בשיתוף עמותת נאמן
התקדמות הרפואה והטכנולוגיה הביאה פתרונות חדשים ויעילים למגוון רחב של מחלות כרוניות, משפרת איכות חיים ומפחיתה סיכונים. עם זאת, אי התמדה או חוסר היענות לטיפול תרופתי מהווה אתגר משמעותי למערכת הבריאות כולה. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-50% מהחולים במדינות מפותחות מתקשים להתמיד בטיפולים ארוכי טווח. המחיר הכבד של תופעה זו מתבטא לפי מחקרים מובילים ב-125,000 מקרי מוות בשנה בארה"ב בלבד, ו-10% מכלל האשפוזים.
בהקשר של מניעת שבץ מוחי, היענות של 80% ומעלה לטיפול מונע, מפחיתה משמעותית את הסיכון, בעוד היענות של 60% ומטה כמעט ואינה מספקת הגנה, כך על פי מחקר שפורסם ב-Stroke, כתב עת אקדמי המתמקד במחקרים ומאמרים הקשורים לשבץ מוחי. נתון מדאיג נוסף מראה כי כשליש מהמטופלים מפסיקים ליטול תרופות מרשם תוך חודש, וכמחצית תוך שנה. מדוע זה קורה? ואיך למרות זאת ניתן להגביר היענות לטיפול כרוני מציל חיים? כדי לקבל סקירה מקיפה וטיפים בנושא, שוחחנו עם פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל וסגן מנהל בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון ופרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ויו"ר עמותת נאמן - ומי שעוסק בנושא עשרות שנים, וכיהן כסגן נשיא ארגון שבץ המוח העולמי.
1. למה קשה לנו לקחת תרופות באופן קבוע?
"כולנו רוצים להיות בריאים, אבל אף אחד לא מלמד אותנו, מה לעשות אחרי שאובחנו עם בעייה רפואית וכיצד לחזור לקו הבריאות", מסביר פרופ' איל שורצברג. "זה במיוחד נכון כשמדובר בטיפול במחלות כרוניות, שדורש התמדה לאורך זמן."
לדבריו, תהליך נטילת התרופות בכל מחלה כרונית הוא מורכב ודינמי ומתחלק לשלוש נקודות זמן עיקריות: התחלת הטיפול, המשך הטיפול וסיום הטיפול – ולכל שלב האתגר שלו. "ללא הדרכה וליווי מתאימים, רבים מתקשים להתמודד עם האתגרים הללו ולשמור על היענות לטיפול לאורך זמן".
לכתבות נוספות בנושא:
פרופ' שורצברג, המכיר מקרוב את האתגרים של חולים בהיענות לטיפול, מסביר: "אחד הקשיים המרכזיים הוא ההתמודדות היומיומית עם המשמעת הנדרשת בנטילת תרופות. רבים מהמטופלים נמנעים מלקיחת התרופות או מביקורי מעקב אצל הרופא - לעתים מתוך רצון שלא להרגיש או להיתפס כחולים. אנחנו רואים שדווקא אצל מי שכבר חווה אירוע רפואי משמעותי, ההיענות לטיפול גבוהה יותר, כנראה בשל המודעות המוגברת לסיכונים, אם זאת במחלות שונות, ובמיוחד כאלו שאין בהם תחושת חולי והרגשת המחלה, לדוגמא יתר לחץ דם או שומני דם, יש נטייה שלא ליטול בצורה קבועה. האתגר הגדול הוא לשכנע את המטופלים בחשיבות ההתמדה בטיפול המונע, עוד לפני שמתרחש אירוע כזה".
פרופ׳ איל שורצברגהתמונה באדיבות המצולםמחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב דורשות שינוי מיידי באורח החיים, כולל נטילת תרופות קבועה, מעקבים רפואיים ושינויי התנהגות. האתגר הפסיכולוגי מתעצם כשמצטרפות מחלות נוספות. "לדוגמה, אם התחלת לטפל בסוכרת ובהמשך הדרך נוסף גם דיכאון – הוספת התרופות או אופי המחלה מקשה לזכור לנהל את זה בצורה יעילה", מדגיש פרופ' שורצברג.
2. שבץ מוחי: ניתן למנוע עד 90% מהאירועים כשלא מפסיקים טיפול
שבץ מוחי מתחלק לשתי קבוצות עיקריות. הקבוצה המרכזית, המהווה כ-85% מהמקרים, היא שבץ מוחי איסכמי. במקרה זה, קריש דם או טרשת סותמים את כלי הדם במוח, מפריעים לחמצון תאי העצב וגורמים למות רקמת המוח במהירות. הקבוצה השנייה היא דמם תוך מוחי, הנגרם כתוצאה מפקיעת כלי דם וגורם לשטף דם בתוך רקמת המוח.
