בשיתוף סאנופי
בכל שנה כ-25,000 בני אדם לוקים בהתקף לב בישראל, ולמרבה הצער, יותר מ-7,000 איש מתים ממחלות לב. למעשה, מסוף שנות ה-90 מחלות לב הן סיבת המוות השנייה (לאחר מחלת הסרטן) בקרב נשים וגברים בישראל.
השכיחות הגבוהה של אירועי הלב מעלה את הצורך במידע מהימן לא רק אודות האירוע הלבבי עצמו, אלא גם את החשיבות של השיקום שלאחריו על מנת שהמטופל יוכל לחזור לשגרה ובעיקר למנוע אירוע לבבי חוזר.
כולסטרול זה טוב או רע?
כולסטרול הוא חומר שומני בעל תפקיד בבניית קרום התא, יצירת הורמונים סטרואידלים ויצירת מיצי המרה. הכולסטרול נע בדם בחלקיקים המכילים שומנים וחלבונים וכך מגיע לכל התאים.
סוג הכולסטרול המכונה "הכולסטרול הטוב" (HDL-C) מעביר את עודפי הכולסטרול מרקמות הגוף בחזרה אל הכבד. לעומתו, "הכולסטרול הרע" (LDL-C) מעביר כולסטרול לתאי הגוף, הכולסטרול הרע נקשר להתפתחות טרשת עורקים, ולהיווצרותן של מחלות לב.
הכולסטרול הטוב נמצא בשיעור גבוה יותר בקרב נשים ועלייה מתונה בו יכולה להיות מושגת עם פעילות גופנית, ירידה במשקל, והפסקת עישון. הנסיונות להעלותו בעזרת תרופות לא הביאו לשיפור בתחלואת הלב ולכן נזנח.
בניגוד לתפיסה הרווחת, שיעור הנשים שחולות במחלות לב אינו נמוך יותר בהשוואה לגברים, אלא שבקרב גברים אירועי לב מופיעים מוקדם יותר לרוב החל מגיל חמישים, ואילו אצל נשים אירועי לב מופיעים בדרך כלל עשור מאוחר יותר, בזכות ההורמונים הנשיים.
2 צפייה בגלריה
שיעור הנשים שחולות במחלות לב אינו נמוך יותר בהשוואה לגברים. אירוע לב
(צילום: shutterstock)
לעודף של כולסטרול רע יש נטייה לשקוע בדפנות כלי הדם, להצטבר בתאי דלקת בתהליך שפוגע בתפקוד כלי הדם, ועלול להוביל להיווצרות של טרשת העורקים שתוקפת את עורקי הלב. ככל ששריר הלב סובל מאספקת דם לקויה הסבירות להתקף לב עולה.
להפחית את הסיכון לאירוע לבבי נוסף
אנחנו יודעים שאדם שעבר אירוע לב עלול לסבול מאירוע לב נוסף. הסטטיסטיקה מלמדת כי ישנם שיעורים גבוהים של מטופלים שחווים אירוע לבבי נוסף בפרק זמן של חמש שנים מאירוע הלב הראשון.
על מנת להפחית את הסיכוי לאירוע לב נוסף חשוב לזהות ולהפחית את גורמי הסיכון. אומנם קיימים גורמים גנטיים שיש להם תפקיד משמעותי, אולם קיימים גם גורמי סיכון התנהגותיים שניתן לשנות ובכך להפחית את הסיכון. כך למשל מומלץ – למטופלים אחרי אירוע לב – להימנע מעישון ושתיית אלכוהול מופרזת מחד, ולהקפיד על תזונה בריאה וביצוע של פעילות גופנית סדירה מאידך. גם לגורמים נפשיים ורגשיים יש משקל, וכדאי מאוד להפחית עד כמה שניתן לחץ וגורמי מתח.
