בתוך חמישה ימים נאלץ בית החולים הלל יפה בחדרה להכריז על שני אירועים רבי-נפגעים, האחרון שבהם במתקפת הכטב"ם על בסיס האימונים של גולני שבה נהרגו ארבעה חיילים. המלר"ד (מרכז לרפואה דחופה) בהלל יפה קלט עשרות רבות של חיילים פצועים. ביום רביעי שעבר קלט בית החולים את פצועי הפיגוע בחדרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדילג בעבר על בית החולים בדרך לטיפול בשיבא, הגיע לביקור פצועים. מסירות הצוותים ומקצועיותם שבלטה בשני האירועים לא תספיק ב"מאני טיים" לנוכח ההרעבה התקציבית שבולטת בכל פינה.
לציניות, מתברר, חיים משלה. שעות ספורות לאחר ביקור נתניהו בהלל יפה דווח ב"כלכליסט" שמשרדי הבריאות והאוצר מתכוונים להטיל סנקציות על בית החולים, כמו גם על בתי החולים אסף הרופא (שמיר), וולפסון ובני ציון בגלל חריגה תקציבית. בין היתר תיאסר קליטת כוח אדם ורכש מעל חצי מיליון שקל ללא אישור מיוחד.
10 צפייה בגלריה
ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו אצל פצועי הכטב"ם. לראש הממשלה נלוו סגן מנהל בית החולים ד"ר בנימין עבו ושרה בדש, מפקחת בהנהלת סיעוד
(צילום: דוברות הלל יפה)
כשסיירנו בבית החולים ראינו בזמן אמת איך בתוך רגעים מקבלת ההודעה על הפיגוע, התארגן צוות המיון לקבלת הנפגעים. וסטים בצבעים שונים עם כיתוב תפקיד הלובש גולגלו בריצה בעגלה, מיטות הוזזו, מעברים נחסמו. ראשון המפונים הגיע דקור ושותת דם. אחריו פונו שאר הנפגעים. עובדות סוציאליות הגיעו לסייע לפצועים ולבני המשפחות.
אבל היעילות והמהירות בהתארגנות ומסירות הצוותים תתקשה כאמור לעמוד במבחנים קשוחים יותר שעלולה לזמן המלחמה לנוכח המחסור במכשור, בבינוי ובכוח אדם. המיון כולל 33 מיטות שבהן שלוש בחדר טראומה. מנהל המיון, ד"ר ג'לאל אשקר, אומר: "האם השטח מספיק לקבלת אוכלוסייה שגדלה בהתמדה? ברור שלא. המיון קטן, וגם זה אחרי שעבר שדרוג. בזמן אר"ן אנחנו נאלצים להשמיש את שני המסדרונים ולהפוך אותם לשרוולים טיפוליים".
10 צפייה בגלריה
"האם השטח מספיק לקבלת אוכלוסייה שגדלה בהתמדה? ברור שלא". ד"ר ג'לאל אשקר
(צילום: אלעד גרשגורן)
המצוקה מורגשת היטב גם במערך הכירורגי, שנחשב קריטי בזמן חירום ובו המצב עגום אף יותר. "האם אני רגוע במקרה של אירוע רב-נפגעים? בוודאי שלא, בעיקר כשאני יודע שלמשרד הבריאות אין כל תוכנית תקינה במגירה. אני כאן מ-1991 ומאז לא נוסף אף תקן ואפס מיטות לחדרי ניתוח", קובל פרופ' בוריס קסל, מנהל האגף הכירורגי בהלל יפה ונשיא החברה העולמית לטראומה.