פרופ' בורנשטיין "אחד הגורמים המשמעותיים לשבץ מוחי איסכמי הוא פרפור פרוזדורים", מדגיש פרופ' בורנשטיין. מצב זה מגביר את הסיכון לשבץ בשל נטייתו ליצור קרישי דם בלב, אשר עלולים להשתחרר ולחסום כלי דם במוח. "הבעיה מחריפה כיוון שפרפור פרוזדורים אינו מלווה בכאב, מה שגורם למטופלים רבים להפסיק את הטיפול התרופתי המונע שמרגישים את עצמם כבריאים. הפסקת הטיפול מעלה דרמטית את הסיכון לשבץ מוחי, לעיתים אפילו תוך ימים ספורים בלבד".
"אנחנו מכירים הרבה מקרים שבהם המטופל לא לקח את התרופה ואחרי ימים ספורים לקה בשבץ מוחי" מספר פרופ' בורנשטיין. "כאשר מיישמים את ההמלצות, גם בטיפול תרופתי וגם בשינוי אורח החיים – מגיעים ל-90% פחות סיכון לשבץ מוחי".
6 צפייה בגלריה
במקרה של הוספת או החלפת תרופות, שוחחו עם הרופא או הרוקח על ההבדלים.
(צילום: shutterstock)
3. איך שינוי בתרופות משפיע על המטופלים?
תחושה של שיפור מדומה מבלי להבין שהשיפור נגרם מהטיפול עצמו, שגרה עמוסה, שכחה ותופעות לוואי הן רק חלק מהסיבות הנוספות שחוקרים מצאו שפוגמים ברציפות הטיפול. להן מצטרפות סיבות נוספות כמו למשל כאשר התרופה אינה נמצאת בבית המרקחת או מוחלפת לתרופה אחרת או אפילו לתרופה גנרית (חיקוי של תרופת המקור) שהינה בעלת שם שונה ולרוב נראית אחרת מבחינת הצבע והצורה עלולות לבלבל את המטופל, חוסר הבנה של המחלה או אי נעימות לשאול את הרופא את כל השאלות, קשיים כלכליים ומצב סוציואקונומי ולצד זאת, מאפיינים שקשורים לגיל - כמו ירידה בקוגניציה ושכחה.
"התמדה בטיפול היא מפתח להצלחה בניהול מחלות כרוניות. כאשר מטופל מוצא תרופה שמתאימה לו ומאזנת את מצבו, חשוב להקפיד וליטול אותו. כאשר מתבצע שינוי בתרופות ובין היתר במעבר לתרופה גנרית, חוסר ההבנה אצל המטופלים לסיבה להחלפה ופערים בהסברים שניתנו להחלפה זו עלולים לפגוע בהיענות לטיפול ובאיזון הרפואי", מציין פרופ' שורצברג. "זה נכון במיוחד עבור קשישים שהיכולת שלהם לקרוא ולהבין את ההוראות יכולה להיות מוגבלת, כמו גם בטיפול מרובה תרופות, הידוע גם בשם פוליפרמסי".
6 צפייה בגלריה
הוספת או גריעת תרופות עלול להוביל לנטילת התרופה בצורה לא נכונה ולהעמיד את המטופלים בסיכון גבוה.
(צילום: shutterstock)
לדבריו, אוכלוסיות מבוגרות נמצאות בסיכון גבוה יותר, ורגישות, להשפעות שליליות מהטיפול התרופתי בשל שינויים הנגרמים בגוף עקב ההזדקנות ואשר משפיעות על האופן בשבו התרופה פועלת בגוף כמו גם באופן שבו הגוף מגיב לתרופה. שינוי בטיפול התרופתי, הוספת או גריעת תרופות עלול להוביל לנטילת התרופה בצורה לא נכונה ולהעמיד את המטופלים בסיכון גבוה. נוסף על כך במקרים מסוימים, אנשים עשויים להימנע מנטילת התרופה עקב חוסר וודאות או תופעות לוואי שהופיעו לאחר השינוי, מה שמסכן את ההיענות לטיפול ואת בריאות המטופל. "כאשר התרופה נראית אחרת, נדרש הסבר למטופל על ידי הרוקח או הרופא במועד ההחלפה, ללא הסבר שכזה עלול להייוצר בלבול ואף חוסר אמון בתרופה החדשה".
