לקראת החלטה של משרד הבריאות בנושא יבוא עוברים, שיגרו ביממה האחרונה עשרות נשים פונדקאיות מכתב למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ודרשו ממנו שלא לאסור הבאת עוברים מחו"ל לישראל, החלטה שעלולה לפגוע בעיקר בזוגות גברים שנמצאים בהליכי פונדקאות. כך נודע ל-ynet.
משרד הבריאות מקיים דיונים שבהם עלתה האפשרות שייאכף האיסור הקיים בחוק על יבוא עוברים מוקפאים מחו"ל לישראל. יש לציין כי החוק אוסר על יבוא עוברים ומתיר הבאה של תרומות ביציות בלבד, אך בפועל התיר משרד הבריאות לאורך השנים את היבוא, מהלך שגובה בתקנות של שר הבריאות הקודם, ניצן הורוביץ. החלטת הורוביץ ננקטה בעקבות פסיקת בג"ץ מיולי 2021 שקבעה כי יש להתיר לזוגות חד-מיניים לבצע הליכי פונדקאות בישראל, לאחר שנים שביצעו אותם בחו"ל בלבד.
קראו עוד:
לקראת החלטה של משרד הבריאות בעניין, שיגרו ביממה האחרונה עשרות נשים פונדקאיות מכתב למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ודרשו ממנו שלא לאסור הבאת עוברים מחו"ל לישראל, החלטה שתפגע כאמור בעיקר בזוגות גברים בהליכי פונדקאות.
בהיעדר נתונים רשמיים, ההערכה כעת היא כי מדובר על עשרות זוגות גברים, לצד זוגות הטרוסקסואליים שמבקשים להביא ארצה ביציות שכבר הופרו. התקנה האחרונה בעניין הוארכה עד אתמול, 1 באוגוסט. בשבועות האחרונים התקיימו כמה דיונים בלשכה המשפטית בעניין, ועל פי גורמים מחוץ למשרד בהם גם נציגי אגודת הלהט"ב. פגישה נוספת עם המנכ"ל צפויה להתקיים בימים הקרובים. הנטייה בשלב זה היא לא להאריך את התקנה מחדש. עם זאת, יש לציין כי בתקנה האחרונה צוין כי "במשרד הבריאות עדיין בוחנים, משפטית ומקצועית, את אפשרויות הסדרת סוגיית ייבוא ביציות מופרות לצורך השתלתן באם נושאת בישראל - באופן קבוע".
קבוצת נשים פונדקאיות: "אם ההורים המיועדים לא יידעו כמה עוברים תקינים יש ברשותם מראש, נעמוד בפני חוסר ודאות גדול ומיותר. כך, אם חלילה לא ייווצרו די עוברים, ייאלצו ההורים לשוב ולבצע הליך חדש של תרומה נוספת במרפאה בחו"ל, מה שיעכב את ההליך באופן משמעותי"
בין הסיבות ליצירת עוברים מוקפאים (הפריה של תרומת ביצית עם הזרע של אחד או שני בני הזוג): קיצור הליכי הפונדקאות וקליטת ההיריון בישראל.
משרד הבריאות מסר בתגובה ש"הוא נמצא בשיח עם גורמים מקצועיים על מנת לבחון את החלופות הקיימות לרבות הארכת נוספת, כאשר ההוראה בחוק שאינה מאפשרת ייבוא עוברים לצורך פונדקאות חלה על האוכלוסיה כולה. מנכ"ל משרד הבריאות קיים פגישה בנושא עם הגורמים הרלוונטים, שבה הסבירו המנכ"ל ופרופ' טליה גבע (מומחית ברפואת נשים ויילוד משערי צדק) שלפי המחקרים העדכניים הרלוונטיים לנושא זה, בהיבטי הצלחת התהליך, אין יתרון רפואי ליבוא עוברים מוקפאים על פני יבוא ביציות מוקפאות. צפויות להתקיים פגישות נוספות בנושא זה שלאחריהן תתקבל החלטה".
מי מהמומחים צודק?
ברקע הניסיונות לשנות את ההחלטה, שלחה קבוצת נשים פונדקאיות ישראלית פנייה בעניין למנכ"ל משרד הבריאות: "אנו, פונדקאיות ישראליות בעבר, פונדקאיות שנמצאות בהליך בימים אלו ונשים המועמדות לשמש כפונדקאיות בישראל מבקשות להציג בפני משרד הבריאות וועדת הפונדקאות את עמדתנו בנוגע לסוגיית יבוא העוברים לצורך פונדקאות בישראל", כתבו הפונדקאיות בפנייה שהגיעה לידי ynet. "נדמה כי אין צורך להרחיב בדבר מורכבותו של הליך פונדקאות, בסיכונים, הקשיים והאחריות הכבדה שאנו לוקחות על כתפנו במסירות ובאהבה במטרה לסייע לזוגות ויחדים להגשים את חלומם ולהפוך להורים.
"כל אחת ואחת מאתנו נכנסת למסע המיוחד הזה בהתרגשות גדולה המלווה גם בחששות משמעותיים ותחושת אי-ודאות. עבורנו, לכל פיסת ודאות בהליך, על אחת כמה וכמה בתחילתו יש חשיבות גדולה גם בפן הרפואי וגם בתחום הרגשי. יחד עם ההורים המיועדים אנו עוברות הליך משותף של בדיקות מקדימות, אבחונים פסיכולוגיים, המצאת מסמכים ואישורים, הסכמים משפטיים סבוכים ובירוקרטיה ארוכה במטרה לקבל את האישור המיוחל מוועדת הפונדקאות. ההליך כולו אורך חודשים ארוכים, ולעיתים גם שנים".