גם היעדר תקציב לציוד מתקדם מכעיס מאוד את פרופ' קסל. "אני רוצה וצריך מכשיר לניטור חולה במהלך הניתוח, מכשיר CT נייד לחדר הטראומה ששניהם חיוניים ומצילי חיים. זה ציוד בסיסי, לא מותרות, ואין לי אותו. אם אני רוצה לספק את הרפואה המיטבית שאנחנו יודעים לתת, אני חייב להשתוות לבתי חולים אמידים ממני. במקום שמשרד הבריאות ימנע מצוקה ויפתח את כיס התקציב, הוא מרעיב אותנו. איפה נשמע שב-2024 אין לנו עדיין מכשיר PET-CT אנחנו נאלצים לשלוח חולים אונקולוגיים למרכזים רפואיים אחרים"?
פרופ' בוריס קסל: "האם אני רגוע במקרה של אירוע רב-נפגעים? בוודאי שלא, בעיקר כשאני יודע שלמשרד הבריאות אין כל תוכנית תקינה במגירה. אני כאן מ-1991 ומאז לא נוסף אף תקן ואפס מיטות לחדרי ניתוח"
בקומת מערך חדרי הניתוח שבעה חדרים לא-ממוגנים ועוד שלושה ממוגנים שלא בקרבת מקום. פרופ' קסל מסביר שמספר חדרי הניתוח היה צריך להיות כפול, "הכשירו שלושה חדרי ניתוח בתת קרקע, אז מה? הם יתנו מענה בעת חירום? נכון שזה יותר טוב מכלום אבל זו טיפה קטנה בים ואני ממש לא רוצה לחשוב על אירועים עם נפגעים רבים. אני יודע שאנסה למצוא פתרונות ושאני והצוות נמשיך בניתוח גם כשישמעו אזעקות. אבל תכלס, עוד לא עמדנו במבחן והמאני טיים עוד לפנינו".
10 צפייה בגלריה
"הכשירו שלושה חדרי ניתוח בתת קרקע, אז מה? הם יתנו מענה בעת חירום"?
(צילום: אלעד גרשגורן)
כמות הניתוחים בהלל יפה זינקה בפי חמישה בעשורים האחרונים בעוד המערך הכירורגי כולל 26 רופאים מתוכם 12 מומחים ו-14 מתמחים וזה לא מספיק. רופאות יוצאות לחופשת לידה, רופאים נקראים למילואים. רק השנה היו לי שבעה רופאים שגויסו בצו 8 ואם כרגע תיפול פצצה או ישוגרו טילים אני איאלץ להסתדר עם צוות חסר".
אחרי שקיבל אישור רגולטורי להתמחות, הפך הלל יפה מבוקש להתמחויות שונות. "מחמיא לי שהמתמחים שלי רוצים להמשיך כאן כמומחים, אבל אין לי תקנים. משרד הבריאות לא משחרר", מסביר פרופ' קסל.
בית החולים הממשלתי הלל יפה בחדרה נוסד לראשונה כבר בימי המנדט, בשנת 1934 ומאז עבר גלגולים שונים ובעלויות משתנות, עד שבשנת 1957 הוכר רשמית על-ידי המדינה. מאז, צמח בית החולים ואף הוכר כמרכז טראומה אזורי. הוא נחשב לבית חולים בינוני בגודלו עם 562 מיטות אשפוז ו-380 תקנים לרופאים מומחים ומתמחים.
השמיכה מתקצרת
בכיר בהנהלת בית החולים קובל על כך ש"משרדי הבריאות והאוצר לא סופרים אותנו", ומפרט את הסיבות למצוקה: "התייקרות הנדל"ן במרכז הארץ משכה לאזור משפחות רבות. לאחרונה הצטרפו למקבלי השירות גם לא מעט מפונים מהצפון ומהדרום שגרים ארעית בסביבה. וכך נוצרה המשוואה האבסורדית הבאה: מחד, גידול באוכלוסין ומאידך אפס הרחבה בנדל"ן, במכשור מתקדם ובפתיחת מחלקות חסרות, מה שהופך את השמיכה הקצרה לקצרה מאוד ולכולנו זה חורה. לא תמצאי איש צוות אחד מכלל הסקטורים שמבקשים לעצמם תוספת תנאים או הגדלת שכר. הם מוכנים לתת את נשמתם, מרצם וזמנם כדי לספק לחולים שלנו את הטיפול המיטבי, אז הבקשה להתפתחות בית החולים נחשבת דרישה מוגזמת"?
