משחר האנושות עסקו בשאלת הקשר בין הגוף ונפש הזו הדתות הגדולות והפילוסופים, ובעידן הנוכחי גם המחקר המדעי נדרש לסוגיה, אך בדרכו המדעית פיצל את השאלה הזו לתחומים נפרדים. הפסיכולוגיה עוסקת במדעי הנפש, הביולוגיה עוסקת במדעי הגוף.
אבל האופן שבו תהליכי הגוף והנפש שזורים זה בזה, מוכר לכולנו מחיי היומיום שלנו. אנחנו מכירים את כאב הבטן שלפני הבחינה, את המיגרנה שאחרי שיחה קשה, את הקשר בין תהליכים הורמונליים למצב רוח רע. אנחנו חוקרים ומבינים את ההשפעה ההרסנית שיש למצבים של מתח - על מדדי הבריאות הפיזיולוגית שלנו, כלומר, העובדה שלמצבים נפשיים קשים יש גם ביטוי וחותם גופני, ברורה והגיונית לנו.
הכיוון ההפוך - שבו אפשר לייצר תיקון וריפוי של הגוף - באמצעות תהליכים נפשיים תודעתיים - לזה נותנים פחות מקום ובוודאי לא במחקרי הרפואה, או כפי ששר אהוד בנאי, כשהוא מצטט את הרבי נחמן מברסלב: "תאמין שאם קלקלת, אתה יכול גם לתקן".
בדיוק לבשורה המעודדת והכל כך חשובה הזו, מוקדש הפרק השבועי בפודקאסט שלי, בו אני מארחת את הד"ר שירלי שפירא, רופאה המטולוגית בכירה, שהמחקר שלה, מראה איך התודעה עשויה לעצור את ההידרדרות של מחלת הסרטן. נדבר בו גם על האפשרות לראות את המחלה, כחלק מהמסע ההתפתחותי שלך, המחלה כמחולל של שינוי.
בשיחה מתארחת לצד ד"ר שפירא, גם אושרת גרומן. עובדת סוציאלית, מנהלת תוכנית התעסוקה של אק"ים בישראל ואשת טיפול בעצמה. גרומן חלתה בסרטן כשהייתה בת 40, והשתתפה כמטופלת במחקר הראשון של ד"ר שפירא.
האזינו לפרק המלא:
לחבר את השפה של הביולוגיה עם השפה של התת מודע
ד"ר שפירא היא רופאה המטולוגית המטפלת כבר שנים רבות בחולים המתמודדים עם מחלות דם/מח עצם/ לימפה, כולל ממאירויות, ומטפלת בהם בכל האמצעים שיש למדע הרפואה להציע.
לצד זה, במשך שנים, בחייה הפרטיים, ולא תחת חלוק הרופאה, היא מה שחבריה בוודאי מכנים "רוחניקית". שנים רבות שהיא מתרגלת מדיטציה, למדה תטא הילינג, סקרנית וחוקרת לעומק את תהליכי התת מודע ואת האופן שבו הם משנים ומעצבים את חיינו.
במשך שנים רבות שתי הזהויות האלה התקיימו זו לצד זו, בלי קונפליקט אבל גם בלי חיבור.
אבל כששירלי חגגה יומולדת 50, היא עשתה זאת במסע לפסגת הר, ושם תוך תרגול עמוק של מדיטציה, היא הבינה שדווקא כרופאה, כמי שמכירה לעומק את התהליכים הביולוגיים של מחלת הסרטן, את האופן שבו מתנהג התא הסרטני, איך היא יכולה לקשור את זה לאופן שבו מתחוללים תהליכים בתת מודע.
שם היא החליטה שהיא יכולה לחבר את השפה של הביולוגיה, עם השפה של תהליכים בתת מודע, לחבר חומר ורוח. ולא רק באופן רעיוני. אלא בפועל, כשיטת טיפול.
ואז היא יצאה לבדוק את זה.
מטיפול תומך לטיפול שמשפיע של המהלך הביולוגי של הסרטן
תהליכי גוף-נפש, כדוגמת מיינדפולנס, דמיון מודרך, פוקוסינג ועוד, משמשים אמנם בעולם האונקולוגיה, אך בצורת טיפול תומך, הנלווה לטיפולי הרפואה הקונבנציונלית. המטרה היא לשפר את איכות החיים, להשפיע לטובה על מצב הרוח, על איכות השינה, על הפחתת החרדה, להקל על הסימפטומים והכאבים, וגם לשפר את ההיענות לטיפול התרופתי.
