בשיתוף אסם נסטלה
מה זו בכלל חדשנות, למה היא כל כך חשובה ומשמעותית עבור התעשייה – שחברות רבות בה נשענות על הצלחות ישנות והיכרות ותיקה על צרכנים? מה בין חדשנות לחדשנות beyond the core ואיך כל זה קשור לאקולוגיה ותחליפי בשר שיכולים לשנות את עתידנו? וגם מה ההבדל בין חדשנות ללקיחת סיכונים, מדוע בעולם של אי ודאות שבו הסכנות רק מתגברות, עוד יותר מסוכן לא לקחת סיכון ומה עושים כשארגון ותיק חייב להתחדש – מהעובדים ועד למוצרים?
כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה, אסף אליו את מיטב המומחים בתחומים אלו, יחד עם אנשי מפתח בתעשייות המובילות, כדי להשיב לכל השאלות ולברר מה צופן העתיד, ולמה, כדברי אבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם נסטלה, דווקא הצרכן הישראלי הוא מנהל החדשנות האמיתי?
ללמד ארגון ותיק את טריק החדשנות
"חדשנות היא צורך הישרדותי", אמרה בפאנל על הטמעת חדשנות בארגון ותיק אופירה גולדווסר, מנהלת הדרכה ופיתוח באסם נסטלה וסיפרה על הדרך בה מוטמעים תהליכים כאלה בחברה.
"ארגון גדול חייב להשתנות ולהבין שמיטב המוחות לא נמצאים בארגון. הם נמצאים באקדמיה, בחברות אחרות ובסטארטאפים", הסביר איתי גרין, מייסד ומנכ"ל Innovate Israel כשהסביר את הצורך בגיוס ההנהלה כולה כדי להטמיע תהליכי חדשנות וגם את הצורך בגיוס מחוץ לארגון.
פרופ' רן בליצר, המוכר מענייני הקורונה, שהוא ראש מערך החדשנות ומנהל מכון המחקר של קופ"ח כללית ואדם שיודע דבר או שניים על חדשנות בארגון גדול ובעיקר בתקופה של חוסר ודאות, בארגון הבריאות הגדול בארץ, הדגיש את הצורך בקביעת תכניות ויישומן באופן שיענה על צרכי המערכת כמו התאמתה של מערכת הבריאות למצב החדש בתקופת הקורונה והפיכת חלקים ממנה להיברידית.
מה הקשר בין רכב לבשר לסביבה? חדשנות
כיצד זה מתרגם למוצרים? אם ניקח לדוגמה את תעשיות הבשר והרכב, אלו משפיעות על האקלים ולכן מושפעות מהצורך לעשות שינוי – בין אם בשל דרישות הצרכנים ובין אם בשל הדרישות מהתעשיות השונות לצמצום פליטות, למשל, כפי שהוצג בפאנל חדשנות בעולם המסורתי.
פרופ' אופירה אילון, ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון הסבירה כי "התעשיות האלה הבינו את הדרישות מלמעלה, של הרגולציה וגם את הדרישות מלמטה, של הצרכנים, והחליטו להציע דרכים להפחתת ההשפעה שלהם. חלק מהדברים הם Green Wash (מרוק מצפון אקולוגי, ל.ז.) וחלק הם אכן מהותיים לפעילות החברה ומסייעים להפחתה של ההשפעות המזיקות".
בפודטק, למשל, יש השקעות רבות, אמרה עדי קוהלי, מנהלת פעילות טבעול באסם נסטלה. "השקנו לפני שנה את הסנסיישנל – המבורגר שמדמה בשר. טבעול היתה חלוצה בזה והבריף היה להגיע לבשר ולכן לקחנו בחשבון טעם, ריח, אפילו את הצליל שנוצר מהמפגש על המחבת והצבע האדמומי שהופך לחום. היתה כאן חדשנות פורצת דרך. אנחנו יודעים שיש הרבה שחקנים שמנסים להגיע לתחליף הבשר. יש כאן עניין של קיימות, של אג'נדה, של קהל הרבה יותר רחב שאותו רוצים להכניס".