שיקום לב – חלק מתהליך הריפוי
תוכניות לשיקום הלב מפחיתות באופן משמעותי את הסיכוי לאירוע לב נוסף, מעודדות אורח חיים בריא ומשפרות את איכות החיים של המטופלים. השיקום כולל ביקורים אצל קרדיולוג שיקומי שעובד במשותף עם הקרדיולוג של החולה, מעקב בדיקות דם וגם תמיכה בשינויים התנהגותיים כמו אימונים גופניים, מעקב דיאטני ועוד. הפעילות הגופנית כוללת אימונים שבועיים במכון השיקום ובחלק מהחולים גם ליווי מרחוק הכולל ניטור באמצעות תוכנה של הפעילות הגופנית של המטופל.
בנוסף, במסגרת השיקום, הצוות עוקב אחר מינוני התרופות וערכי הכולסטרול של המטופל על מנת לוודא שהוא עומד ביעדים שהוגדרו כדי להפחית את הסיכויים לאירוע לבבי נוסף.
חשוב לציין שבמסגרת השיקום ניתן לקיים פגישות גם עם פסיכולוג ולקחת חלק בקבוצת תמיכה שונות. למעשה, המענה השיקומי אינו רק פיזי אלא גם רגשי ונפשי. ישנם אנשים שמפתחים חששות מהגעה לבית חולים או מביצוע פעילות גופנית, ומסגרת השיקום מסייעת גם בהתמודדות עם קשיים רגשיים אלו.
חלק בלתי נפרד מהשיקום הוא התמודדות גם עם פגיעה אפשרית בתפקוד המיני שעלולה להיגרם בעקבות האירוע הלבבי. כחלק משיקום הלב ובמידת הצורך קיימת אפשרות לפגישות עם סקסולוג המסייע למטופלים. המטרה היא לגעת בכל מעגלי החיים של המטופל ולהחזיר אותו לתפקוד מיטבי, אולי אפילו טוב יותר ממה שהיה לפני האירוע הלבבי.
לשיקום לב זכאים חולים שעברו אירוע לבבי או צנתור עם התערבות. גם אנשים שעברו ניתוח מעקפים או אנשים שיש להם אי ספיקת לב משמעותית או חולים אשר הושתל בגופם דפיברילטור. בסל שירותי הבריאות בישראל קיימת זכאות לשיקום למשך שלושה חודשים. הביטוחים המשלמים מכסים חודשי ליווי נוספים. ראוי לציין כי במרבית המקרים מומלץ לבצע שיקום לב למשך 12 חודשים.
הגישה לשיקום היא הוליסטית והוא מתבצע גם בבתי החולים וגם בקהילה. פעולות השיקום מתחילה במעקב אצל רופא המשפחה וממשיכה בפגישות עם הקרדיולוג המשקם והצוות בבית החולים. במהלך תקופת השיקום המטופל מגיע פעמיים בשבוע למרכז השיקום ונמצא בקשר הדוק עם צוות השיקום שכולל לא רק קרדיולוג משקם אלא גם אחיות שיקום, פיזיולוגים, פיזיותרפיסטים ומאמנים.
מניעה היא הטיפול הטוב ביותר
למרבה הצער בשנים האחרונות אנו רואים עליה קבועה ומטרידה בשיעורי ההשמנה, העישון ואורח החיים היושבני, ובמקביל ירידה בביצוע פעילות גופנית סדירה. לאורחות חיים אלו קיימת השפעה על הבריאות שלנו והדבר עלול להגדיל את הסיכוי לאירוע לבבי.
זו הסיבה שחשוב להקפיד מגיל צעיר על תזונה נכונה ובריאה המבוססת על דיאטה ים תיכונית שכוללת הרבה יותר ירקות ופירות. כמובן מומלץ להרבות בפעילות גופנית, לנסוע פחות עם הרכב או הקורקינט החשמלי ולהעדיף הליכה ברגל. מניעת אירוע לבבי היא עדיפה יותר מכל טיפול.
הכותב הינו מנהל שיקום לב בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית וראש החוג לשיקום לב.
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.
בשיתוף סאנופי
