מגפת שיעול: עומסים במחלקות הילדים
(צילום: משי בן עמי)
בימים האחרונים נרשמת אופטימיות זהירה: סימנים ראשוניים של בלימה בעקבות החיסון השלישי, כשמקדם ההדבקה הולך ויורד וקצב התחלואה הקשה מתמתן במהירותו. אבל אצל הילדים הסיפור שונה לחלוטין: מדיווחי בתי החולים עולים עומסים כבדים בכל מחלקות הילדים, ולא רק מקורונה.
קראו עוד:
התהליך מתרחש במקביל לדיווחים מרחבי העולם בחודשיים האחרונים על תחלואה קשה בילדים: וירוסים רבים, השכיחים בחורף, מתפשטים דווקא עכשיו ובראשם נגיף ה-RSV, הגורם לדלקת ברונכיוליטיס בדרכי הנשימה, בעיקר בתינוקות עד גיל שנתיים, וגם הנגיפים אדנו ו-HMPV. במקביל, קיימת גם תחלואה רבה בקורונה בקרב הילדים שאינם מחוסנים.
העומסים הכבדים נצפים בכל הארץ: בבית החולים הלל יפה נרשמו השבוע 140% תפוסה במחלקות הילדים, באיכילוב 130% תפוסה, בסורוקה 120% וברמב"ם תפוסה מלאה
העומסים הכבדים נצפים בכל הארץ: בבית החולים הלל יפה נרשמו השבוע 140% תפוסה במחלקות הילדים, באיכילוב 130% תפוסה, בסורוקה 120% וברמב"ם תפוסה מלאה.
עומס המתקרב ל-100% תפוסה, פירושו שחולים מתחילים להתאשפז במסדרונות. אבל גם כשהעומס נמוך מזה, כמו למשל בביה"ח כרמל ומאיר, שם נרשמו 90% תפוסה, או בשניידר עם 84% תפוסה, ובבי"ח העמק עם 78% תפוסה, מדובר בעומס רב שאינו מאפשר לצוות הרפואי להקדיש די זמן למאושפזים, ומאלץ אותם גם לשחרר מוקדם מהרצוי, עוד לפני שמצב המאושפזים השתפר דיו, כדי לפנות מיטה למאושפז קריטי אחר.
כאמור, רוב האשפוזים הם בשל נגיפים נשימתיים: לא מדובר רק על קורונה, אלא על נגיפים נוספים הגורמים לתחלואה נשימתית המתבטאת בחום גבוה, שיעול, קוצר נשימה ניכר, ולעתים גם הקאות או מצב ישנוני, וזיהום מתפשט הגורם להופעת דימומים תת-עוריים ("פטכיות").
למה זה קורה?
ככל הנראה, הסברה הוותיקה לפיה נגיפים נשימתיים משגשגים רק בעונות קרות, אינה נכונה, ולראייה - אותם נגיפי חורף מתפשטים דווקא במזג אוויר חם מאוד. הדבר מוביל להנחה הנפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות, כי החדרים הסגורים הם אלה שתורמים להפצת הווירוסים בחורף, ולא הטמפרטורה. עם הסרת המסכות בישראל אחרי הגל השלישי, "התנפלו" הנגיפים והתפשטו ביתר שאת.
מה אפשר לעשות?
ראשית, להירגע. השיעול הוא תופעה טבעית ותקינה של הגוף. לא נחנקים ממנו. אם אין חום גבוה, והמצב הבריאותי הכללי הוא תקין, ללא הקאות, כנראה מדובר במחלה ויראלית. בעידן הקורונה, כל תסמין של הצטננות מעורר חשד להדבקה בנגיף COVID-19, ולכן יש לבצע בדיקת קורונה. אם מתברר שמדובר במחלה ויראלית כלשהי, אנטיביוטיקה לא תשפיע, ולכן הטיפול העיקרי הוא "שמרני" ונועד רק להקל על השיעול.
הטיפול העיקרי הוא אינהלציות של סליין (מי מלח סטריליים) בריכוז גבוה של 7% או בריכוז נמוך יותר של 3%. מדובר בתמיסה סטרילית שמוסיפים לכוסית של מכשיר האינהלציה. האדים הנוצרים נשאפים לקנה הנשימה ולריאות, שם הם מגבירים את הלחות, מרככים את הכיח הצמיגי ומסייעים להוצאתו באמצעות השיעול מהריאות ומקנה הנשימה החוצה. הלחות גם מקלה על הנשימה.
אינהלציה של סליין ניתן לבצע מדי שעה, לפי הצורך. יש למלא כשני מ"ל של סליין בכוסית, להפעיל את המכשיר ולהצמיד את המסכה לפה. על פי ההנחיות, במקרה של קורונה לא משתמשים באינהלציות מחשש להדבקה. אפשר להוסיף לטיפול גם סירופ מכייח (דוגמת מוקוליט), אבל אין הוכחות חד-משמעיות שסירופים אלה מביאים להקלה משמעותית.
במקרה של חום גבוה, מעל 38.5 מעלות, הנמשך יותר מ-48 שעות ברציפות, ואיתו גם קוצר נשימה או הקאות מרובות, יש צורך בצילום חזה כדי לדעת אם מדובר בדלקת ריאות, הדורשת טיפול באנטיביוטיקה.
כיצד ניתן להתגונן מפני השיעול?
- יש להישאר בבית ולהזמין בדיקת קורונה.
- למרות ביטול החובה לעטות מסכה: אם אתם משתעלים ונמצאים במרחב הציבורי, כדאי לעטות מסכה כדי להגן על הסובבים אתכם.
- יש להקפיד על היגיינה מרבית: שימוש בג'ל אלכוהול מחטא לאחר מגע עם הפרשות (נזלת, שיעול) וביקור בשירותים וכן חיטוי צעצועים, ידיות דלתות, מקלדות ושלט רחוק. יש להשתעל לשרוול או לממחטה חד-פעמית ולהתרחק מאנשים בריאים.
- הדרך הטובה ביותר להתגונן היא באמצעות חיסון נגד חיידק הפנאומוקוק הגורם לדלקת ריאות.
מתי יש צורך בבדיקת רופא דחופה?
- חום של יותר מ-38.5 מעלות במשך שלושה ימים רצופים.
- כשהנשימה מהירה מהרגיל (יותר מ-40 נשימות בדקה אצל תינוק; יותר מ-20 נשימות בדקה אצל ילד).
- אם נעשה שימוש בשרירי עזר בעת הנשימה: הנחיריים מתרחבים, הצלעות בולטות.
- הכחלה סביב הפה הנראית היטב גם באור לבן חזק.
- במקרה של הקאות יותר משלוש פעמים ביממה.
- במצבים של חוסר הכרה וישנוניות יתר.
