מה שהתחיל כעוד יום שגרתי לד"ר מג'ד זייד (33), נוירולוג בבית חולים אסותא רמת החייל, הפך ליום שבו ניצלו חייו כשלקה בליבו בכניסה לבית החולים שבו הוא עובד. "הכאב הזה לא היה מוכר לי, הוא מעך ולחץ", משחזר ד"ר זייד. בהמשך הבין שהוא עובר התקף לב. "אני אומר לעצמי 'מה זה? אני בן 33 ואני חווה סימנים של התקף לב'". בשילוב נדיר של מקריות ומזל נמצא במהירות מומחה לצנתורים שחש למקום והציל את חייו.
2 צפייה בגלריה
ד"ר מג'ד זייד לקה בליבו בכניסה לאסותא רמת החייל. פעולה מהירה של הצוות הצילה אותו
(צילום: אלבום פרטי)
ד"ר זייד, נוירולוג בכיר במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ומתמחה בתחום הפרעות תנועה, קם ביום שני שעבר לעוד יום עבודה - הפעם בקליניקה באסותא רמת החייל. לאחר נסיעה של 45 דקות בפקקי איילון החנה את רכבו במקום עבודתו בשעה 09:00 בבוקר. כשיצא מהרכב התחיל לחוש כאב מעיק בחזה, שהתחזק והתחיל ללחוץ כשהגיע ללובי הבניין ולהקרין לגב שלו. הוא החליט לצאת לנסות להירגע ולנשום קצת אוויר. נותרו 20 דקות עד לתחילת המשמרת שלו. ברגע הזה הרגיש שהכאב ממשיך להתגבר ומתפשט מהכתפיים ועד לזרועות. הוא ניסה לנשום והתקשה. "יד שמאל התחילה להירדם בלי סיבה", מספר ד"ר זייד.
הוא מתאר את אותם רגעים מלחיצים שבהם ניסה להבין אם הוא באמת חווה התקף לב או שמדובר רק בחרדה. הוא החליט לפעול בהיגיון והבין שאם הכאב לא עובר תוך דקות ספורות הוא צריך לבקש עזרה, וכך עשה. הוא התחיל להזיע והתקשה לנשום עוד יותר. בשלב הזה התקשה אפילו ללכת. הוא פעל במהירות ופנה למזכירה בלובי, הציג את עצמו ואמר שהוא חווה התקף לב וביקש בדחיפות לעבור בדיקת א.ק.ג. צוות החייאה הגיע תוך דקות ספורות ולאחר בדיקות מוניטור וא.ק.ג, אחד מהם אישר לו שהוא חווה התקף לב. ד"ר זייד ביקש שינסו להציל אותו, "עדיין אין לי ילדים, יש לי עוד הרבה זמן לחיות, תעשו מה שאתם יכולים".
הצוות טיפל בו ונתן לו משכבי כאבים ובשלב הזה זייד היה צריך לעבור צנתור בדחיפות. הצוות שלח הודעות בניסיון להקפיץ את אחד המצנתרים וד"ר איל בן אסא, קרדיולוג מצנתר ומנהל הצנתורים בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, שנכח בקורס מקצועי באזור נענה לקריאה. הוא הגיע ותוך פחות משעה ד"ר זייד עבר צנתור שהציל את חייו.
ד"ר איל בן אסא: "אמרו לי שיש רופא נוירולוג שבא לעבודה וכשעלה במדרגות הרגיש כאבים בחזה. שלחו לי א.ק.ג שהצביע בבירור על התקף לב"
העובדה שד"ר זייד לא התמהמה וידע איך לפעול, התגבר על הפחד וביקש עזרה שיחקה לטובתו. "מג'ד חווה התקף לב שכולל עליות מקטע ST בא.ק.ג (סממן לאוטם שריר הלב). שכולל שינויים אופייניים ומצריך צנתור דחוף תוך 90 דקות", מסביר ד"ר בן אסא שעובד גם באסותא רמת החייל ולכן מכיר חלק גדול מהצוות שפנה אליו. ד"ר בן אסא היה באזור במקרה כשנכח בקורס ובערך בשעה 11 בבוקר קיבל טלפון מהקרדיולוגית האחראית על מחלקת אשפוז קרדיולוגי ברמת החייל ששאלה אותו אם הוא פנוי לצנתר. הוא הבין מיד שמדובר במקרה חריג. "אמרו לי שיש רופא נוירולוג שבא בבוקר לעבודה וכשעלה במדרגות הרגיש כאבים בחזה. היא שלחה לי א.ק.ג שהצביע בבירור על התקף לב".