תחום נוסף בו נפגשים העולם המסורתי עם חדשנות פורצת דרך הוא עולם הרכב. "עולם הרכב הוא עולם מסורתי, של ברזלים – דלתות, פנסים אבל לאט לאט הופך עולם הרכב לעולם של טכנולוגיות, עם יותר יכולות, הרכב יכול לקבל החלטות לבד וזה בעצם הופך לגמרי את המשוואה", הסביר ד"ר נועם ארקינד, מייסד חברת Arbe.
"יש מהפכה בעולם הרכב ובחלק מהמקרים הוא לא יודע לטפל בה. אנחנו מנסים להביא טכנולוגיה מהחזית ולהכניס אותה לעולם מסורתי ובעצם המטרה היא להביא יותר בטיחות לרכב. לפעמים זה יכול להיות כרכב אוטונומי ולפעמים מוגדר כמונע תאונות", אמר ארקינד.
חדשנות בעידן של חוסר ודאות
חדשנות היא עניין מבורך אבל עלולה להכיל בתוכה חוסר ודאות רב ואף סיכונים לארגון. בעולם משתנה, חדשנות היא הכרח מציאות כדי לשרוד. איך מאזנים את כל אלה?
"בעולם של סכנות הכי מסוכן לא להסתכן", אמרה ד"ר עדנה פשר, יו"ר ומנכ"לית קבוצת עדנה פשר ושות', מומחית בהתחדשות אסטרטגית בארגונים. "העולם הופך למסוכן יותר, והכי מסוכן זה לא לנסות דברים חדשים", הסבירה את משנתה המגובה, בפאנל מה בין חדשנות ללקיחת סיכונים.
"הטרנספורמציה הזו כבר מתרחשת, בעיקר בתחומי תחליפי הבשר, החלב וכדומה. זה כבר כורח של תעשיית המזון", אמרה גופנה ליס רובין, מנהלת חדשנות באסם נסטלה, שרואה את הצורך גם בתחום המזון. גם נטלי מאירי, מנהלת חדשנות דיגיטלית גלובלית בנסטלה העולמית הסכימה איתה ואמרה: "אם לא נתחדש, הצרכנים יצביעו ברגליים".
"הסיפור הוא בעצם לא להימנע מסיכונים אלא לנהל אותם. צריך להפריד בין ניהול סיכונים והתמודדות עם חוסר ודאות, שעבורה יש לגייס פרו אקטיביות ואסטרטגית חדשנות ארוכת טווח, שעוזרת להקטין סיכונים", אמר ד"ר גיל אבני מלך, ראש ההתמחות באסטרטגיה, חדשנות ויזמות בפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו".
8 צפייה בגלריה
כנס חדשנות אסם נסטלה חדשנות ביונד מיט בשר טבעוני חקלאות חכמה סיכונים סיכון אוטומציה אגרונומיה
(צילום: shutterstock)
לפרוץ את הגבולות בעזרת חדשנות
את המושג beyond the core המציא וטבע כריס זוק, מומחה אמריקאי לאסטרטגיה עסקית בהתייחסו לחברות המבקשות להרחיב את פעולתן באמצעות צעדים משלימים לפעילויות הליבה שלהן.
"היכולת לפרוץ לעולמות חדשים שאנחנו לא נמצאים בהם היום, של חדשנות beyond the core, היא מעבר להזדמנויות עסקיות בלבד, שמאפשרות להגיע לצרכנים בדרכים אחרות ולשמור על רלוונטיות וגם ביכולת ללמוד הרבה מאד על הצרכים של הצרכנים שלנו", אמרה גופנה ליס רובין, מנהלות החדשנות באסם נסטלה.
דגנית ורד, מנכ"לית סמארט אגרו, סיפרה על חדשנות בעולם החקלאות: "אנחנו רואים טרנספורמציה של עולם החקלאות, שהופכת מחקלאות מסורתית לחקלאות שהיא על סף ההיי טק - מרחפנים שסורקים פעולות מעל השדה ועד חברות שעוסקות בגנטיקה של הצמח".