10 צפייה בגלריה
עשרות פצועים טופלו במסירות ובמקצועיות בתוך ימים ספורים בהלל יפה
(צילום: אלעד גרשגורן)
במתחם התת-קרקעי הקיים בבית החולים הוכשר מקום למיון ולחדר הטראומה, אך הוא אמור להתאכלס רק בשעת חירום. פועלים שם כעת הפגייה, מיון הילדים ועוד חדר דיאליזה במיגון לא-תקני. שטח נוסף הוכשר לבנק הדם. כשביקרנו בחדר הדיאליזה מתחת לקרקע, היו עשר מיטות הטיפול בתפוסה מלאה. "המחשבה להוריד חלק מהמטופלים לאזור ממוגן יחסית נבעה ממיקום מתחם הדיאליזה המקורי שמוקף בקירות זכוכית", מסבירה טניה רוטשטיין, אחות אחראית נפרולוגיה, "אני מחליטה על סמך שיקולים שונים, מי ממטופלי הדיאליזה יקבלו את הטיפול בעל או בתת-קרקע".
ד"ר ננה פלג, מנהלת היחידה לנפרולוגיה, מסבירה שהטיפול בדיאליזה הוא אותו הטיפול, "כולנו מרגישים כאן מוגנים". היא מודה שלא ידעה שהמיגון בתת-הקרקע אינו תקני.
10 צפייה בגלריה
"אני מרגיש הכי בטוח כאן". משה מלאכי, מטופל בדיאליזה, ולצדו האחות סמאר ושאחי
(צילום: אלעד גרשגורן)
כשהוא מכוסה בשמיכה ומחובר לצינוריות הדיאליזה שמסננות פסולת מהדם, אומר משה מלאכי בן ה-89 שהוא מרוצה. "אני יליד הארץ, גולנצ'יק. אב לארבעה וסבא ולפני שפרשתי לגמלאות, עבדתי בבית הספר החקלאי בפרדס חנה, הייתי מורה למכניקה בתחום מכונות חקלאיות. הסיפור שלי עם הכליות התחיל בגיל שלוש אבל לא חלה החמרה עד שהגעתי לגיל 86 ומאז אני מקבל טיפולי דיאליזה. אני מרגיש הכי בטוח כאן. הטיפול מצוין והצוות מעולה".
"משרד הבריאות מקפח אותנו בהתמדה"
לא רק מחלקת הדיאליזה. גם יתר המחלקות בהלל יפה מתאמצות ומעניקות טיפול ראוי למטופלים, כולל בתחום הקרדיולוגיה וצנתורי הלב. לכן בחירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיע מקיסריה לשיבא לאחר שהתמוטט בקיץ אשתקד ולדלג בדרך על הלל יפה הייתה מקוממת ומעליבה.
"אנחנו רוצים ויודעים לעשות הכול אבל צריכים משאבים להתפתחות ולהשוואת בית החולים שלנו לבתי חולים מצוידים ומעודכנים בישראל", אומר רפי קורן, המנהל האדמיניסטרטיבי של הלל יפה, ומתגאה בפרויקט הנדל"ן השאפתני של משרד הבריאות: "אתם רואים כרגע בור רחב ועמוק שממנו יצמח בניין מיון גדול פי ארבעה מהקיים, ממוגן תקנית שיושלם ב-2027. בינתיים אנחנו מתאמצים להסתדר עם הקיים ובעיקר עם מה שחסר".
