בישראל ובעולם ישנם רבים, בעיקר קשישים ועריריים, המתקשים להיעזר בתחבורה ציבורית או להגיע באופן סדיר לביקורי רופא בשל בעיות בריאותיות, כמו מחלות נוירולוגיות המשפיעות על התנועה והיציבות. עבורם, קושי בהגעה למרכזי שירותי הבריאות עשוי להוביל לעיתים לדחיית טיפול וכתוצאה מכך לפגיעות חמורות בבריאות.
כאן נכנסת לתמונה הרפואה הדיגיטלית, שמציעה פתרון: מענה רפואי מרחוק, הכולל אבחון וטיפול דרך אמצעים טכנולוגיים, שיכול לשפר את איכות חייהם של חולים אלו ולהקל עליהם את ההתמודדות עם אתגרי הניידות.
טלרפואה: רפואה דיגיטלית בעידן הפוסט-קורונה
ההגדרה של "טלרפואה" (Telemedicine) הוצגה לראשונה בשנות ה-70 על ידי תומס ברד. התפרצות מגפת הקורונה בתחילת 2020 היוותה זרז משמעותי לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו אבחון, ניטור וטיפול מרחוק. עד להתפרצות הקורונה, עולם הרפואה היה מסויג מלקדם את הרפואה הדיגיטלית. עם זאת, מגפת הקורונה אילצה את גורמי הרפואה לחשוב מחוץ לקופסה, ובמהרה ניכרו היתרונות של הרפואה הדיגיטלית:
4 צפייה בגלריה
בזמן מגפת הקורונה, הרפואה הדיגיטלית אפשרה לחולים לקבל טיפול מהבית, ובכך הפחיתה את פוטנציאל התפשטות הנגיף
(צילום: Shutterstock)
טיפול מרחוק: המגפה חייבה מעבר לטיפול מרחוק על מנת למזער את הסיכון להידבקות בווירוס, במיוחד מאחר שרבים ממקרי COVID-19 מקורם היה בבתי חולים. הרפואה הדיגיטלית אפשרה לחולים לקבל טיפול מהבית, והפחיתה את פוטנציאל התפשטות הנגיף במוסדות הבריאות.
לאונרדו דניאלצילום: דני בכרצורך גובר בבדיקות, בניטור ופיתוח טכנולוגי: עם עליית מקרי הקורונה, נדרש סינון, אבחון ובקרה נרחבים. הרפואה הדיגיטלית אפשרה זאת, מה שסייע בניהול הביקוש לבדיקות והפחתת העומס במוסדות הבריאות. הפיתוח של מוצרים אלקטרוניים נישאים, כמו חיישנים לבדיקות רפואיות, והנגישות של טכנולוגיות דיגיטליות לציבור הרחב, הגבירו את היכולת והיעילות של הניטור הרפואי.
מניעת עומס יתר על מערכת הבריאות: על ידי שימוש ברפואה דיגיטלית, נוצרה אפשרות לניטור רציף של חולים בבית, התערבות מוקדמת במידת הצורך והפחתת הצורך בביקורים במוסדות הבריאות.
חשיבות הרפואה הדיגיטלית במחלות נוירולוגיות
בעשור האחרון חווה תחום הרפואה הדיגיטלית והנוירופסיכולוגיה התפתחות מרשימה, המאפשרת פתרונות חדשניים לאבחון ולטיפול במחלות נוירולוגיות. כאמור, השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורכי אבחון וייעוץ מרחוק הפך לנפוץ יותר ויותר, במיוחד בתחום הנוירופסיכולוגיה, ופתח אפשרויות חדשות לשיפור איכות החיים של מטופלים רבים.
