הגבלות הקורונה יבוטלו בישראל ב-1 ביוני פרופ' גילי רגב שיבא
(צילום: ירון ברנר)
"אני לא מודאגת", אומרת היום (ב') לאולפן ynet פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, בעקבות ההחלטות לבטל את החובה לעטות מסכות ואת מדיניות התווים. "צריך לעשות את זה: לאט-לאט לשחרר. אבל צריך להיזהר בנתב"ג ובמעברי הגבול, כי העולם עדיין במגפה, ומשם עלולים להגיע הווריאנטים. בתוך המדינה אנחנו בסיטואציה אחרת - בזכות החיסונים, ללא ספק.
קראו עוד:
"זה הזמן להקל", ממשיכה פרופ' רגב, "כי אם נמשיך להחמיר בדברים שלא צריך להחמיר בהם כרגע, נאבד את אמון הציבור. אבל אנשים צריכים להיות זהירים, ואני מניחה שיהיו כאלה שימשיכו להשתמש במסכות - אנשים עם דיכוי חיסוני, אנשים מאוד מבוגרים שלא תמיד החיסון מספיק יעיל אצלם".
פרופ' רגב נשאלה אם היא רגועה לגבי ההיערכות בנתב"ג, ואם היא חושבת שמערך הבדיקות שם חזק מספיק כדי למנוע כניסת וריאנטים. תשובתה: "זה המקום שמדאיג אותי. הנושא של שדה התעופה ומעברי הגבול הוא בעייתי, כי כרגע ההנחיות לא מספיק חמורות בהקשר הזה. כל מי שנוסע, צריך להיבדק. אנשים נבדקים לפני העלייה למטוס בחו"ל וכשהם חוזרים לארץ, אבל זה לא מספיק, כי ייתכן שהם דוגרים על המחלה ויתחילו להדביק כעבור מספר ימים. לכן, חשוב לבדוק שוב כעבור חמישה או עשרה ימים. מאוד קל לחייב דבר כזה: למשל, לגבות תשלום בעת הקנייה של כרטיס הטיסה ולהחזיר אותו אחרי ביצוע הבדיקה. אנחנו בשיבא מחייבים את העובדים שלנו לעשות שתי בדיקות נוספות אחרי שהם חוזרים מחו"ל - ביום החמישי ובעשירי".
לדעתה, כדאי גם לאפשר לאזרחים לבצע בדיקות קורונה עצמיות בביתם. "אפשר לשים בדיקות מהירות בבתי מרקחת ולתת לאוכלוסייה לבדוק את עצמה", היא אומרת. "נניח שמישהו קצת מנוזל - הוא יוכל לעשות בדיקה בבית. חשוב לאתר עלייה בתחלואה, אם חלילה תהיה".
"אנשים נבדקים לפני העלייה למטוס בחו"ל וכשהם חוזרים לארץ, אבל זה לא מספיק, כי ייתכן שהם דוגרים על המחלה ויתחילו להדביק כעבור מספר ימים. לכן, חשוב לבדוק שוב כעבור חמישה או עשרה ימים. מאוד קל לחייב דבר כזה"
על חיסוני הילדים אמרה: "עמדתי האישית בנושא הזה מאוד השתנתה. לפני שהתחלנו לחסן בצורה מסיבית, חששתי שעד שלא נחסן גם את הילדים, לא נוכל להתגבר על המגפה. המציאות טפחה על פנינו – ולטובה, כמובן. הגענו במדינת ישראל לחסינות עדר בלי לחסן את הילדים. כלומר, אין צורך לחסן את הילדים כדי למנוע את המגפה. הילדים חזרו לבית הספר, והתחלואה שם נמוכה סך הכול. הם גם חולים בצורה קלה. הכול בזכות העובדה שהאוכלוסייה הבוגרת מחוסנת בשיעור כל כך גבוה.
"מצד אחד, אני חושבת שאין צורך לחייב הורים לחסן את ילדיהם; אפשר לשחרר. מצד שני, עדיין יש המלצה לחסן את בני הנוער - אז כל אחד יכול לקחת את זה ברמה האישית. יכול להיות שיהיו כאלה שיגידו שהם חייבים לחסן את הילדים שלהם, אבל אני חושבת שאין את הלחץ שהיה בזמן המגפה".
2 צפייה בגלריה
"אני חושבת שאין צורך לחייב הורים לחסן את ילדיהם; אפשר לשחרר", אומרת פרופ' רגב
(צילום: shutterstock)
סקר: רוב ההורים רוצים לחסן את הילדים
מסקר שערכו חוקרים מהטכניון, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומעמותת "מדעת", עולה כי כי רוב ההורים בישראל מעוניינים לחסן את ילדיהם. במחקר נשאלו 1,118 הורים דוברי עברית לילדים בני 15-12 אם בכוונתם לחסן את ילדיהם נגד קורונה כשהחיסון יאושר בישראל ויהיה זמין. 57.6% מהנשאלים ציינו שברצונם לחסן את ילדיהם, וכשליש עוד לא החליט. רק 6.3% החליטו מראש לא לחסן.
"מרבית ההורים מבקשים מידע אמין בנושאי בריאות, וההחלטות שלהם מתקבלות בהתאם לכך", אמר ד"ר איתמר נצר, מומחה ברפואת נשים ובמינהל רפואי וחבר בעמותת "מדעת". "חשוב לחזק את הגורמים המעודדים חיסונים, וכן לענות בצורה רצינית וכנה לדאגותיהם של הורים שמהססים לחסן את ילדיהם".
פרופ' אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה בטכניון הוסיפה: "להורים שמתכננים לחסן, וחשובות להם האחריות החברתית וקבלת התו הירוק, יש שיקולים אחרים מאלה של הורים שמהססים יותר ומוטרדים משאלות של אמון. חשוב שמקבלי ההחלטות ישימו לב להבדלים האלה".
ד”ר ערגה אטד, חוקרת אסטרטגיית תקשורת והעברת מסרים במרכז הבינתחומי ומתנדבת ב"מדעת", הדגישה: "על מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות להעביר להורים את המידע אודות החיסון, תוך שקיפות מלאה. ראינו במחקר כי שאלת האמון בממסד הרפואי והמדעי, כמו גם בחברות המפתחות את החיסון, הוא מהותי בהחלטה של ההורים אם לחסן את ילדיהם".
