צחי, בן 42, עובד כ-15 שנים בחיתוך אבן שיש. הוא לא מעשן, אבל בחודשים האחרונים מצא עצמו סובל משיעול יבש ומקוצר נשימה במאמצים. לאחר בדיקת רופא ריאות, ובדיקות נוספות הוא אובחן עם סיליקוזיס - מחלת ריאות צלקתית משנית לחשיפה לסיליקה (מינרל נפוץ, הנמצא בקרקע ובסלעים, ומורכב מסיליקון וחמצן).
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כשני מיליון איש ברחבי העולם מתים מדי שנה מסיבות הקשורות לעבודה. שליש מהם, עקב מחלות ריאה תעסוקתיות הנגרמות מחשיפה לחומרים מזיקים, שנשאפו אל מערכת הנשימה בזמן העבודה. מחלות אלה יכולות להופיע בסמוך לחשיפה או להתפתח ולהופיע גם שנים רבות לאחר מכן.
3 צפייה בגלריה
צילום חזה
צילום חזה
יותר מחצי מיליון מתים מדי שנה ממחלות ריאה הקשורות לחשיפת מזיקים
(צילום: shutterstock)
למה מערכת הנשימה רגישה לחומרים סביבתיים? מערכת הנשימה פתוחה לאוויר סביבנו, מהרגע שבו אנו נושמים את נשימתנו הראשונה - ועד לסוף חיינו. בהיותה קו ראשון לחשיפה לסביבה, מצוידת מערכת הנשימה במנגנוני הגנה של מערכת החיסון, שמפנים חלק גדול מהחומרים, שאנו נושמים, וחוסמים חדירתם, ובכך נמנעות מחלות רבות.
האוויר הנשאף מכיל חלקיקים בגדלים שונים, הנישאים באוויר (Particulate matter). מקור החלקיקים הוא מהטבע וממקורות שנוצרו על ידי האדם (תחבורה, מפעלים, חקלאות ועוד). דווקא החלקיקים הקטנים יותר, שלא נראים בעין, בקוטר של מתחת ל-2.5 מיקרון, וחלקיקים ננו-מטריים, חודרים עמוק יותר אל מערכת הנשימה, והם מסוכנים יותר, היות שהם מתחמקים ממנגנוני ההגנה של מערכת החיסון, ועלולים לגרום למחלות.
אילו מחלות ריאה יכולות להיות קשורות לחשיפה תעסוקתית? מחלה תעסוקתית יכולה להיות בכל חלקי מערכת הנשימה: מחלל האף, דרך דרכי הנשימה (סמפונות) ורקמת הריאה (אינטרסטיציום), ועד לקרום החיצוני שעוטף את הריאה (פלאורה). חשיפה לחומרים נשאפים מסוכנים, עלולה לגרום למחלת דרכי אוויר כמו: אסתמה, או מחלות צלקתיות של הריאה (פיברוזיס ריאתי), כמו: סיליקוזיס, אסבסטוזיס, מחלת בריליום כרונית ועוד.
על אף שחשיפה תעסוקתית עלולה גם להעלות את הסיכון לפיתוח ממאירות ריאתית, חשוב לזכור כי התפתחות סרטן קשורה בגורמים רבים, ומשום כך יש קושי בהגדרת סרטן ריאות - כמחלה תעסוקתית. במקרים מאוד מסוימים, כמו ממאירות של קרום הריאה, מזותליומה (גידול סרטני בקרום, העוטף את הריאה), יש קשר ישיר לחשיפה לאסבסט.
3 צפייה בגלריה
גבר עובד ריתוך אבק
גבר עובד ריתוך אבק
עבודות שמסכנות את הנשימה. חיתוך שיש
(צילום: shutterstock)
אילו חשיפות ידועות כמסוכנות? חומרים רבים, שהופכים בתהליך העבודה לאדים או לאבק, עלולים לגרום למחלות ריאה שונות. יש מקצועות שנמצאים בסיכון מוגבר לחשיפה לגזים רעילים, לאבק מתכות ואבק סיליקה (מינרל טבעי המצוי באבן), כמו: ריתוך, עבודת בניין וחיתוך שיש, עיבוד שבבי ועבודות עפר. עם זאת, כל עבודה עלולה להיות קשורה בחשיפה לחומרים נשאפים מסוכנים, כתלות בסביבת העבודה הספציפית.
"חומרים רבים, שהופכים בתהליך העבודה לאדים או לאבק, עלולים לגרום למחלות ריאה שונות. יש מקצועות שנמצאים בסיכון מוגבר לחשיפה לגזים רעילים, לאבק מתכות ואבק סיליקה (מינרל טבעי המצוי באבן), כמו: ריתוך, עבודת בניין וחיתוך שיש, עיבוד שבבי ועבודות עפר"
ההתקדמות הטכנולוגית בעולם מתרחשת בקצב מסחרר, ואיתה חשיפה לחומרים "חדשים", שלעיתים נדרש זמן להבין את המסוכנות שלהם. דוגמה מצוינת לכך היא: אבן שיש מלאכותית, שנמצאת כמעט בכל בית בישראל במטבח. כדי ליצור שיש חזק ועמיד, עלה אחוז הסיליקה באבן מכ-50% ריכוז באבן שיש טבעית, לכ-90%. השינוי הזה גרם לעלייה דרמטית במקרי סיליקוזיס - מחלה צלקתית (פיבורטית) של הריאות, הנגרמת אצל עובדי תעשיית השיש, כתוצאה מחשיפה לחלקיקי סילקה נשאפים. סיליקוזיס היא מחלה חשוכת מרפא, פרט להשתלת ריאות. ואכן בשנת 2023 באוסטרליה, נאסר הייבוא והשימוש באבן שיש מלאכותית, בעקבות התפרצות מקרי סיליקוזיס רבים.
