משרד הבריאות הודיע לבתי החולים על מקרה נדיר של פטירת ילד פלסטיני בן 8 מבקעת הירדן מכלבת בימים האחרונים. הילד ננשך לפני כחודשיים ולא טופל לאחר מכן בטיפול מונע לאחר חשיפה. הוא התגורר בכפר פלסטיני על כביש 90 בין המושבים משואה וארגמן.
למשרד הבריאות נודע כבר לפני שבוע על פטירתו של הילד בן ה-8 תושב אזור שכם. הילד נשרט ב-1 באוקטובר וייתכן שגם ננשך על ידי כלב משוטט בשטח פתוח בג'יפטליק שבבקעת הירדן. התסמינים הופיעו ב-16 בנובמבר לערך.
מתחילת 2023 ועד יום, ידוע בישראל על 42 מקרי של כלבת בבעלי חיים בישראל: 27 בתנים, 7 בכלבים, 5 בבקר, 2 בזאבים ואחד בגירית.
התפוצה הגיאוגרפית משקפת את הקרבה לגבולות עם מדינות שכנות שבהן השליטה בכלבת לוקה בחסר: בעיקר בגליל ובגולן, ובאזור העמקים עמק יזרעאל). באוגוסט השנה גם אותר זאב נגוע במושב נאות הכיכר מדרום לים המלח.
בהתאם למצב האפידמיולוגי של כלבת בבעלי חיים, משרד החקלאות קובע מדי שנה את אזורי סיכון למחלת הכלבת. המקרה הנוכחי אירע כ-30 ק"מ דרומית לגבול אזור הסיכון של שנת 2023.
משרד הבריאות מסר שהוא "נמצא בקשר עם משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה והרשות הטבע והגנים במטרה לצמצם את תפוצת הכלבת בבעלי חיים, ולמנוע תחלואה באדם. האגף לאפידמיולוגיה מבקש להעלות את המודעות צוותי הרפואה הראשונית, בתי החולים ולשכות הבריאות לצורך מניעת כלבת לאחר מגע עם בעלי חיים".
מחלה של 100 אחוז תמותה
ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד, מסביר: "כלבת זו מחלה של 100 אחוזי תמותה וכל מי שחלה בכלבת בסופו של דבר. מוות מכלבת כבר הרבה שנים לא היה בישראל משום שכל נשיכה מטופלת היטב בטיפול מונע. מדובר על ילד פלסטיני שנדבק מנשיכה או ממגע עם כלב".
לדבריו, "בשנים האחרונות נרשמה עלייה מאוד משמעותית של כלבת בחיות בר בישראל, בעיקר בגלל המצב השלטוני בסוריה. ההתרופפות סביב מלחמת האזרחים הביאה להיעדר טיפול בחיות משוטטות וזה הביא לעלייה בכלבת באזור הגבולות. כמובן שהמחלה הזו לא מכבדת גבולות ולכן כלבים ותנים שמשוטטים באזורים האלה מעבירים את המחלה כמו הגולן ובקעת הירדן. מדובר על מקרה שקרוב לירדן ולכן סביר שהחדירה הייתה מירדן.
"אין לנו כלבת במדינת ישראל באזורים שהם לא סמוכים לגבולות של סוריה, ירדן ולבנון. זה מטריד משום שמדובר על אזור שאינו מטופל בצורה טובה. סביב המלחמה יש לנו עלייה בסיכונים משום שאי אפשר לעשות כרגע פעילות וטרינרית טובה בצפון ואי אפשר לפזר פתיונות או לצוד חיות בר נגועות. משרד החקלאות מכיר את הבעיה ועושה מאמצים לטפל בה. זה לא אירוע שכרגע אמור להשפיע על בריאות הציבור, אך צריך להיות ערניים בעיקר באזורי הגבולות. יש לציין כי הדבקה מאדם לאדם היא מאוד נדירה".
מהי מחלת הכלבת וכיצד יש לטפל?
כלבת היא מחלה נגיפית המדביקה יונקים והיא קטלנית לבני אדם שנדבקים בה. ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית, אומרת ש"הסימנים הראשונים של כלבת דומים מאוד לסימפטומים של שפעת: חולשה כללית או חוסר נוחות, חום מלוּוה בכאבים או כאבי ראש. ייתכנו גם עקצוץ חריג או תחושת צריבה באזור הנשיכה. בהמשך מופיעים חרדה או בלבול, הזיות ולבסוף שיתוק בשרירי הנשימה והמוות הבלתי נמנע".