השפעתם של טיפולים אלה על המהלך הביולוגי של התקדמות מחלת הסרטן עצמה, נבחנה רק במספר מחקרים מצומצם, והתוצאות לא היו חד משמעיות. אחת המגבלות במחקרים שבוצעו, היא העובדה שטיפולי הגוף-נפש התווספו לטיפול הקונבנציונלי, ולא עמדו בזכות עצמם.
אבל שאלת המחקר של ד"ר שפירא הייתה אחרת, המטרה שלה הייתה לבחון האם טיפול בתודעה ובנפש של המטופל עשוי להשפיע על המהלך הביולוגי של מחלת הסרטן. את חלון ההזדמנויות הייחודי שלה לביצוע המחקר היא מצאה כשבחרה בחולי CLL - chronic Lymphatic Leukemia.
CLL הינה מחלה ייחודית בתחום המחלות האונקולוגיות. בשונה ממחלות ממאירות אחרות, בהן טיפול ייעודי מותחל מיד עם גילוי המחלה, הטיפול ב-CLL מותווה רק בעת החמרה של ממש. עד אז, המחלה מחמירה בהדרגה, והחולים נמצאים במעקב בלבד. ד"ר שפירא מתארת את התסכול הרב של החולים היודעים שמקננת בהם מחלה משמעותית, ויחד עם זאת, אינם מטופלים. זו חוויה של חוסר אונים עבור החולים והרופאים כאחד.
התקופה הזו, שבה המחלה כבר מאובחנת אבל לא ניתן עדין להתחיל בשום טיפול ביולוגי - איפשרה גם להציע למטופלים ליווי טיפול וסעד, וגם אפשרות "לבודד" את ההשפעה של המשתנה הזה, טיפולי תודעה ונפש, בהיעדר טיפול מכל סוג אחר.
בחודש פברואר 2022, קבוצה של 37 חולי CLL, סיימה תהליך התערבות שנמשך כשנה וחצי, בהובלתה של ד"ר שפירא. בתהליך ההתערבות עברו החולים סדרת טיפולי גוף נפש פרטניים ומפגשים קבוצתיים. בסיום התהליך נצפתה האטה משמעותית בקצב גידול תאי הסרטן של המשתתפים, ופער מובהק בצורך בהתחלת טיפול תרופתי בין קבוצת המשתתפים לקבוצת הביקורת.
תוצאות המחקר מעוררות המון מקום לאופטימיות. הצורך בהתחלת טיפול תרופתי במחלת CLL הוא בעצם פרמטר שמשכלל את כל הסיבות להידרדרות המחלה, כלומר הוא סמן לעוצמתה.
למען הסר ספק, ד"ר שפירא מבהירה שטיפול תרופתי יעיל הינו חוד החנית של הרפואה המתקדמת, ויש לו מקום של כבוד. יחד עם זאת, הוא טומן בחובו תופעות לוואי, עמידות וכן עול כלכלי, אישי וחברתי.
את עתיד הרפואה רואה ד"ר שפירא בשילוב של התודעה כחלק מארגז הכלים הרפואי. דבר זה יתאפשר תודות לרפואה מבוססת נתונים (Evidence Based Medicine), דהיינו על ידי קיום מחקרים רפואיים.
לאחות את הפער בין הגוף והנפש
כשאנחנו מתמודדים עם מחלה, מכל סוג, אחת התחושות הקשות שמלוות את ההתמודדות זו תחושה של פער שנפער ביני, בין הנפש שלי, בין התודעה שלי, לבין הגוף שעכשיו בוגד בי. תחושת חוסר השליטה, השאלות למה זה קרה לי? מה עשיתי לא נכון? התחושה שאי אפשר לסמוך על הגוף שלי, בגלל המחלה שמקננת בו. כאילו אני והגוף שלי מתייצבים לפתע משני צידי המתרס של מאבק מדומה.
תהליכי ריפוי שמחברים גוף ונפש, חומר ורוח, עוזרים לנו לאחות את הפער הזה. ד"ר שפירא, האוחזת בשני הכובעים, הן של הרפואה הקונבנציונלית, והן של חיבור לרוח, רואה בכך את שליחותה.
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית סופרת ומוזיקאית, בפודקאסט שלה "לhהנות מהדרך" היא מזמינה אנשים לשיחה על החיים ועל איך לחיות אותם, על המנגנונים הבריאים שכדאי לבנות לעצמנו על מנת למצוא שיווי משקל נפשי בעידן סוער
