השבוע שמעתי את פרופסור ליאוניד ברסקי, מנהל המחלקה הפנימית בסורוקה, מדבר על אחד הרגעים המרגשים ביותר שחווה לאחרונה סביב הקורונה. הוא סיפר על חולה בת 90 שהגיעה לאשפוז אצלו במחלקת הקורונה. אלה לא תנאי פתיחה שמשאירים הרבה מקום לאופטימיות, מצבה הלך והידרדר ויחד איתו מצב הרוח והכוחות שלה.
"היא כבר שקעה לתוך שלב של דיכאון והרגשנו שאנחנו מאבדים אותה", הוא מספר, "הפסיקה לאכול ולשתות ולתקשר אתנו". אבל אז הגיעו למחלקה פיזיותראפיסטיות צעירות. הן הבינו שהחולה דוברת איטלקית כשפת אם, והחליטו להשמיע לה שירים נוסטלגיים באיטלקית. אולי השירים האלה היו שירי הילדות שלה? אולי החזירו אותה לתקופות אחרות, אבל באופן לא צפוי, היא פקחה עיניים, חייכה והחלה להגיב, המטפלות הנלהבות המשיכו להשמיע את השירים וגם לרקוד סביבה בחדר, ולאט לאט היא הוסיפה תנועות ידיים, כמצטרפת אליהן. לאחר כמה ימים הן חזרו והופיעו עם השירים והריקודים בחדר. הקשישה הזו התאוששה והחלימה.
"כעבור חודש קיבלתי מהבן שלה סרטון שבו היא כבר מצולמת צועדת עם ההליכון שלה", סיפר ברסקי והוסיף, "אלה הרגעים שבגללם אתה במקצוע הזה".
הפודקאסטים האחרונים של שירלי יובל-יאיר:
- לכל הפודקאסטים - לחצו כאן
שנים רבות שאני מלווה אנשים על משעולי החיים שלהם, בעמקים של המשברים, ובטיפוס העיקש של ההתאוששות. שוב ושוב אני רואה איך כוחות הנפש שזורים בכוחות הגוף, מנגנים אתם יחד את קונצרט החיים.
בפודקאסט השבוע, ארזנו לכם ערכת ויטמינים לחיזוק הנפש. תמצאו בו את מיטב הרעיונות והטכניקות שיכולים להקל עליכם בדרך שלכם. האזינו לפרק המלא.
לחזק את הנפש שלנו
שנת 2022, מגיעה עם גל חדש של קורונה, ואיתו גלים ואדוות של חרדה ומצוקה נפשית. שוב ושוב נשמעת המשאלה לחיסון, לעוד מנה, לתרופה שתגאל אותנו. אנחנו רוצים ובצדק, לחזק את מערכת החיסון הפיזיולוגית, אבל שוכחים להדגיש את מערכת החיסון הנפשית שיש לכולנו, והיא זו שגם תשפיע על מערכת החיסון הפיזיולוגית שלנו.
"אחת הדרכים היפות לעזור לעצמנו - היא להיעזר באחרים, בחוכמתם, בניסיונם ובסיפור חייהם. ללמוד מה הם עושים שעובד להם נכון, ולבדוק את זה עלינו"
"מערכת החיסון הפסיכולוגית", היא מונח שתבעו החוקרים וילסון וגילברט - מדובר במאגר של כוחות ומיומנויות שבאים לעזרתנו בתקופות משבריות, לעיתים אנחנו אפילו לא מודעים להם עד שלא נזקקנו לשירותיהם (מכירים את התחושה הזו שיש לכולנו, כשאנחנו מביטים אחורנית ונזכרים בתקופה קשה ששרדנו אותה, תמהים על הכוחות שגייסנו אז). מאגר הכוחות האלה הוא מה שישמור עלינו בשעת משבר.
למעשה, תקופות משבריות הן אלה שבמהלכן נבנים ה"נוגדנים הנפשיים" האלה שלנו, ההתמודדות עם קשיים בונה את מערכת החיסון הפסיכולוגית שלנו, בדיוק באותו אופן שבו הגוף שלנו מייצר נוגדנים למחלה כאשר הוא פוגש את הווירוס.
אבל משבר הקורונה הוא מה שאני קוראת לו "משבר למרחקים ארוכים", כבר שנתיים שאנחנו נדרשים לגייס את עצמנו מול מציאות שלא מפסיקה להשתנות, רגעי ודאות ותחושה שהנה נפתרת הבעיה, מתחלפים בגל חדש שמחזיר את כולנו אחורה. מגפת הקורונה מביאה איתה גם עלייה חדה ברמות החרדה והדיכאון שאנשים חווים, אחוזי הפניות לעזרה נפשית זינקו בצורה משמעותית, התורים לפגישה עם מטפלים ופסיכיאטרים ארוכים עד בלתי אפשריים. לכן, כולנו צריכים ללמוד גם איך לטפל בעצמנו, להיעזר בידע הנגיש, ובכלים פרקטיים שיעזרו לנו לבנות כוחות ולהתמודד עם אתגרי התקופה.
אחת הדרכים היפות בעיניי לעזור לעצמנו - היא להיעזר באחרים, בחוכמתם, בניסיונם ובסיפור חייהם. ללמוד מה הם עושים שעובד להם נכון, ולבדוק את זה עלינו.
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית, מרצה וסופרת, בעלת הפודקאסט "ליהנות מהדרך"