשתייה.
הנחיות לקבוצות בסיכון: חולים כרוניים, כמו גם אנשים שסובלים מבעיות נשימה וקשישים, צריכים להימנע מפעילות מאומצת ולהשתדל כמה שאפשר להישאר במקום מקורר. הורים לתינוקות ולפעוטות צריכים לשים לב להתנהגותם ולוודא שהם לא מראים סימן להתייבשות או למכת חום.
שימרו על קשר עם הקשישים בחייכם: לפי הנחיות מגן דוד אדום, יש לוודא שקיימת בקרבתם שתייה קרה, שהם מצויים במקום מוצל וקריר ואינם מראים סימן להתייבשות או למכת חום.
כיסוי ראש: יש להקפיד על כיסוי ראש כל העת ועל כיסוי של חלקי הגוף הרגישים - הגב, החזה, הבטן והכתפיים, שעליהם ניתן למרוח קרם הגנה. אל תחשפו עצמכם לשמש בשעות החמות (מ-10 עד 17). בחרו משקפי שמש בעלי מסנני קרינת UVA ו- UVB.
שימו לב לנמשים: ארבעה סימנים מחשידים, המכונים "ארבעת הגימלים", הם אות אזהרה לכך שנקודת החן עלולה להיות סרטנית - שינוי בגיאומטריה (חוסר סימטריה בשומה), גבול לא ברור (מפרצים, זיגזגים, הפסקות), גוון (צבע לא אחיד, מספר גוונים כגון חום, שחור, ורוד או כחול) וגודל (קוטר מעל 5 מ"מ). אם אחד מהם מופיע, פנו מיד לרופא.