וירוס הכלבת מועבר לרוב בנשיכה מבעל חיים (יונק) נגוע לאדם או לבעל חיים אחר (הווירוס מצוי ברוק). הווירוס יכול לעבור גם בשריטה ובמקרים נדירים בהתעטשות או בהתזת רוק מבעל חיים נגוע לפצעים פתוחים או לריריות של העיניים או של הפה או של האף.
כמה זמן נמשכת תקופת הדגירה?
תקופת הדגירה (פרק הזמן שבין ההידבקות בנגיף לבין הופעת התסמינים הראשונים) יכולה לנוע בין שבוע לשנה, ובדרך כלל היא אורכת חודש עד שלושה חודשים מרגע הנשיכה. "ככל שהנשיכה רחוקה יותר מהראש, כך לוקח לנגיף יותר זמן להגיע אל המוח. במילים אחרות: ככל שהנשיכה רחוקה יותר מהראש, כך מתארכת תקופת הדגירה. קצב ההתקדמות של הנגיף במערכת העצבים הוא כסנטימטר ליום" מוסיפה ד"ר חזן.
איך מתפתחת המחלה?
לאחר שהנגיף נכנס לגוף הוא עובר אל השריר ומשם מתקדם באיטיות דרך עצב השריר במעלה מערכת העצבים עד למוח. פרק הזמן מרגע החשיפה לנגיף ועד להתפרצותו נקראת תקופת הדגירה, ובמהלכה לא מופיעים תסמינים אצל מי שננשך. בעל החיים או האדם הנגועים נקראים נשאים. כאשר נגיפי הכלבת מגיעים אל המוח, הם משתכפלים ומתפשטים במהירות וגורמים להתמוססות של אזורים שלמים במוח ולבסוף למוות.
בעל חיים נשך אותי. מה לעשות?
אלו הן הפעולות:
- לשטוף בהקדם וביסודיות במשך כ-15 דקות את אזור הפגיעה במים זורמים ובסבון כדי לנטרל את הרוק של בעל החיים הפוגע.
- לחטא את האזור הפגוע באלכוהול 70% או בתמיסת יוד.
- לפנות בהקדם האפשרי לבדיקה בלשכת הבריאות הקרובה. בשעות שבהן שלשכת הבריאות סגורה יש לפנות לחדר מיון בבית החולים הקרוב.
מתי מחסנים, וכיצד?
לפי הנחיות משרד הבריאות, יש להתחיל לחסן בהקדם האפשרי, לאחר שזוהתה חשיפה, בלי קשר למשך הזמן שחלף מאז החשיפה. "איחור במתן חיסון עלול לגרום לכישלון החיסון בהגנה על חיי החשוף. תקופת דגירה קלאסית היא של חודש עד שלושה חודשים. על אף שיש מקרים נדירים של תקופת דגירה שנמשכה פחות משבועיים או כמה שנים".
לדברי ד"ר ביביאנה חזן מהעמק, אם יש חשש להדבקה בכלבת יינתן חיסון סביל, שמטרתו למנוע את התפתחות המחלה הקטלנית. "חיסון סביל מכיל נוגדנים מוכנים. הוא ניתן כשנדרש טיפול מיידי, ולכן לא ניתן להמתין עד שהגוף ייצור את הנוגדנים בעצמו. החיסון הסביל אינו טיפול נגד כלבת ואינו מקנה הגנה כלשהי לאחר שהמחלה כבר פרצה. החיסון מורכב מארבע זריקות תוך-שריריות. הזריקה הראשונה ניתנת בסמוך ככל האפשר לנשיכה, ולאחר מכן ניתנות עוד שלוש זריקות: ביום השלישי, השביעי וה-14 לאחר הזריקה הראשונה.
"בכל אירוע של נשיכה חובה לבדוק אם חיסון הטטנוס עדיין בתוקף. אם החיסון הקודם ניתן חמש שנים קודם לכן או אף במועד מוקדם יותר, יש לקבל מנת דחף. את מנת הדחף יש לקבל גם אם לא ידוע המועד של מתן חיסון אחרון".