פרופ' יעקב נחמיאס, מנכ"ל ומייסד FUTURE MEAT הציג את האבולוציה שעשה הבשר המתורבת בשבע השנים, מהרגע בו הצליחו לגדל בשר במעבדה ועד היום, על סף שיווק המוצר במוצר שפרץ את ה-CORE באופן שכנראה ישנה את העולם העתידי. "בעולם הבשר חברות ענק הבינו שהמניות שלהן מדשדשות כי הן משתמשות בכל קילומטר רבוע בעולם ובכל גלון של מים כדי לייצר פרות, ואי אפשר לייצר יותר פרות כי אין לנו יותר שטח ואין לנו יותר מים אז חברות הבשר מבינות שצריך טכנולוגיה חדשה כדי לאפשר להן להמשיך ולגדול ולספק את הדרישה שהולכת וגוברת לבשר", הסביר.
בין אקולוגיה לחדשנות
בשנים האחרונות בוצעו גיוסי ענק לסטארטאפים בתחום הפודטק, בעיקר כאלה העוסקים בתחליפי חלבון על בסיס הנדסת רקמות. הרגולציה בעולם מעודדת מיזמים אלה, מתוך הנחה שתרומתם לסביבה תהיה קריטית לצמצום הגידול של בעלי חיים לתעשיית הבשר, התורמת המשמעותית לפליטת גזי החממה והמזהמים הגדולים המביאים להתחממות הגלובלית.
חגית אדלר, מנכ"לית החטיבה המקצועית באסם נסטלה סיפרה' בפאנל אקולוגיה וחדשנות, על תעשיית החלבון מהחי, שכולה תוצר של חדשנות שצמח כתוצאה ממשבר האקלים העולמי. "אם ייצרו מוצרים אטרקטיביים, הצרכנים יצרכו. זה מצב בו כולם זוכים", היא אמרה.
אבי בלאו, ראש מכון אפקה להנדסה וכלכלה מעגלית הסביר את מאמצי הכלכלה המעגלית, שמנסה להשאיר את המשאב ולמנוע הפיכתו לאשפה, באופן של תכנון שונה של המוצרים, תכניות לוגיסטיות אחרות ומודלים עסקיים.
ד"ר שאול לפידות, מנכ"ל ומייסד מלודאה, הסביר איך מפעל האריזות שלו משתלב באותה כלכלה מעגלית: "אנחנו מפתחים אריזות על בסיס נייר, מתכלה ומתמחזר, מסיבים צמחיים, שבטכנולוגיה ייחודית הופכים לחומר ציפוי, שנותן לנייר את איכויות הפלסטיק".
"הצרכן הישראלי הוא מנהל החדשנות האמיתי"
מנכ"ל אסם נסטלה, אבי בן אסאייגצילום: איציק שוקלאבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם נסטלה הסביר שהעולם חייב לצמצם את פליטת גזי החממה. בעולם שגדל כל הזמן אין אפשרות עוד להזין את כל האוכלוסייה בבשר שמגודל בתעשיית גידול הבקר, התעשייה המזהמת ביותר בעולם ולכן, תעשיית הבשר המתורבת היא הפתרון המתבקש, שאסם נסטלה צועדת לקראתו.
"אלה תהליכים הדרגתיים אבל ודאיים. אנחנו נמצאים בתקופת ביניים, שבין מעבר מתזונה בשרית מוחלטת לשימוש בתחליפים מעולם הצומח", אומר בן אסאייג בראיון אישי שנתן בכנס.
בן אסאייג הדגיש שלמאמצי החדשנות באסם נסטלה מגויסים עובדים והנהלה אבל בעיקר הצרכנים, שבעידן הדיגיטלי השיח איתם הופך לבלתי אמצעי וישיר. משם, שואבת אסם נסטלה את הידע הרב שלה על העדפותיהם.
בשיתוף אסם נסטלה