ד"ר ויליאם סבן צילום: מתוך האלבום הפרטיכמו כן, מחלות נוירולוגיות ניווניות מוסיפות נדבך נוסף לקשיים איתם מתמודדים החולים כשהם נדרשים להתנייד ממקום למקום, במיוחד למוסדות רפואיים, לצורך ביצוע בדיקות או מעקב רפואי. מחלות נוירולוגיות מסוימות, כמו פרקינסון, פוגעות ביכולות הקוגניטיביות של האדם, מה שמקשה עליו לנוע בצורה עצמאית ללא ליווי. חסכים קוגניטיביים עלולים להוביל לקשיים בזיהוי הצרכים הרפואיים וביכולת לתקשר אותם עם החולים.
בנוסף, רוב המחלות הנוירולוגיות הניווניות גורמות לירידה הדרגתית בתפקוד המוטורי, מה שהופך את הנסיעות למטלה מלחיצה ומייגעת עבור המטופלים, עלולה להחמיר את מצבם ולחשוף אותם לתאונות במהלך הדרך למרכז הרפואי.
אחוז ניכר מהחולים שסובלים ממחלות נוירולוגיות ניווניות הם מבוגרים, שחשופים יותר למחלות בעת שהותם במוסדות הבריאות, דבר שעלול לסכן את בריאותם. עבור אנשים המתגוררים בפריפריה, הרחק מהמרכזים הרפואיים, הנסיעה למרחקים לצורך ביקור רופא עשויה להיות אתגר משמעותי, במיוחד לנוכח המחסור בתחבורה ציבורית, ובמיוחד לאנשים בעלי מוגבלויות.
מחקרים הראו כי הרפואה הדיגיטלית משפרת באופן משמעותי מדדים שונים אצל חולי שבץ, כולל תסמיני דיכאון, תפקוד מוטורי, יכולות ביצוע, איכות חיים ובריאות כללית. כמו כן, נמצא כי במקרים רבים, התוצאות שמתקבלות באמצעות הרפואה הדיגיטלית, לא נופלות מאלה שמתקבלות באמצעות רפואה פרונטלית, בכל הנוגע לאחוזי תמותה, תופעות לוואי, הפרעות שפה, בעיות בהליכה, שיווי משקל, ועוד.
מחלות ניווניות של המוח הקטן
הרפואה הדיגיטלית גם הוכיחה את עצמה במחלות נוירולוגיות הקשורות למוח הקטן – הצרבלום, שנמצא בחלק האחורי התחתון של המוח, מתחת לאונה האוקסיפיטלית ובסמוך לגזע המוח. הצרבלום אחראי על תפקודים קריטיים כמו קואורדינציה, שווי משקל ותנועות מדויקות של השרירים. למרות גודלו הקטן יחסית, הצרבלום מכיל כ-80% מהנוירונים של המוח הגדול.
תפקידי הצרבלום כוללים סינכרון בין קבוצות שרירים שונות, מה שמאפשר ביצוע תנועות חלקות ומדויקות, וכן שמירה על שווי המשקל באמצעות ויסות תגובות הגוף לפי מיקומו ותנועתו. הצרבלום מסייע גם ברכישת מיומנויות תנועה חדשות, כמו רכיבה על אופניים או כתיבה, על ידי יצירת דפוסי תנועה שמתבצעים אוטומטית. הוא גם מפקח ומתקן את דיוק התנועות, כך שהן תתבצענה בצורה חלקה.
בנוסף לתפקידים המוטוריים, הצרבלום מעורב גם במגוון תפקודים קוגניטיביים, כגון למידה תהליכית, תפקודים ביצועיים, ולעיתים אף בתהליכים שקשורים לשפה ולמתמטיקה, כפי שנמצא במרכז לנוירופסיכולוגיה נגישה, המנוהל על ידי ד"ר ויליאם סבן באוניברסיטת תל אביב.
אבחון מרחוק: מענה לאטקסיה ופרקינסון
אטקסיה צרבלרית ופרקינסון הן מחלות נוירולוגיות המשפיעות על המערכת המוטורית, אך כל אחת בדרכה. אטקסיה צרבלרית, מחלה נדירה של המוח הקטן, גורמת לירידה בקואורדינציה, קושי בשמירה על שווי משקל ותנועות לא מדויקות. אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לשפר את איכות החיים ולמנוע הידרדרות. מחקרים מראים כי הערכה נוירופסיכולוגית מרחוק מספקת תמונה מדויקת של השינויים המנטליים בשלבים מוקדמים, מה שעשוי לשפר את הטיפול במחלות כאלה.
