כל התסמינים שאני חווה בחודשים האחרונים מעידים שאני בגיל המעבר! אני עוברת ממצב של אשה סקסית שטורפת את החיים לאשה שהחיים טורפים אותה. זו עונת המנופאוזה, גיל הבלות, הזמן שבו אי אפשר להגיד שהבטן נפוחה בגלל מחזור, כי אין לך. מה שכן יש לך זה בקבוק שאבלי ריק בכיור ואחד פתוח על השיש.
"חם לי, תדליק מזגן", אני מקטרת ומעיפה את השמיכה. תפתחי חלון, עונה הבויפרנד, קריר בחוץ. אני פותחת חלון, באמת יש רוח נעימה, אבל זה לא מספיק.
אני מדליקה מזגן בכל זאת. הבויפרנד קולט את המצב ועושה את הדבר הנכון ביותר: הוא שותק. אני מתהפכת ימינה ושמאלה כמו שקיק תה במים רותחים, עד שאני מתרוקנת מכוחותיי ונרדמת.
אני מתעוררת באמצע הלילה שטופת זיעה. הגופיה שלי ספוגה, אפשר לעשות איתה ספונג'ה בשני חדרים ומטבח. "ידעתי שהוא יסגור את המזגן כשאירדם!", אני כועסת, לא נותנת לעובדות להפריע לי.
האור הכתום על המזגן מהבהב 22. הבויפרנד ישן בשלווה קרירה, מכוסה בפוך עד אוזניו. אני מחליקה מהמיטה כמו על מגלשת מים בסופרלנד ןמגששת את דרכי בחושך לחדר האמבטיה.
לא ברור למה אני מזיעה ככה. חם, אבל לא עד כדי כך. אולי זו אשליה וזה סתם מרגיש לי רטוב? אם אני צריכה הוכחה שלא חלמתי אני רק צריכה להביט על עצמי במראה: השיער שלי, שהיה חלק ומבריק רק לפני כמה שעות, נראה כמו אצות ים שהסתבכו ברשת דייגים.
מקבלת את סימני הגיל
פתאום זה מכה בי: הלחץ שהיה לי בחזה, קשיי נשימה, נדודי שינה, חום מוגזם בכל פעם שאני נכנסת למיטה, שלושה קילו מיותרים – כל התסמינים שאני חווה בחודשים האחרונים מעידים שאני בגיל המעבר! אני עוברת ממצב של אשה סקסית שטורפת את החיים לאשה שהחיים טורפים אותה. זו עונת המנופאוזה, גיל הבלות, הזמן שבו אי אפשר להגיד שהבטן נפוחה בגלל מחזור, כי אין לך. מה שכן יש לך זה בקבוק שאבלי ריק בכיור ואחד פתוח על השיש.
אני עושה גוגל: נשירת שיער, גלי חום, הצטמקות השדיים, קמטים בצוואר, דלדול מסת עצם, הפרעות זיכרון, מצבי רוח משתנים, התקפי בכי. איך לא אבכה אם זה מה שמצפה לי? מאישה שמחה נכנסתי לדיכאון. זהו, זה ברור: הבויפרנד עומד לעזוב אותי, הוא ימצא פרגית צעירה ופוריה עם מלא שיער ולא על הסנטר.
אני מוזגת מהבקבוק. היו לנו 4 שנים יפות, אולי נסחוב עוד קצת. הוא אוהב שאני חכמה ומצחיקה, זה נותן לנו לפחות עוד כמה חודשים של חסד. אחר כך המתת חסד. גברים מזדקנים יפה, הם לא מתעוררים מזיעים באמצע הלילה, מקסימום מעירים את עצמם מהנחירות שלהם, מחפשים בתמיהה מי עשה את זה, וחוזרים לישון, לא מבינים שזה הם.
מוצלח היין. קניתי אותו למסיבת רווקות שעשיתי לחברה אצלי בבית. נישואים של פרק ב', היא בת ארבעים והוא עשור מעליה. אולי הייתי צריכה להתחתן ולא להתעקש על מגורים נפרדים, ככה היינו מושכים עוד זמן. מצד שני, ככה אני יכולה להמציא תירוצים, לישון לבד בבית, ועד שהוא מתעורר אני כבר אחרי פן, איפור שלוש שכבות וארוחת חלבונים לבניית שריר.
חברות אומרות לקחת הורמונים, אחרות מתעקשות על מוצרים מהטבע. אני לא שם בכלל. אני משכנעת את עצמי שאני מתעוררת בגלל שאני ישנה עם פוך באמצע הקיץ והמצעים הם מהסוג שלא נושם. גם הבטן לא קשורה לגיל, אלא לפסטות. וליין. הרבה יין. לשתות ולשכוח בת כמה אני – נראה לי דיל מעולה.
אני הולכת לבדוק מכוני כושר. אם כבר להזיע, שיהיה על המסלול. בחורות בגופיות בטן עושות ברפי ואני משתעשעת במחשבה מה היה קורה לו הייתי מגיעה עם גוזייה ומנסה לעשות פזצט"א. "קשישה כבת חמישים נמצאה מוטלת על מזרן עם חשש לשברים מרובים", יאמרו בחדשות, ויכסו בפיקסלים את בשרי המבצבץ מהלייקרה כמו לוויתן שנשטף אל החוף.
לכל גיל יש את תהודות הגוף שלו. בהתבגרות הייתי מחוצ'קנת והגבות שלי לא שמעו על פינצטה, בצבא אכלתי את עצמי ואת השק"ם, בשנות השלושים הייתי עסוקה בלידות ובארבעים הירכיים התחילו להתנשק עם הברכיים.
בכל גיל התלוננתי ולא הבנתי כמה, בעצם, טוב לי. כעת אני מוכנה לקבל את סימני הגוף בהערכה ובכבוד. גלי חום זה לא רע, תמיד העדפתי חום על קור, ואני בכלל לא מזיעה. אני מבריקה. אני בגיל המעבר, כי אני עוברת את זה כמו גדולה, ואם אני אתפוס את הגבר שהמציא את המושג גיל הבלות אני אסביר לו שהוא התבלבל, אני בגיל הבשלות.
לי כל גל (חום) נושא מזכרת.
שלך,
גאיה קורן
