בשיתוף בית חולים בילינסון
הטיפול הקרינתי לשד עבר במהלך השנים התפתחויות טכנולוגיות ומחקריות. "טיפול קרינתי לשד מבוצע כבר עשרות שנים, לרוב כטיפול משלים לאחר ניתוח. כבר לפני כ-30 שנה למדנו כי ניתן להימנע מכריתה מלאה של השד, באמצעות שימוש בקרינה משלימה לאחר כריתה חלקית בלבד של השד, עם תוצאות דומות מבחינת סיכוי ההחלמה מהסרטן ושליטה על המחלה. הטיפול הקרינתי למעשה מאפשר לנו לבצע שימור של השד", מסביר ד"ר דרור לימון, מנהל מכון הקרינה במרכז דוידוף בבי"ח בילינסון.
פחות טיפולי קרינה, אותה יעילות
אחד השינויים בשנים האחרונות הוא מספר טיפולי הקרינה, אשר הולך ומצטמצם. "בעבר הטיפול נמשך 5-6 שבועות בהם הנשים היו מגיעות כל יום. עם השנים, המחקרים הראו כי אפשר להגיע לאותה יעילות עם הפחתת מספר הטיפולים והעלאת המנה היומית, בכך שומרים על מנת קרינה דומה מבחינה ביולוגית. כיום הטיפול הניתן הוא סביב מסגרת של 15-20 טיפולים, וישנם גם מחקרים המורים על יעילות של חמישה טיפולים בלבד, עבור נשים, שעומדות בתנאים מסוימים", אומר ד"ר לימון.
בנוסף, הרופאים בתחום למדו עם השנים באילו מקרים ניתן להימנע מטיפול קרינתי ולהסתפק בטיפול ניתוחי והורמונלי בלבד. "בעיקר בקרב נשים בגילאים מבוגרים עם גידולים קטנים ומאפיינים טובים, כגון גידולים תלויי הורמונים, ישנם מקרים בהם ההמלצה היא לא לבצע טיפול קרינתי בכלל".
החידושים הטכנולוגיים שמצמצמים את תופעות הלוואי
תופעות הלוואי הנובעות מקרינה בסרטן השד, המכונות גם 'רעילות הקרינה', כוללות בין היתר חולשה ועייפות, תגובה ואדמומיות בעור, לעיתים אף כוויה של העור, סיכוי מוגבר לבצקת לימפתית בזרוע במקרה של קרינה לבלוטות הלימפה, לעיתים נדירות, תגובה דלקתית של הריאה וגם סיכוי תיאורטי נמוך לעלייה במחלות לב לאחר שנים.
הטכנולוגיות והטכניקות החדשות שהתפתחו עם השנים נועדו לצמצם את רעילות הקרינה וכתוצאה מכך את תופעות הלוואי. "טכניקות כאלו רלוונטיות בעיקר אם מקרינים את שד שמאל, שקרוב יותר ללב, במצב זה יש סכנה ליותר חשיפה למנת הקרינה", מסביר ד"ר לימון. "הטכניקה בה פועלים היא באמצעות סנכרון ההקרנה עם הנשימה – במהלך ההקרנה אנו עוקבים אחרי מחזור הנשימה, מבקשים מהמטופלת לקחת נשימה עמוקה ולעצור אותה ואז נותנים את הטיפול הקרינתי. כאשר הריאות מלאות באוויר, הלב מתרחק מדופן החזה, וכך יש פחות חשיפה לקרינה". בבילינסון הכניסו לשימוש גם מסך ביו-פידבק, שמראה למטופלות את המיקום בו היא נמצאת במחזור הנשימה. באופן זה גדל שיתוף הפעולה וההבנה של המטופלות את הליך הקרינה.
תכנון הטיפול הקרינתי לשד - הדמיה מדויקת וחישוב על ידי פיזיקאים
שלב מרכזי, טרם מתן הטיפול הקרינתי, הוא ביצוע CT-סימולציה לתכנון קרינה. במכון הקרינה של בילינסון, המטופלת עוברת לפני כל טיפול קרינתי סריקת CT מיוחדת המיועדת לתכנן את מהלך ההקרנה. "המטרה של ה-CT היא איסוף נתונים ליישום האלגוריתם של חישוב הקרינה. הדבר החשוב ביותר הוא לבצע הדמיה מדויקת של מנח הטיפול העתידי. לאחר קבלת הנתונים, הפיזיקאים של המכון בוחנים מה קורה לספיגת הקרינה בגוף באמצעות אלגוריתם המבוסס על הצפיפות המתקבלת מה-CT. הצוות הרפואי צריך לדעת את האנטומיה המדויקת של המטופלת ולתכנן בהתאם את התנוחה של הטיפול", מסביר ד"ר לימון. "באמצעות מערכת תכנון קרינה, נקבעות הזוויות והעוצמה של הקרינה, על מנת להגיע למנה הנדרשת. משום שהאנטומיה שונה אצל כל מטופלת, צריך לבצע תכנון מותאם אישית. תכנון מדויק, הוא הכרחי על מנת להגדיל את יעילות הטיפול ולצמצם את תופעות הלוואי של הטיפול".
איך מחליטים על התנוחה הנכונה לקרינה?
"התנוחה הנפוצה בקרינה לשד היא שכיבה על הגב עם ידיים מורמות מעל לראש, על מנת לגרום לשד להיות יותר שטוח, לדופן החזה להיפתח ולהוציא את הזרוע מאזור הקרינה, אך לפעמים מקרינים כשהמטופלת שוכבת על הבטן ולא על הגב, בעיקר כשהחזה גדול. טיפול בתנוחה זו מקטין חשיפה של הריאה והלב למנת הקרינה".
מומחיות, התאמה אישית ושיקול דעת מקצועי מצד הצוות המטפל
לצד הטכנולוגיה ואמצעי החישוב של הקרינה, תכנון טיפול קרינתי לשד דורש שיקול דעת משמעותי מצד הרופאים. "יש חשיבות מבחינת הכרה של אופי המחלה, של הטיפולים הנוספים שניתנים למטופלת, התחשבות בפרמטרים ובמאפיינים הייחודיים של כל מטופלת וכל גידול", אומר ד"ר לימון. "אף צעד לא נעשה באופן אוטומטי, והכל מבוצע תוך מחשבה רבה ועל בסיס ניסיון רחב. תמיד כשמופעל שיקול דעת רפואי, יש חשיבות להכרה של הרופא או הרופאה את הנושא ולניסיונם בתחום. בנוסף ישנה חשיבות לתיאום הרב מקצועי עם המנתחים ושאר הצוות האונקולוגי".
בשיתוף בית חולים בילינסון
