ב-20 במארס הודיע משרד הבריאות שהתורנויות של הרופאים המתמחים יקוצרו מ-26 שעות ל-21 ול-19 אחרי כעשר שנים של מאבק. עברו מאז כשישה שבועות, והמתווה עדיין לא מיושם. ערן דותן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שנה שישית, אמר היום (ג') בריאיון ל-ynet radio שהממשלה לא עמדה בהתחייבותה, ולכן הוא וחבריו למאבק מתכוונים לחדש את המחאה בנושא.
קראו עוד:
"ועדה מקצועית של משרד הבריאות התכנסה וגיבשה תוכנית ברורה", אומר דותן. "לתוכנית יש שני עקרונות: האחד, קיצור התורניות מ-26 שעות ל-16, והאחר, פריסה של התוכנית למשך מספר שנים. בשבועות האחרונים הממשלה ביטלה את שני העקרונות האלה. זרקה לפח את המחאה האדירה של הרופאים המתמחים, שזכתה לתמיכה בכל הציבור ובכל הקשת הפוליטית".
המתווה שפורסם מדבר על קיצור תורנויות בחלק מבתי החולים ובחלק מהמקצועות.
"זה קיצור קוסמטי שמיושם רק בפריפריה, רק בשני מקצועות ורק בימי חול. הממשלה לקחה את הדבר האדיר הזה וצימקה אותו למשהו בלתי נסבל. מי שיושב בממשלה לא מבין שעבודה במשך 26 שעות היא פשע, היא עוול, היא דבר לא-אנושי".
כולם מסכימים על כך. גם שרי הבריאות האחרונים אמרו שצריך למצוא פתרון לבעיה, ועכשיו המתווה קורס. למה?
"יש ממשלה שאחראית לבריאות הציבור ולתנאי ההעסקה שלנו. הממשלה פשוט מפקירה אותנו. בשנה הבאה אני אמור להתחיל לעשות תורנויות, ואני רואה שהולכים להעסיק אותי בתנאי עבדות. אני והחברים שלי מזועזעים. וזה לא שאין לנו אופציות אחרות בחיים. אני עובד בהייטק. גם חברים שלי עובדים בהייטק".
במקביל ללימודי רפואה יש לך משרת סטודנט בהייטק?
"כן, כי אני צריך משהו שיעזור לי לממן את הלימודים האלה. למזלי, מצאתי את הפורמט הנכון, אבל יש הרבה סטודנטים שעזבו את מסלול הרפואה. יש גם מתמחים שעזבו את המערכת ועברו להייטק בגלל תנאי העבודה הלא-אנושיים. והתופעה הזאת רק תגבר אם התורנויות לא יקוצרו.
"מבחינתנו, המתווה בוטל. הפעימה הראשונה שלו טובה רק לכמה עשרות מתמחים מתוך אלפי מתמחים שמשוועים לרגע שבו התורנויות יקוצרו. 1,200 רופאים יושבים בבית ומחכים לתקן. הסתובבנו בבתי חולים, גם בפריפריה וגם במרכז, וראינו רשימות של מתמחים שמחכים להיכנס לעבודה, והממשלה לא מספקת תקנים עבורם".
חלקם עוברים לעבוד בקפריסין או מחפשים עבודה במקומות אחרים.
"ברור. וזה רק יחריף. שנים חלמתי להיות רופא, וכך גם החברים שלי, אבל הגענו לנקודה שבה אנחנו אומרים שהמחיר גבוה מדי".
אבל למה אתם לא מברכים על הצעד הראשון שנעשה לקראתכם, אלא אומרים, הכול או כלום?
"כי הצעד הראשון הזה הוא לעג לרש. הוא מהווה ניסיון לקבור את כל מה שסוכם עליו. הממשלה באה ושמה הכול בצד".