אביהו מלכיאל, לוחם גולני בן 22, נפצע קשה מאוד ב-7 באוקטובר. הוא נורה בחזהו ושכב שעות רבות ללא טיפול, עד שהתגלה על ידי כוחות צה"ל ועבר החייאה אגרסיבית. כיום, יותר משנה אחרי, הוא נמצא בשיקום בבית החולים הדסה הר הצופים, ואחת הטכנולוגיות שמסייעת לייצב את ראשו במהלך ישיבה, היא פרי פיתוח ישראלי של בן כהן גזית, מייסד חברת HEADOVATIONS. ההברקה נולדה כשראה שראשיהם של ילדיו נשמט בנסיעה במכונית.
צפו בריאיון לאולפן ynet איתו ועם אמו של אביהו, ענת מלכיאל, שמספרת על השינוי שעבר בנה:
משדר אולפן 26.11 טכנולוגיה שמשתמשים בה עם פצועי מלחמה - ראיון עם ענת מלכיאל, בן כהן גזית
( צילום: ירון ברנר)
הפיתוח שנקרא NapUp, נוצר במקור כדי להעניק פתרון נוח ובטוח לילדים שנרדמים בנסיעה שראשם נשמט קדימה ולצדדים. "ראיתי איך הילדים שלי נוסעים באוטו והראש שלהם נשמט במהלך הנסיעה אחרי שנרדמו, והבנתי שאני רוצה לעשות משהו עם זה", מספר כהן גזית בן 55, אב לשלושה. "המטרה של הפיתוח הזה היא לספק תמיכת ראש מקיפה. הרעיון הוא להרים את הראש (תרתי משמע) מה שמאפשר נשימה טובה יותר, אכילה, תקשורת, סימטריה ויכולת השתלבות חברתית".
ענת מלכיאל ממבשרת ציון, אמו של אביהו, מספרת על פציעתו של בנה שהובילה אותו למצב שבו הוא נמצא כיום. "הוא חייל גולני, ששהה בחופשה בבית ב-7 באוקטובר, וכששמע מה קורה, החליט שהוא מצטרף לחברים לו. הוא ניסה להגיע לזיקים, הצליח להגיע מאוד קרוב ונורה בחזה בשני כדורים. הוא שכב המון שעות ללא טיפול. כשכבר הגיע לטיפול, הוא היה ללא דופק וללא נשימה. הוא עבר החייאה קשה מאוד ונותר פגוע קשה מאוד".
היא מספרת שמצבו של בנה מורכב משום שנפגע במוחו. "אנחנו מנסים לשמר את היכולות הפיזיות שלו ולא להגיע למצבים גרועים יותר. הוא מוגדר כמאה פלוס אחוזי נכות וסביר להניח שהרבה מזה לא יצליח להשתקם", היא מספרת בהשלמה.
בן כהן גזיתצילום: לירן מורכהן גזית נפגש עם ענת, כדי להציג לה את הפיתוח ולסייע בהחלמתו של בנה. "אנחנו מציעים את הפתרון למוסדות השיקום, למשרד הביטחון. לצערנו לא מעט חיילים משתמשים במוצר לאור הפציעות שלהם, שדומות למצבים של אביהו", מסביר כהן גזית. "הקשר עם ענת ועם אביהו נוצר ברגע שבשיקום רצו להתקין מחשב, מה שנקרא מערכת תקשורת חליפית, כשהוא התאושש קצת והצליח לשבת על הכיסא, אבל הראש שלו כל הזמן נפל. המערכת הזו מאפשרת לאביהו לשבת ישר, להביט למחשב, לתקשר עם המשפחה".
ענת מתארת כי במשך תקופה ארוכה היה לבני המשפחה מאוד קשה לראות את אביהו לא מצליח להחזיק את הראש מורם. "זה נורא לראות בן אדם ככה, זה לא מאפשר שום סוג של תקשורת ואפילו ברמה של כבוד. להיראות כמו שצריך, לשבת בצורה יציבה על כיסא. כאימא, עוד לפני שאני מדברת על תקשורת והכול, המראה הוא מראה קשה, קשה לי לראות את הילד שלי ככה", היא מספרת, "אני זוכרת את עצמי במשך חודשים ארוכים, מנסה באמצעים שעומדים לרשותי לייצב אותו, להושיב אותו כמו שצריך, להרגיש שנוח לו, להרגיש שהוא בסדר, שטוב לו. אבל עד שלא הגיעה המשענת הזאת, זה לא קרה".
היא אומרת שבאמצעות הפיתוח הזה, ניתנה לו האופציה להרגיש בן אדם. "זה מאוד ריגש אותי, שהוא יכול לשבת ושיהיה לו נוח ושאני לא אצטרך כל הזמן להיות מאוד לחוצה ולא רגועה, ולנסות לחשוב מתוך נקודת המבט שלו מה כואב לו ואיפה טוב לו ומה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו".
כהן גזית מסביר שהמכשיר נמצא בשימוש בקרב כל מי שיש לו פגיעה מוחית מכל סיבה שהיא. "אנחנו מאפשרים למטופל לחזור להיות בן אדם, להיות חלק מתוך המשפחה. זה מאפשר לו להפעיל מתגים או כיסאות ממונעים, מאפשר לו להסתכל, מאפשר לו לשבת וליצור קשר עין". הוא ציין שפיתוח מסייע לא רק לפצועי המלחמה אלא גם לילדים שנולדו עם שיתוק מוחין, למבוגרים שיושבים במשך שעות רבות בבתי אבות, "שלא לדבר על מונשמים, שזאת הדרך היחידה שלהם. כל מי שנפגע פגיעה מוחית. זה מאפשר לתת למטופל הערכת עצמית גבוהה, כבוד עצמי, דרך לתקשר עם העולם".
