בשיתוף אסטרהזניקה
זאבת היא מחלה אוטואימונית – מחלה שבה מערכת החיסון פועלת באופן לא מבוקר ותוקפת את הגוף עצמו. המחלה עשויה לערב איברים רבים ובראשם עור, מפרקים, כליות ומערכת העצבים. קשת התסמינים של מחלת הזאבת הוא רחב, ואצל כל מטופל היא עשויה להתבטא באופן שונה ולכן קשה להשוות את המחלה בין אדם לאדם. לעיתים המחלה משנה את אופייה במרוצת הזמן אפילו אצל אותו החולה. זאבת, המכונה גם "לופוס" שכיחה בעיקר בנשים ומתפרצת בשנות הפריון (בגילאים 15-45). למרות זאת, לעיתים היא מופיעה גם אצל גברים ובמקרים נדירים היא מאובחנת גם בקרב ילדים ובני נוער.
תסמיני המחלה כוללים פריחה נרחבת המופיעה בעיקר באזורים חשופים לשמש. בפנים למשל הפריחה מכונה "פריחת פרפר" משום שהיא מכסה את האף והלחיים. בנוסף המטופלים נוטים לסבול מנשירה ודלדול שיער, כאבים ונפיחות של המפרקים ולעיתים גם מעורבות של איברים פנימיים כמו הכליות והריאות. לעיתים תסמיני המחלה יתבטאו רק בבדיקות מעבדה והמטופל לא יחוש בבעיה כלשהי, ומשום כך קיימת חשיבות להקפיד על נטילת הטיפול, ללא קשר לתסמינים, על מנת למנוע החמרה או התלקחות של הזאבת. לופוס – בדומה למחלות אוטואימוניות רבות – עלולה להחמיר בעת חשיפה לשמש ולכן לחולים מומלץ לצמצם עד כמה שניתן חשיפה שכזו.
זאבת מאופיינת בתקופות של החמרה (התלקחות) ורגיעה (רמיסיה). לעיתים המחלה תהיה שקטה וללא תסמינים, אך היא גם עלולה להתלקח ולהתפרץ ללא התראה מוקדמת. לכן חשוב שהמטופל יימצא באופן קבוע תחת מעקב רפואי, יקפיד לבצע את הבדיקות הנדרשות ויתמיד בטיפול. בשנים האחרונות נוספו תרופות חדשות לארגז הכלים הרפואי לטיפול במחלת הזאבת. אומנם טרם פותחה תרופה שיכולה לרפא את המחלה, אולם אנו עומדים בפתחה של תקופה בה אנו שולטים במחלה ובתסמיניה. כיום מוצעים מספר קווי טיפול המותאמים על פי חומרת המחלה:
1. נוגדי דלקת שאינם סטרואידים
הטיפול בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים ((NSAIDs יעיל בעיקר כאשר יש מעורבות מפרקית קלה. במקרים אלו ניתן להיעזר בתרופות אלו לתקופה קצרה בלבד. עלינו לקחת בחשבון שתרופות אלו עלולות לפגוע ברירית הקיבה לגרום לכיבים ודימומים במערכת העיכול, לפגוע בתפקודי הכליה ולהעלות את לחץ הדם. לכן השימוש בתרופות אלו צריך להיות מדוד, מבוקר ובליווי רפואי. במצבים בהם יש מעורבות עורית, ישנן משחות שונות ועל המטופל להיוועץ גם עם רופא עור בנוסף לראומטולוג.
2. טיפול נגד מלריה
זהו טיפול נוסף לזאבת שעלה למודעות הציבורית לפני כשנה וחצי בהקשר של טיפול אפשרי לקורונה. למרות שהתרופה פותחה במקור למחלת המלריה ההמלצה עבור חולי זאבת היא ליטול את התרופה הזו בקביעות מרגע האבחנה כל עוד לא מופיעות תופעות לוואי, ניתן ליטול אותה ברציפות במשך עשרות שנים . התרופה מייצבת את מערכת החיסון ומצליחה למנוע התלקחויות בנשים שחלו בזאבת. מדובר בטיפול בטוח אך יחד עם זאת מומלץ לבצע אחת לשנה בדיקת עיניים בגלל תופעת לוואי נדירה של רעילות לרשתית. התרופה הזאת היא הבסיס שעליו בונים כל טיפול משלים בזאבת.
3. סטרואידים
בדומה למחלות אוטואימוניות רבות, גם בזאבת מטפלים בסטרואידים. סטרואידים הם תרופות המחקות הורמונים המיוצרים באופן טבעי בגוף. קבוצת הטיפול הזו נחשבת לכלי יעיל מאוד בריסון של מערכת החיסון וב"כיבוי שריפות". כשיש התלקחות של מחלה אוטואימונית מתן מינון גבוה של סטרואידים משמש עזרה ראשונית המקלה על החולה. כאמור, סטרואידים הם כלי חשוב ולעיתים בלתי נמנע במיוחד בהתלקחויות קשות, אך יש להם גם תופעות לוואי לא פשוטות ונזקים לטווח הרחוק. ככל שהמינון של הסטרואידים גבוה יותר, כך המטופל חשוף יותר לזיהומים. בנוסף טיפולים אלו עלולים לגרום לעליית לחץ דם, יציאה מאיזון של סכרת ולהאצה של פירוק העצם ונטייה לשברים. כיום ישנם טיפולים נוספים שמאפשרים לנו לחסוך את הצורך בנטילת סטרואידים.
4. תרופות לריסון מערכת החיסון
קבוצת טיפול נוספת היא תרופות וטיפולים שנועדו לריסון של מערכת החיסון. תרופות אלו הושאלו מעולם האונקולוגיה ונמצאו כיעילות במינונים נמוכים לטיפול בזאבת. חשוב להדגיש שאלו תרופות שלא מדכאות את מערכת החיסון במינון המזערי שבו הן ניתנות לחולי לופוס אלא מסייעות לרסן את מערכת החיסון ולהשתלט על המחלה כשהטיפולים האחרים אינם אפקטיביים. תרופות אלו פועלות באופן שונה מהסטרואידים והן עשויות להפחית את הדלקת. יחד עם זאת, חולים הנוטלים תרופות אלו צריכים להיות תחת מעקב צמוד של הרופא בגלל תופעות הלוואי האפשריות.
5. תרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה
תרופות וטיפולים ממוקדי מטרה נועדו לעכב את יצור הנוגדנים העצמיים של הגוף או להפחית את פעילותם של תאים במערכת החיסון המגבירים את התגובה העצמית . הבנה הולכת וגוברת של הבסיס האימוני של המחלה בשנים האחרונות אפשרה לפתח תרופות המכוונות כנגד מולקולות ספציפיות במערכת החיסון. בעוד שרוב התרופות מהדור הקודם פועלות באופן לא ממוקד על מערכת החיסון, הרי שהתרופות הממוקדות פועלות רק על תאים מסוימים ובכך הן יעילות יותר ומאפשרות לחסוך מהחולה את מרבית תופעות הלוואי. בשנים האחרונות אושרו לטיפול בזאבת תרופות ממוקדות חדשות שהצליחו גם להפחית את תסמיני המחלה וגם לצמצם משמעותית את השימוש בסטרואידים ובכך פתחו עידן חדש לחולי זאבת.
הכותבת הינה מנהלת היחידה לראומטולוגיה במרכז הרפואי שיבא
בשיתוף אסטרהזניקה