ד"ר בן אסא מסביר שיש כמה סוגים של התקפי לב ובמקרה של זייד מדובר בשינוי בא.ק.ג שנקרא STEMI: "זה אומר שהעורק של הלב חסום וכשרואים התקף לב כזה צריך לצנתר את המטופל תוך 90 דקות. כל המצנתרים בארץ כוננים למקרה שיש התקף לב מהסוג הזה ואז קופצים ומצנתרים". כשד"ר בן אסא הבין שמדובר במקרה דחוף ביותר, הוא עזב הכול והגיע במהרה לבית החולים. את ד"ר מג'ד פגש לראשונה כבר בחדר הצנתורים באסותא.
ד"ר זייד שוחרר לביתו ועדיין מעכל את כל מה שעבר. "אם זה היה קורה לי ב-45 דקות שהייתי בפקק, לא הייתי שורד את זה, גם אם זה היה קורה לי בבית. האמת? לא יודע איך זה קרה לי בכניסה לבית החולים. אם כבר, זה המקום והזמן הנכון לקבל התקף לב. זה נס שהיה מצנתר שהיה זמין בדרך למקום אחר וקפץ, זה מטורף".
ד"ר זייד כבר מרגיש טוב יותר, אף שעולמו השתנה: "בסופו של דבר, אני מבין שזה אירוע נקודתי שקרה והיה לי מזל שהצליחו להציל לי את החיים. צריך לעשות את כל המאמצים לנסות למנוע או להפחית את גורמי הסיכון לאירועים כאלו בעתיד והכול כבר לא בשליטה שלך". ד"ר זייד לא מצא גורם שיסביר מדוע חווה התקף לב בגילו הצעיר. הוא לא חווה עומסים חריגים אך מעיד שלא הפסיק לעבוד בכל החודשים האחרונים. "אני מרגיש שקיבלתי חיים חדשים. מצד אחד אני אומר 'למה זה קרה לי בגיל צעיר כל כך?' מצד שני ניצלתי אז יש פה נס שקרה לי".
הוא שיתף את מה שעבר עליו בפוסט בפייסבוק: "הרגשתי שאני צריך לפרוק, לשתף את מה שחוויתי. אולי זה יקל עליי ויפחית מהעוצמה של החוויה ואולי גם יעורר מודעות".
ד"ר מג'ד זייד: "אם זה היה קורה לי ב-45 דקות שהייתי בפקק, לא הייתי שורד את זה, גם אם זה היה קורה לי בבית. האמת? לא יודע איך זה קרה לי בכניסה לבית החולים. אם כבר, זה המקום והזמן הנכון לקבל התקף לב"
ד"ר בן אסא מסביר שצנתור הוא פעולה מצילת חיים: "עושים את זה כמה פעמים ביום. אחת לכמה ימים יש צנתור של התקף לב שהוא דחוף". במקרה של ד"ר זייד, הצוות הבחין בקריש דם בעורק הימני של הלב. "שאבנו את קריש הדם ובאזור שבו הייתה החסימה (היצרות של העורק) השתלנו סטנט (תּוֹמְכָן). זה התקן רפואי שמוכנס לתוך עורקי הלב תוך הדמיית רנטגן והוא נמצא על בלון בגודל שמתאים לאורך. כשהוא נפתח, הסטנט שנראה כמו גליל ממתכת מתנפח, מצמיד את הגליל לדפנות העורק ולמעשה מרחיב את העורק לממדיו המקוריים ושומר אותו פתוח". עוד מוסיף ד"ר בן אסא שהתרופה על גבי המתכת משוחררת באופן הדרגתי במשך כמה שבועות ועוזרת למקום להחלים. כבר מהרגע הראשון שהוא מושתל, מתחדשת זרימת הדם באופן מיידי. ד"ר בן אסא מדגיש שלא כל התקף לב מצריך צנתור תוך 90 דקות.
הסימנים האופייניים להתקף לב, לדברי ד"ר בן אסא, הם לחץ במרכז החזה עם הקרנה ליד, ללסת או לרום הבטן. "הלחץ הזה חזק לפעמים, אבל יכול להיות חלש יותר ויכול להיות מלווה בבחילה ובהזעה". עוד הוא מוסיף שלא תמיד מרגישים את כל הסימפטומים הקלאסיים. חולי סוכרת ונשים מבטאים סימנים חלקיים בלבד ואצלם החשד גדול יותר במקרה של סימנים חלקיים. עוד סימן הוא אי-נוחות קיצונית וכאבים בחזה בזמן מאמץ, "אם יש אי-נוחות בחזה בזמן מאמץ וכשעוצרים, זה מפסיק. כשהכאבים הללו נגרמים בגלל הלב ולא מסיבה אחרת - זה מה שאנחנו רוצים לזהות".
צריכים לחשוש מהתקף לב בגיל צעיר?
ד"ר בן אסא: "התקפי לב או מחלה בעורקים של הלב שכיחים מאוד בעולם המערבי. לשמחתנו, הטיפול השתפר מאוד והתמותה שהייתה הגבוהה ביותר בעבר בגילים 60-30, היא כבר לא הסיבה הכי גבוהה למוות, אלא מחלות אחרות. זה הרבה בגלל הטיפול הדחוף בהתקפי הלב וגם בגלל מודעות ומניעה של טרשת עורקים על ידי בדיקות מתאימות, תזונה מתאימה פעילות גופנית הפסקת עישון ותרופות להורדת כולסטרול.
"לכל אחד יש דרגת סיכון שונה. צריכים להיות מודעים שיש גורמי סיכון שבהם אנחנו יכולים לשלוט כמו התזונה שלנו, המשקל שלנו, פעילות גופנית ואם יש לנו מחלות כמו כולסטרול גבוה, סוכרת או לחץ דם - צריך להקפיד לאזן אותם. נשים חוות התקפי לב בגיל יותר מבוגר מגברים, אבל אין להן פחות התקפים. גורם חשוב נוסף זה גנטיקה. אם יש לך במשפחה סיפור של מחלות לב, אתה צריך להבין שאתה גם בסיכון מסוים. לא צריך לפחד, אבל צריך להיות ערני ולהבין מה הם גורמי הסיכון ואיך אנחנו יכולים למנוע אותם ולעשות בדיקות בהתאם".
הזמן קריטי להצלת חיים
ד"ר בן אסא מסביר שאם בכל זאת אדם מגיע למצב שיש לו כאבים בחזה, חשוב מאוד לפנות לטיפול במהרה. "מה שהציל את מג'ד בין השאר זה העובדה שהוא פנה מהר לטיפול, אבחנו את הבעיה וטיפלנו בה מהר". ד"ר בן אסא מסביר שברוב המקרים התקפי לב לא קורים בבתי חולים וצריך לפנות לטיפול כמה שיותר מהר. אם הכאב חזק, יש לקרוא למד"א. "אם מדובר בכאבים בינוניים אפשר לבקש ממישהו שיסיע אותך למיון או למוקד כי לעשות דברים לבד יכול להיות מסוכן. אם מד"א מזהים שיש התקף לב, הם מטלפנים לבית החולים ולרופא המטפל. עוד לפני שהמטופל בבית החולים אנחנו יוצאים במקביל ומגיעים ביחד".
בנושא הזה מוסיף ד"ר בן אסא שיש חשיבות רבה לדפיברילטורים שפוזרים במקומות ציבוריים והם יכולים להציל חיים. "אם מישהו ברחוב רואה מישהו שיש לו כאבים בחזה או איבוד הכרה או משהו שמחשיד כאירוע לבבי, יש מאות דפיברילטורים של מד"א שמפוזרים. אנשים שאינם רופאים יכולים לחבר, יש הוראות מדויקות ופעולה נכונה יכולה להציל חיים".