פרופ' טל בירון-שנטללדבריהן, "ביום החתימה וקבלת אישור משרד הבריאות אנו מתרגשות יחד עם ההורים המיועדים ונערכות ל'הפקדה' ראשונה, ובתקווה להצלחה וקליטת הריון מהירה. בשלב זה, כאשר ההורים המיועדים כבר מוכנים עם כמה עוברים שאיכותם ותקינותם ידועה, ולא פעם גם אחרי בדיקה לשלילת מחלות גנטיות, וכל שנותר הוא הטסתם למרפאה בישראל, עולה סיכויי הצלחת "ההפקדה" ועולה רמת הוודאות עבורנו, הפונדקאיות, כאשר אנו יודעות לקראת מה אנו הולכות. לעומת זאת, אם יביאו ארצה ביציות, וההורים המיועדים לא יידעו כמה עוברים תקינים יש ברשותם מראש, אם בכלל, נעמוד בפני חוסר וודאות גדול ומיותר. כך, אם חלילה לא ייווצרו די עוברים, יאלצו ההורים לשוב ולבצע הליך חדש של תרומה נוספת במרפאה בחו"ל, מה שיעכב את ההליך באופן משמעותי גם עבורנו, וידחה את ניסיונות ה"הפקדה" הבאים למועד לא ידוע".
פרופ' טל בירון-שנטל: "אני מבינה את המצוקה, את הרצון להביא עוברים ואני לא מתנגדת לכך, אך חשוב לשים לב שזוג שעובר טיפולי פריון לא רוצה רק עובר, אלא לוודא שזה העובר שלו ושמדובר על עובר תקין"
האגודה למען הלהט"ב מסרה כי היא "מצטרפת לעמדת הפונדקאיות החתומות על המכתב, וחוששות משינוי הנוהל הקיים. על כן, בימים אלו אנו נמצאים בשיח פתוח ועבודה משותפת עם בכירי משרד הבריאות במטרה להבטיח שהליך הפונדקאות בישראל יישאר שוויני כפי שנהג משרד הבריאות מאז פסיקת בג"ץ וכזה המגן על טובת הפונדקאיות ואינו פוגע בסיכויי ההצלחה של ההליך".
מנגד, מומחים במערכת הבריאות מבהירים כי הם אינם מתנגדים להארכת התקנה – אך מעדיפים שההפריה תיערך בישראל. לדברי פרופ' טל בירון-שנטל, יו"ר החברה הישראלית לרפואת אם ועובר, "ברגע שמביאים עוברים מיחידה אחרת חשוב לוודא שהבקרה על התהליך של יצירת העוברים הללו והקפאתם מספקת כדי להיות בטוחים שאנחנו עושים רפואה נכונה. כשמדובר על עוברים שנוצרו במעבדה זרה חייבים לבקר את התהליך שנעשה שם על מנת לוודא שזה באמת העובר של בני הזוג, לוודא שההקפאה בוצעה בצורה נכונה. אנחנו מרגישים הרבה יותר נוח להחזיר לאישה עובר שאנחנו טיפלנו בו".
פרופ' טל בירון-שנטל מוסיפה כי "יש בישראל יחידות שפחות רוצות לעשות את זה ורופאים שפחות רוצים לעשות את זה בגלל החשש מטעויות לא מבוקרות. אני מבינה את המצוקה, את הרצון להביא עוברים ואני לא מתנגדת לכך, אך חשוב לשים לב שזוג שעובר טיפולי פריון לא רוצה רק עובר, אלא לוודא שזה העובר שלו ושמדובר על עובר תקין".
פרופ' דניאל זיידמן: "אין שום סיבה לא לאפשר לזוגות גאים למקסם את סיכויי ההצלחה שלהם. גם בחו"ל זה נעשה בפיקוח ומי אמר שבישראל הפיקוח יותר טוב מאשר בחו"ל? יש עדויות הפוכות, אז הטענה הזו מופרכת"
פרופ' דניאל זיידמן, רופא בכיר במרכז הרפואי באסותא רמת החייל: "אחד השלבים הכי יקרים והכי קריטים להצלחת הטיפול עם פונקאית זה לוודא שהעוברים הם מאוד איכותיים. ברגע שמביאים לארץ עוברים שידוע שהם איכותיים על-פי ההתפתחות שלהם, סיכויי ההצלחה גבוהים יותר באופן משמעותי. כאשר מביאים ביציות מוקפאות, אז בעצם לא יודעים דבר לגבי האיכות של הביציות ולגבי האיכות של העוברים העתידיים. לכן ההמלצה המקובלת לכלל הזוגות זה שעדיף תמיד להביא לארץ עוברים שהוקפאו בשלב מתקדם ווידאו שהאיכות שלהם גבוהה ולא ביציות. אין שום סיבה לא לאפשר לזוגות גאים למקסם את סיכויי ההצלחה שלהם. גם בחו"ל זה נעשה בפיקוח ומי אמר שבישראל הפיקוח יותר טוב מאשר בחו"ל? יש עדויות הפוכות. המציאות היא הפוכה, אז הטענה הזו מופרכת".