כמובן, שככל שהחשיפה ממושכת ורבה יותר, גדל הסיכון לפתח מחלה, אך חשוב לזכור, כי גם חשיפה קצרה ואינטנסיבית עלולה לגרום למחלה. כך למשל, באסון התאומים, בספטמבר 2001, חשיפה אדירה לאבק הבניינים, שקרסו, אבק שהכיל מתכות רבות, גרמה להופעת מחלות ריאה שונות, במהלך השנים שלאחר האירוע, בקרב אזרחים וצוותי הצלה ששהו במקום.
3 צפייה בגלריה
פעילות חילוץ כמה ימים אחרי האסון
פעילות חילוץ כמה ימים אחרי האסון
חשיפה קצרה לאבק גרמה להופעת מחלות ריאה. אסון התאומים
(צילום: EPA)
האם כולנו בסיכון לפתח מחלת ריאות תעסוקתית? התשובה הפשוטה לכך היא: כן. אולם, התשובה המדויקת היא שישנה נטייה גנטית ותנאים סביבתיים, שמשפיעים על התפתחות המחלה, כך שרק חלק מהאנשים שחשופים לחומרים מסוימים, יפתחו מחלה. הבעיה היא שאין לנו דרך (נכון להיום), לזהות מראש מי מהעובדים מצוי בסיכון מוגבר לחלות. על מנת למנוע חדירת חומרים נשאפים למערכת הנשימה, דרושים אמצעי מיגון משמעותיים, שלא מתאפשרים בכל סביבות העבודה. כך שהדבר הרצוי הוא לזהות מקומות עבודה עם חשיפות מסוכנות, ולבצע בדיקות תקופתיות לכלל העובדים, בדגש על מערכת הנשימה.
חשוב גם לציין שלעיתים חשיפה תעסוקתית עלולה להחמיר מחלת ריאות קיימת, כמו אסתמה, שבה החשיפה יכולה לגרום לתסמינים מוגברים ולהתקפים. דוגמה נוספת היא מחלת COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), שנגרמת ברוב המקרים מעישון סיגריות, אך הנזק לדרכי האוויר ורקמת הריאה יכול להחמיר בעבודות מסוימות.
איך מאבחנים מחלת ריאות תעסוקתית? השלב הראשון והחשוב ביותר באבחון מחלת ריאות תעסוקתית הוא: זיהוי מדויק של כלל החומרים שאליהם נחשף האדם, בכלל העבודות שבהן עסק במהלך חייו. זהו שלב מאתגר, כיון שרובנו לא מודעים להרכב החומרים שאיתם אנו עובדים. בהמשך, קיימות בדיקות זמינות בסל הבריאות, לביסוס הקשר בין החשיפה - למחלת הריאות. הבדיקות מותאמות לכל מקרה, וכוללת תפקודי ריאה בזמן ומחוץ לשעות העבודה, בדיקת נוכחות חומרים לא אורגניים ברקמת ריאות, או בדגימת ליחה, ובדיקות דם לרגישות למתכות שונות.
אבחון מחלת ריאות תעסוקתית הוא תהליך מורכב, המחייב מומחיות בהבנת פוטנציאל הסיכון בחומרים שונים. לכן מומלץ, כאשר מופיעים תסמינים מדאיגים, וכשיש חשיפה חשודה במקום העבודה, או בסביבת המגורים, לפנות למומחה ריאות להשלמת הבירור.
ד"ר עינת פיירמן קלייןד"ר עינת פיירמן קליין
אבחון מחלת הריאות מתבצע אצל רופא ריאות וכולל ראיון רפואי, בדיקה גופנית, תפקודי נשימה, בדיקות דם ובדיקות הדמיה. כחלק מהתהליך האבחוני, נעשה ניסיון למצוא את הגורם למחלה, שיכול לעיתים להיות קשור לחשיפה בעבודה או בסביבת המגורים. ישנם מקרים רבים שבהם הגורם החשיפתי הוא חד משמעי ולא נדרשות בדיקות נוספות כמו במחלת סיליקוזיס. במקרים אחרים, מורכבים יותר, יחליט רופא הריאות המטפל על הפניה למרפאת ריאות תעסוקתית להשלמת הבירור.
מה החשיבות בזיהוי הגורם למחלת הריאות? המחשבה הראשונית היא, שבמקרה שנגרמה מחלה, כתוצאה מחשיפה תעסוקתית, זה כבר מאוחר מדי. יש בכך מן האמת. אמנם יש טיפולים שמקילים על תסמינים, אך אין דרך תרופתית לרפא ריאות שנפגעו לאחר חשיפה.
יש מחלות ריאה תעסוקתיות קשות כדוגמת סיליקוזיס, שהטיפול היחיד שעשוי להציל חיי החולים הוא השתלת ריאות. עם זאת, זיהוי הגורם למחלת הריאות התעסוקתית הוא בעל חשיבות עליונה, כיוון שהסרת הגורם מחולל המחלה ומניעת המשך החשיפה, עשויות למנוע את המשך הידרדרות המחלה. בנוסף, זיהוי מדויק של חומר - כגורם נזק ריאתי, יכול לסייע לעובדים בריאים, במניעת המחלה בהמשך.
הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית ומחלות ריאה, חברת האיגוד הישראלי למחלות ריאה, אחראית תחום רפואת ריאות תעסוקתית, מכון הריאות, מרכז רפואי כרמל