ברוב המוחלט של המקרים המעבר לתרופה גנרית או אף החלפה חזרה לתרופה המקור אינה צפויים לעורר בעיות. אך במידה והמטופל מדווח על בעיות שונות ניתן לפנות לרופא המטפל ולשקול חזרה לתרופת המקור. חשוב לזכור כי לתרופות גנריות תפקיד חשוב בהנגשה רחבה של טיפולים בעלות נמוכה יותר ובאיכות שווה. אם זאת כאשר מטופל חווה בעיה בטיפול התרופתי שנרשם לו אם בתרופת המקור או בתרופה הגנרית חשוב להעלות זאת מול הרוקח או הרופא ולבחון את הצורך לבצע שינוי מתאים. תקשורת פתוחה, בין המטופלים למטפלים אוריינות טיפולית תרופתית טובה ויחסי אמון הם אבני יסוד חשובות בהתמדה בטיפול ושיפור איכות החיים אצל המטופלים.
כאשר נמצאים לפני שחרור ממסגרת אשפוזית ומקבלים את מכתב השחרור – מומלץ להשוות את התרופות שניתנו לפני האשפוז עם התרופות החדשות שהתווספו ולשאול למה. תהליך זה הידוע גם בשמות "התאמה תרופתית" חשוב במיוחד במעברים שבין אשפוז לקהילה ולהפך" "במצבים אלו מאוד חשוב. לשאול: למה רשמו לי את התרופה החדשה? מה תופעות הלוואי? מה זה יעשה לי? לקבל את כל המידע או להתקשר לקו המידע בארגון הרוקחות ולהתייעץ", אומר פרופ' שורצברג.
4. טיפים פשוטים: כך זוכרים ליטול את התרופות בזמן
יצירת הרגל מסודר לנטילת תרופות היא אסטרטגיה יעילה לשיפור ההיענות לטיפול התרופתי. אחת הדרכים הפשוטות ליישם זאת היא למקם את התרופות במקום בולט ונגיש, כמו ליד מברשת השיניים. כך, פעולת צחצוח השיניים, שהיא כבר חלק מהשגרה היומית, יכולה לשמש כתזכורת טבעית לקחת את התרופות. בנוסף, כיום ישנן אפליקציות חינמיות רבות לטלפונים חכמים, המסייעות בניהול לוח הזמנים של נטילת התרופות. אפליקציות אלו מספקות תזכורות, מעקב אחר מלאי התרופות, ואפילו דוחות התקדמות, מה שהופך את ההליך לפשוט ונוח יותר עבור המטופלים.
נוסף על כך, כדי להגביר את המוטיבציה של מטופלים להיענות לטיפול – חוקרים מצאו שהבנה של המחלה מסייעת מאוד. לדברי פרופ' שורצברג, הדרך הטובה ביותר היא להבין את המחלה ואת דרכי הטיפול ואם משהו לא ברור עד הסוף חשוב מאוד ולשאול את הרופא המטפל את כל השאלות. "לא להתבייש". אם לא ברור לך למה צריך לקחת את התרופה לאורך זמן ומה החשיבות של הטיפול צריך לשאול את הרופא למה אני לוקח את התרופה הזאת, וכשמחליפים תרופה – צריך לשאול ולהבין כדי להימנע מבלבול, ובעיקר – לא להגיע לרגע האחרון עם רכישת התרופות כדי שלא להישאר ללא מלאי טיפולי נדרש".
"בכל הקשור לשבץ מוחי – אין הזדמנות שנייה. אם לא נוטלים את הכדורים זה מתדרדר למצב בלתי הפיך. אז אם יש פתרונות, למה לא להשתמש בהם? ההחלטה החשובה והמושכלת שצריך לקבל היא להיות שותף לתהליך הטיפול בעצמך".
לסיכום: מה אתם יכולים לעשות כדי לשמור על הבריאות שלכם?
1. לא להזניח ולא לחכות למשבר בריאותי כדי לפעול.
2. הקפידו על בדיקות תקופתיות, שאלו את הרופא שאלות והבינו את הטיפול שלכם לעומק.
3. התמידו בנטילת התרופות כפי שנרשמו ואמצו אורח חיים בריא.
4. שאלו, אל תתביישו! תהיו מעורבים בהבנת המחלה, הבינו מה מטרת הטיפול שאתם מקבלים ומה תוכלו לעשות בעצמכם כדי להצליח להשיג את יעדיו!
5. הימנעו מנטילת תוספתי תזונה שונים, וצמחי מרפא מבלי להתייעץ עם הרופא או הרוקח.
4. היו ערניים לשינויים בגופכם ודווחו לרופא על תופעות חריגות.
5. במקרה של הוספת או החלפת תרופות, שוחחו עם הרופא או הרוקח על ההבדלים, והקפידו להבין את ההשפעות האפשריות של השינוי.
6. זכרו, מניעה היא המפתח לבריאות טובה לאורך זמן. כל צעד קטן שתעשו היום יכול למנוע בעיות גדולות בעתיד ולהבטיח לכם חיים בריאים ואיכותיים יותר.
מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי חברת פייזר.
בשיתוף עמותת נאמן