4 צפייה בגלריה
הצרבלום (המוח הקטן) אחראי על תפקודים קריטיים כמו קואורדינציה, שווי משקל ותנועות מדויקות של השרירים
(צילום: Shutterstock)
פרקינסון, מחלה נפוצה שמתפתחת בעיקר בגיל המבוגר, גורמת לתסמינים כמו רעד, קשיחות בשרירים, חוסר יציבות ושינויים קוגניטיביים. אבחון וטיפול מוקדם חשובים להצלחת ההתערבות הרפואית, וערכה של אבחנה נוירופסיכולוגית מרחוק, המאפשרת מעקב אחרי השינויים הקוגניטיביים במטופל, הוא קריטי, במיוחד עבור אנשים המתקשים להגיע פיזית למרפאות.
פריצות דרך בהנגשת אבחונים נוירופסיכולוגיים מרחוק
בשנים האחרונות חלו פריצות דרך בהנגשת אבחונים נוירופסיכולוגיים מרחוק בעזרת טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, חיישנים חכמים וכלים דיגיטליים מתקדמים. חיישנים ומצלמות חכמות מאפשרים לבצע הערכות מדויקות בזמן אמת, ללא מפגש פנים אל פנים. במחקר באוניברסיטת תל אביב עם 265 משתתפים, נמצא שהציונים מהמבדקים הקוגניטיביים המקוונים היו דומים לאלו שהתקבלו בהערכות מסורתיות המבוצעות פנים אל פנים. מחקר נוסף אישר את התוצאות, והראה שההערכות המקוונות בתחום הקוגניטיבי, חרדה, דיכאון ותכונות אישיות היו עקביות עם ערכים ממחקרים פנים אל פנים, מה שמצביע על תקפות השיטה.
למרות ההזדמנויות הרבות שהמעבר לרפואה דיגיטלית מציע, קיימים אתגרים שמקשים על יישום הכלים הדיגיטליים בהיקף רחב. בין האתגרים העיקריים: דאגות פרטיות ואבטחת מידע רפואי רגיש, שעלולות להרתיע מטופלים מחשיפת מידע אישי באינטרנט; שונות טכנית, הכוללת הבדלים בקישוריות אינטרנט, חומרה וסביבות בדיקה, שעלולה לפגוע במהימנות הנתונים; ומגבלות מדידה, כגון אי ודאות אם מבחנים קוגניטיביים מקוונים מודדים את אותם פרמטרים כמו הערכות אישיות, וכן מחסור בשיטות תיקוף למבחנים אלה.
כדי לקדם את הרפואה הדיגיטלית בתחום הנוירופסיכולוגיה, מתקיימים שיתופי פעולה בינלאומיים עם אוניברסיטאות ומרכזים רפואיים כמו אוניברסיטת תל אביב, סטנפורד, ברקלי והרווארד, שמאפשרים פיתוח כלים חדשניים לאבחון ולטיפול במחלות נוירולוגיות. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כולל בינה מלאכותית, מקדם את הגישה לאבחון מרחוק והערכה נוירופסיכולוגית מדויקת ומותאמת אישית, שמסייעת בטיפול יעיל וממוקד.
החזון הוא שבעתיד יוכל כל מטופל, כולל קשישים, להתחבר בקלות לשירותי אבחון רפואי דיגיטלי מרחוק, ולהיות בטוח שהטיפול הוא נגיש, נוח ובטוח.
המאמר נכתב על-ידי ד"ר ויליאם סבן ולאונרדו דניאל (M.Sc) במדעי המוח, המרכז לנוירופסיכולוגיה נגישה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ומרכז סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב
