עם תחילת השנה החדשה, מילאנו, הבירה הכלכלית והאופנתית של איטליה, אוסרת על עישון בכל המרחבים הציבוריים – כולל ברחובות – כחלק מהמאבק בזיהום האוויר והעישון הפסיבי. מדובר באיסור המחמיר ביותר באיטליה עד כה, והוא מתווסף למגבלות עישון קודמות ברחבי אירופה ובעולם.
ד"ר עינת פיירמן קליין, מומחית במחלות ריאה במרכז הרפואי כרמל מקבוצת כללית, מביעה תמיכה ברורה באיסור עישון במרחבים ציבוריים. "אני בהחלט בעד חקיקה מסוג זה", היא אומרת. "אמנם, ברמה הפרקטית, ייתכן שיהיה אתגר לאכוף אותה במלואה, אך עקרונית מדובר במהלך מבורך וחשוב. בעבר עישנו במטוסים, וכיום זה נראה בלתי נתפס. אני מקווה שיגיע היום שבו גם עישון ברחובות ובמרחבים הציבוריים ייתפס כבלתי מקובל".
הקנס: עד 240 אירו
האיסור המחמיר על עישון במילאנו נכנס לתוקפו היום (1 בינואר 2025). החוק החדש, שמטרתו להפחית את זיהום האוויר ולשפר את איכות החיים בעיר, אוסר על עישון בכל המרחבים הציבוריים – כולל רחובות, תחנות אוטובוס ומגרשי ספורט. עם זאת, הוא מאפשר עישון במקומות מבודדים, שבהם ניתן לשמור מרחק של לפחות 10 מטרים מאנשים אחרים.
מי שיפר את החוק צפוי לקנס שנע בין 40 ל-240 אירו (עד 910 שקלים). יש תושבים שתומכים בחוק ורואים בו כלי להפחתת זיהום האוויר ושיפור בריאות הציבור, ואילו אחרים רואים בו הגבלה על חירותם האישית.
האיסור האחרון מצטרף למגבלות עישון שנכנסו לתוקף לפני ארבע שנים, אז נאסר לעשן בפארקים, במגרשי משחקים ובתחנות אוטובוס. החוק הנוכחי, שנכנס לתוקף לקראת אולימפיאדת החורף מילאנו-קורטינה 2026, מחריף את המאבק בזיהום האוויר בעיר, שנחשבת לאחת המזוהמות באירופה מבחינת איכות האוויר. העיר ממוקמת בעמק התעשייתי של נהר הפו (Po Valley) וסובלת מרמות גבוהות של פליטות גזים ממכוניות ותנועת כלי רכב כבדים.
ד"ר פיירמן קליין מתייחסת להשפעות של איסור העישון במרחבים ציבוריים, ואומרת ש"הביטוי המדויק הוא 'עישון כפוי', ולא 'עישון פסיבי', מאחר שמדובר במצב שבו אדם נחשף לעשן בכפייה. הנזק מעישון כפוי אמנם נמוך מזה של עישון פעיל, אך הוא עדיין משמעותי ביותר. העשן יכול להגיע עד לטווח של כ-10 מטרים ולהשפיע על אוכלוסיות פגיעות במיוחד – תינוקות, ילדים, קשישים ונשים בהיריון".
עוד אומרת ד"ר פיירמן קליין כי עישון כפוי מעלה את הסיכון למחלות כלי דם ולב, מחלות ריאה, אירועים מוחיים וסוגי סרטן שונים, כולל סרטן ריאות. השפעתו המזיקה של העישון הכפוי דומה לזו של העישון הפעיל, אך בעוצמה נמוכה יותר. "לכן, צעדים כמו איסור עישון במרחבים ציבוריים יכולים לסייע בהפחתת החשיפה לעשן ובשיפור הבריאות הכללית של האוכלוסייה", היא מציינת.
ד"ר פיירמן קליין: "הביטוי המדויק הוא 'עישון כפוי', ולא 'עישון פסיבי', מאחר שמדובר במצב שבו אדם נחשף לעשן בכפייה. הנזק מעישון כפוי אמנם נמוך מזה של עישון פעיל, אך הוא עדיין משמעותי ביותר. העשן יכול להגיע עד לטווח של כ-10 מטרים ולהשפיע על אוכלוסיות פגיעות במיוחד – תינוקות, ילדים, קשישים ונשים בהיריון"
עדיין מותר לעשן סיגריות אלקטרוניות
האיסור החדש במילאנו אינו חל על סיגריות אלקטרוניות על סוגיהן השונים, המכונות "וייפים" (Vapes), בשונה ממדינות אחרות כמו יפן, שם החוק חל על סיגריות אלקטרוניות ועל סיגריות רגילות באופן זהה.
ד"ר פיירמן קליין מסבירה: "בגלל היעדר תהליך השריפה, סיגריות אלקטרוניות כביכול יוצרות פחות נזק סביבתי בהשוואה לסיגריות רגילות, שכן אין פליטת עשן. עם זאת, הבעיה המרכזית היא חוסר הידע המלא לגבי השפעותיהן ארוכות הטווח, מאחר ולא עבר מספיק זמן לביצוע מחקרים מעמיקים ומבוססים בנושא. נתונים קיימים מצביעים על כך שהאדים הנפלטים מסיגריות אלקטרוניות, בעיקר מהסלילים המתכתיים שבהן, משחררים מתכות רעילות שעלולות להשפיע על אנשים בסביבה כמו גם על המעשן עצמו. אף על פי שהנזק אולי קטן יותר מזה של סיגריות רגילות, חשוב להבין שהוא בהחלט קיים".
לדעתה, ראוי להתמודד עם שתי התופעות – עישון סיגריות רגילות וסיגריות אלקטרוניות – במקביל, מבלי לבצע הבחנה ביניהן, כדי להגן בצורה הטובה ביותר על בריאות הציבור.
הפיקוח על סיגריות אלקטרוניות רופף מאוד. הן מכילות נוזלים שהרכבם אינו נתון תחת פיקוח של משרד הבריאות או כל גוף רשמי אחר, ואין ודאות לגבי תכולתן שעלולה להיות מסוכנת.
"במצב כזה, אידיאלית, יש להתייחס לעישון סיגריות אלקטרוניות וסיגריות רגילות באותה גישה חקיקתית", אומרת ד"ר פיירמן קליין. "אמנם לא הצטבר די זמן מחקר כדי להבין במלואו את ההשפעות ארוכות הטווח של הסיגריות האלקטרוניות על הסביבה והבריאות, אך ידוע כי הנזק הסביבתי קיים בוודאות. לכן, לדעתי, יש לפעול באופן כוללני ולהחיל את ההגבלות על שני סוגי העישון גם יחד".
אחד מכל חמישה איטלקים מעשן
מאז 1975, איטליה מקדמת חוקים מחמירים נגד עישון. בתחילה הוגבל העישון בתחבורה הציבורית ובכיתות לימוד, ובהמשך הורחבו החוקים לכל המרחבים הציבוריים הסגורים בשנת 2005. עם זאת, איטליה עדיין מתמודדת עם נתוני עישון מדאיגים: לפי המכון הלאומי לסטטיסטיקה (ISTAT), כ-19% מהאיטלקים מעשנים – נתון אמנם נמוך מהממוצע האירופי (24%), אך גבוה ביחס לשיעורים במדינות כמו שבדיה, שבה רק 8% מעשנים.
משרד הבריאות האיטלקי מעריך כי 93,000 מקרי מוות בשנה מיוחסים לעישון. לפי ארגון הבריאות העולמי, עישון אחראי לכ-85% ממקרי סרטן הריאות, הנחשב לסרטן הקטלני ביותר בעולם.
במסגרת המאבק הגלובלי בעישון, 17 מדינות באיחוד האירופי חוקקו חוקים נוקשים נגד עישון, כאשר אירלנד, יוון, בולגריה, מלטה, ספרד והונגריה הן המחמירות ביותר. בבריטניה, הוצעה לאחרונה יוזמה למניעת עישון בקרב צעירים: הצעת חוק שאושרה בשלב ראשון בפרלמנט קובעת כי מי שנולד אחרי 1 בינואר 2009 לא יוכל לרכוש טבק, תוך העלאת גיל הרכישה בהדרגה במטרה ליצור "דור ללא עישון".
למרות המאמצים להפחית את שיעורי העישון, איטליה עדיין מציעה מחירים נמוכים יחסית של סיגריות – כ-6 אירו לחפיסה (כ-23 שקלים), לעומת ממוצע של 10 אירו (כ-38 שקלים) במדינות רבות אחרות באירופה.
לדברי פקידים מקומיים במילאנו, מטרת החוק החדש היא לא רק להגן על בריאות התושבים, אלא גם להתמודד עם שינויי האקלים באמצעות הפחתת זיהום האוויר.
שיעור מיפן
למרות שהחוק במילאנו נתפס כנוקשה, הוא אינו חסר תקדים: דוגמה נוספת למדיניות דומה ניתן למצוא ביפן, ובמיוחד בעיר קיוטו. ביפן, העישון ברחובות אסור ברוב הערים הגדולות, כולל טוקיו וקיוטו, כחלק ממאמץ לשמור על בטיחות הציבור ולמנוע פגיעה בעוברי אורח.
בקיוטו, למשל, החוק אוסר עישון בכל הרחובות העירוניים, ובאזורים מרכזיים מוטל קנס גבוה במיוחד על עישון במרחב הציבורי. המעשנים נדרשים להשתמש באזורים ייעודיים לעישון, שממוקמים במקומות מוגדרים ומסומנים. שלטים ברורים מוצבים ברחבי העיר, וקציני אכיפה מסיירים כדי לוודא שהחוק נשמר.
בשונה מהחוק החדש במילאנו, בקיוטו האיסור חל גם על סיגריות אלקטרוניות, שמוגדרות ביפן חלק מקטגוריית המוצרים האסורים לעישון במרחבים ציבוריים.