לוחם סיירת נח"ל סמל שהם משה בן הרוש בן 20 מחיספין, שנפצע אנושות ביום הראשון למלחמה, נפטר מפצעיו - ואיבריו הצילו חמישה חולים. כך הודיע בצהריים (יום ד') המרכז הלאומי להשתלות. האב אילן ספד לו: "הידיעה שהציל חיים נותנת נחמה לצד הכאב הגדול". האם מרטין הוסיפה: "מרגישה שכמה שחמאס הם חושך, אנשים כמו שהם מביאים אור".
סמל בן הרוש נפגע ביום המלחמה הראשון בדרום והובא לטיפול במרכז הרפואי הדסה עין כרם. למרות מאמצי הרופאים להצילו, נקבע אצלו מוות מוחי נשימתי. משפחתו ביקשה לתרום את איבריו ולהציל חיים.
- לחתימה על כרטיס אדי - לחצו כאן
לבו הושתל בגבר בן 48 במרכז הרפואי שיבא בתל השומר וריאותיו הושתלו בגבר בן 59 במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. הכבד הושתל באדם בן 61 במרכז הרפואי הדסה. אחת הכליות הושתלה באישה בת 69 בבית החולים בילינסון וכליה נוספת בגבר בן 57 בשיבא.
לעוד כתבות:
האב אילן סיפר על שהם: "שהם הוא החמישי מבין ששת ילדינו. טוב מראה וטוב לב, בחור שמח ועניו. ידענו שירצה לשרת כקרבי. שירת בפלח"הן (פלוגת החבלה וההנדסה) בנח"ל, ונשאר שבת בשמחת תורה. שמעתי מסיפורים שלחם בגבורה במוצב של כרם שלום, למנוע מהמחבלים להגיע".
בענין תרומת האיברים, מספר האב: "הייתה לי התלבטות בין חשיבות העניין לבין הרגש שאמר 'אל תיגעו בילד'. כששמעתי מאשתי, אמו של שהם, שסיפר לה שהוא רוצה לתרום את איבריו, הבנתי שהוא ראה מעבר למה שאני ראיתי וסמכתי על ההחלטה שלו. הידיעה שהציל חיים נותנת נחמה לצד הכאב הגדול".
ההשתלות בשיבא בוצעו בעת אזעקות במרכז. מבית החולים נמסר כי השתלת הלב הנדירה בוצעה במטופל שסבל מבעיה בשני חדרי לבו, ולפני כחצי שנה עבר השתלת שני לבבות מלאכותיים (BIVAD). הריאות הושתלו במטופל שסבל ממחלה מתקדמת ואילו אחת הכליות הושתלו בשיבא במטופל עם סוכרת ויתר לחץ דם שחיכה שנים רבות להשתלה.
ד"ר לירן לוי, מנהל שירות השתלות ריאה בשיבא, סיפר על התרומה וההשתלה: "זו הייתה ההשתלה ה-50 שבוצעה בבית החולים שלנו. במובן הזה, זה אירוע מיוחד ומרגש. את העניין הרב ותשומת הלב תפסה דווקא הטרגדיה הגדולה פה בשל העובדה שמדובר בחייל. תמיד יש דיסוננס מאוד קשה בין הצלת החיים וההשתלה. אין מעשה שמבטא סולידריות יותר גדולה מאשר תרומת איברים אבל גם לסכן את החיים שלך ולהיות חייל קרבי, גם ללחום בחזית ולבסוף למרבה הצער גם להציל חיים במותו - כמה נתינה יכולה להיות באיש הזה ובמשפחה שלו? גם ברגעים טרגיים כמו אלו משפחתו הייתה מסוגלת לחשוב על אחרים. בעיניי זה נותן משמעות הרבה פעמים".
מתאם ההשתלות בהדסה: " המשפחה נהגה ברגישות אדירה גם כלפי הצוות. במהלך שלושת השבועות הללו ראינו שהתקווה דועכת. כשהיו סימנים ברורים שהנזק המוחי הוא בלתי הפיך, הם הגיבו בחיוב לרעיון לתרומת איברים לאחר שדיברו על זה ביניהם"
קיריל גרוזובסקי, מתאם השתלות בהדסה, שליווה את משפחת חלל צה"ל, מספר ש"המשפחה הייתה כל הזמן בבית החולים, משפחה מקסימה שפשוט ניסתה להגן עלינו, חברי הצוות המטפל. המשפחה נהגה ברגישות אדירה גם כלפי הצוות. במהלך שלושת השבועות הללו ראינו שהתקווה דועכת. כשהיו סימנים ברורים שהנזק המוחי הוא בלתי הפיך, הם הגיבו בחיוב לרעיון לתרומת איברים לאחר שדיברו על זה ביניהם. זה לא הפתיע אותם ואחרי התלבטויות החליטו שזה מה ששהם היה רוצה. לכן זה שכנע אותם בסופו של דבר שמדובר על רעיון נכון וזה השלים את המעגל, לתפיסת האבא.
"שהם תפס את הקו הראשון של המחבלים והציל כמה תצפיתניות ובעיניו של האב התגלה כדמות של בחור אחראי שיודע מה הוא רוצה ויחד עם הרצון לתרום איברים - כך הם ראו את שהם. המשפחה אומרת באופן חד-משמעי שהתרומה העניקה משמעות ושהם מאוד שמחים שזה קרה. הם שמחו לשמוע על מצבם של המושתלים וזה נותן נחמה אדירה".