10 צפייה בגלריה
"מתאמצים להסתדר עם הקיים ובעיקר עם מה שחסר". רפי קורן, המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים
(צילום: אלעד גרשגורן)
"תכלס, משרד הבריאות מקפח אותנו בהתמדה", אומר בכיר בבית החולים, "בימים רגילים ובעת חירום מטילים עלינו סנקציות ומגבילים אותנו בהזמנות ציוד שעלותו מעל חצי מיליון שקל. אני יודע שאנחנו לא היחידים ושבתי חולים ממשלתיים נוספים נאלצים להסתפק בפירורים שהרגולטור זורק להם, אבל זה לא מנחם אותנו, שהגענו למצב שכל מרכז רפואי בישראל פועל כאוטונומיה, כמשק נפרד הדואג לעצמו. ולצרכיו. מי שיודע לשנורר, קונה לעצמו מכשור ומי שפחות, נאלץ להעניק רפואת עבר. מה שקורה בשנים האחרונות הוא שמשרד הבריאות רק מאשר ועלינו מוטל לתקצב. למשל קיבלנו אישור לרכישת PET-CT ב-27 מיליון שקל. אין מצב שנוכל מקופתנו הדלה לתקצב את כל העלות בלי לשנורר תרומות".
בכיר בבית החולים: "תכלס, משרד הבריאות מקפח אותנו בהתמדה. בימים רגילים ובעת חירום מטילים עלינו סנקציות ומגבילים אותנו בהזמנות ציוד שעלותו מעל חצי מיליון שקל. אני יודע שאנחנו לא היחידים ושבתי חולים ממשלתיים נוספים נאלצים להסתפק בפירורים שהרגולטור זורק להם"
רפי קורן, המנהל האדמיניסטרטיבי, מצביע על תחנת "אורות רבין" שמרוחקת רק חמישה ק"מ בקו אווירי מבית החולים, "אם היא תיפגע חלילה מטילים, הצוותים המיומנים שלנו ידעו להתארגן מיד ולהושיט עזרה, אבל לאור הנדל"ן המצומצם שלנו, היעדר מחלקה נוירוכירורגית הנחשבת קריטית בזמן אירוע רב-נפגעים, חוסר במיטות אשפוז ובמיגון תת-קרקעי, לא בטוח שנוכל לעמוד במשימה", אומר קורן.
10 צפייה בגלריה
בית החולים הלל יפה נזקק לטיפול נמרץ, אך המדינה מטילה עליו סנקציות
(צילום: אלעד גרשגורן)
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לטענות שעלו בכתבה: "המשרד ער לבעיות שעולות מבית החולים ולכך שהוא מתמודד בסביבה עסקית ורגולטורית מאתגרת ופועל על מנת לסייע לבית החולים. משרד הבריאות החל בהקצאת משאבים בהשקעה של למעלה מ-50 מיליון שקלים עבור בניית מחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) חדשה בבית החולים הלל יפה וכן המשרד מתעתד להשקיע מיליוני שקלים בחיבור בית החולים למערכת גז טבעי שיפחית את ההוצאה של בית החולים על חשמל ויפחית את פליטת המזהמים.
"משרד הבריאות השקיע בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים במיגון בתי חולים כאשר מאז 7 באוקטובר השקיע המשרד סכומים נוספים ומשמעותיים במיגון ומוכנות לחירום של בתי החולים, שיאפשרו רציפות תפקודית של מערכת הבריאות וימשיך להשקיע בכך. כבר בסוף שנת 2023 התווספו 200 מיליוני שקלים לתקציב המיגון באופן מיידי, אלו הוקצו לפרויקטים של מיגון במערכת הבריאות - מיגון ושיפור תשתיות קריטיות וכן תוספת אלפי מיטות אשפוז ממוגנות ברחבי הארץ ותשתיות למיטות אלו. לציין כי הועברו תקציבי מיגון גם לבית החולים הלל יפה.
"כמו בכל שנה וכמתחייב בחוק, לכל בית חולים הוקצה תקציב בתחילת השנה. בית החולים הלל יפה חורג בעשרות מיליוני שקלים מתקציב זה. המשרד באמצעות חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים ימשיך ויסייע בפיתוח בית החולים".
