אבל הוא תגובה אנושית לאובדן ולמוות. המוות הוא אוניברסלי, חלק מהקיום האנושי, והוא לובש צורות רבות. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה קשור בעיקר עם ישראלים שנפלו בעת מילוי תפקידם הצבאי, אבל לעיתים הוא מזכיר גם אובדן של אנשים קרובים שמתו בנסיבות אחרות.
קראו עוד:
בעבר הייתה מקובלת התיאוריה של הפסיכיאטרית השווייצרית אליזבת קובלר-רוס לגבי התמודדות עם אבל ואובדן, שדיברה על תהליך של חמישה שלבים: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. במשך השנים התפתחה מחלוקת סביב המודל הזה, בין השאר משום שהוא התבסס על ריאיונות עם אנשים הנוטים למות ולא עם קרוביהם שחוו את אובדנם, ומהסיבה שהוא לא היה מבוסס מדעית. כיום מקובל לראות בהתמודדות עם אבל ואובדן תהליך שנמשך זמן שונה אצל אנשים שונים, תהליך שאינו קבוע ואינו זהה בין אנשים שונים ואינו מתקדם בשלבים קבועים.
לפי ההשקפה הנוכחית, האבל מגיע בגלים של רגש. לעיתים ייראה האדם האבל כמי שחי חיים מלאי משמעות, צוחק נהנה ומתפקד; לעיתים יחוש את האבל בעוצמה רבה ויתקשה לתפקד. ההתמודדות מושפעת מגורמים רבים, כגון טיב היחסים עם המת, הדרך שבה הוא מת, פתאומיות המוות ועוד. התברר שהציפייה שהאבל יתקדם בשלבים קבועים, אינה מציאותית ואף מזיקה למתמודדים מכיוון שהיא מתייגת דרכי התמודדות עם אבל כנכונות יותר ופחות.
התגובות הראשוניות לאובדן של אדם קרוב עשויות לכלול מגוון רחב של התנהגויות ותחושות: בכי, חרדה, כעס, קושי להתרכז, קושי לישון, שינויים בתיאבון, געגוע, בושה, אשמה ולעיתים גם התרחקות ואף התנתקות מהמציאות. כדי להתמודד עם תגובות אלו, מומלץ לאדם להקיף את עצמו באנשים קרובים ותומכים, להקפיד על אכילה ושינה סדירות ככל האפשר ולנוח ככל שמתאפשר.
ככל שחולף הזמן מהאירוע, התחושות החריפות צפויות להתמתן. הן מוחלפות בקבלה של השתנות הקשר עם האדם הקרוב, מצב הרוח משתפר, ולבסוף יש קבלה של האובדן ויכולת גוברת לבניית חיים מספקים לצדו. עוצמתן הרבה (ולעיתים גם המפחידה) של התגובות אמורות לרדת באופן טבעי אצל רוב האנשים, בהדרגה, לאורך הזמן.
מומלץ להתכונן מראש לקראת ימים אלו על ידי בילוי זמן משותף עם אנשים קרובים או עם חיות מחמד, חשיבה מראש על פעולות מהנות על מנת להסיח את הדעת ככל שניתן, ושהייה בסביבה רגועה, בטוחה ונעימה
כשהעוצמה אינה פוחתת גם לא אחרי פרק זמן ארוך, מדובר ב"אבל מורכב", המתאפיין בקושי להמשיך בחיים: יש תחושות של זרות וניכור כלפי העולם וכלפי אנשים קרובים ותחושות של חוסר טעם וחוסר משמעות לחיים. בין גורמי הסיכון לאבל מורכב: יחסים מורכבים עם המת, כגון כעס על התנהגותו, ונסיבות מוות אלימות וטראומטיות.
ד"ר אורי-יה רןצילום: יח"צמאחר שהאבל מגיע בגלים, ובעוצמות שונות לאורך זמן, מומלץ לכל אדם לשים לב למועדים שעלולים להחמיר את תחושות האבל והקושי: ימי שנה למוות, ימי הולדת של המת, ימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. מומלץ להתכונן מראש לקראת ימים אלו על ידי בילוי זמן משותף עם אנשים קרובים או עם חיות מחמד, חשיבה מראש על פעולות מהנות על מנת להסיח את הדעת ככל שניתן, ושהייה בסביבה רגועה, בטוחה ונעימה.
בכל מקרה של קושי סביב אבל - בין אם התחושות החזקות אינן פוחתות לאורך זמן, או שהן נחוות בעוצמה יוצאת דופן - מומלץ לפנות לעזרה מקצועית של איש בריאות הנפש.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית מומחית במחוז הצפון של מכבי שרותי בריאות
