הקלישאה הכי חבוטה לגבי דייט ראשון בין גבר לאישה היא עניין האוכל. אישה תזמין סלט ותנשנש, וגבר יזמין סטייק ויאכל ברעבתנות. אבל מעבר לציפייה החברתית, מתברר שההבדלים הללו מוכחים מדעית. במאמר שפורסם לפני ארבע שנים ב-Advances in clinical and experimental medicine נמצא כי התנהגות אכילה, סגנון אכילה, פרופיל תזונתי, הגישה לתזונה, הגישה למקום האכילה ומקורות הידע התזונתי, שונים בין נשים וגברים ברמה פיזיולוגית, פסיכולוגית וחברתית.
לנשים בדרך כלל חשוב יותר אוכל בריא, שמירה על משקל הגוף, אכילה בחברותא ואכילה רגשית. בנוסף, נשים חוות יותר תסכולים בגלל הרגלי האכילה שלהן, שגורמים לאובדן ההנאה מאכילה. גם מבחינת היארעות הפרעות אכילה, ישנו הבדל בין גברים לנשים. היארעות הפרעות אכילה במדינות מערביות מוערכת בכחמישה אחוזים מהאוכלוסייה במהלך החיים: אנורקסיה נרבוזה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים- 0.9 לעומת 0.3 אחוזים, ובולימיה נרבוזה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים- 1.3 לעומת 0.5 אחוזים. בשנים האחרונות ישנן עדויות רבות על היארעות הולכת וגדלה אצל גברים, אך האבחון לקוי בגלל המחשבה האוטומטית אצל הצוות הרפואי כי הפרעות אכילה "שייכות" לנשים.
המחקר מצביע עוד על כך כי גברים מעדיפים ארוחות עתירות שומן עם טעמים חזקים, מוכווני הנאה, מבקרים יותר במסעדות fast food וצורכים יותר תוספי מזון. לנשים יש יותר פקעיות טעם על הלשון בהשוואה לגברים, ועקב כך כ-35 אחוז מהנשים נחשבות "supertasters" (בהשוואה לרק 15 אחוז מהגברים) עם יכולת גבוהה יותר לזיהוי טעמים של מתיקות, חמיצות ומרירות. ייתכן שזו אחת הסיבות לבחירת הגברים במזונות עם טעמים חזקים.
ההשמנה בין גברים לנשים - לא זהה
ההשמנה שלה היא לא ההשמנה שלו - הצטברות תאי השומן שונה בין גברים לנשים: ידוע כי השמנת הגברים הטיפוסית היא השמנה במבנה תפוח (השמנה בטנית) ואילו אצל נשים הצטברות תאי השומן היא בירכיים ומכאן מבנה גוף הדומה לאגס. השינוי הוא גם במבנה תאי השומן ובפעילות המטבולית.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האחרונים על השמנה בישראל מצביעים על כ-60 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת עם עודף משקל או השמנה, בכל קבוצות הגיל גברים יותר מנשים.
ההשמנה אצל נשים עד המנפאוזה (הפסקת המחזור) היא השמנה תת עורית והתאים משמשים לאנרגיה זמינה לעומת רקמת השומן הוויסצרלית (פנימית יותר) אצל גברים אשר פעילה מבחינה אנדוקרינית וגורמת להפרשה של ציטוקינים (חלבונים המהווים תקשורת עם תאי המערכת החיסונית) מעודדי דלקת ולכן גם תחלואה. עלייה בשומן ויסצרלי מעלה את הסיכון לסוכרת, מחלות לב וכלי דם, קרישיות, דיסליפידמיה (שומנים בדם), יתר לחץ דם וכבד שומני.
במחקר שנערך באנגליה על 5,000 יילודים משני המינים נמצא על ידי בדיקת הרכב גוף בדימות כי למרות שהמשקל והאורך היו גבוהים יותר אצל הזכרים, השומן התת עורי היה גבוה יותר אצל הנקבות באופן משמעותי סטטיסטית.
התזונה המתאימה להתפתחות תקינה
עד גיל ההתבגרות, ההמלצות למקרונוטריאנטים (קלוריות, חלבונים פחמימות ושומנים) ולמיקרונוטריאנטים (ויטמינים ומינרלים) זהה בין בנים לבנות. מגיל ההתבגרות ישנו שוני בהמלצות ולבנים ישנן המלצות גבוהות יותר ברוב רכיבי התזונה למעט ברזל בגיל הפריון שההמלצות לו גבוהות יותר אצל נשים. בזמן ההיריון וההנקה יש עלייה בדרישות ובהמלצות לרוב רכיבי התזונה והן משתוות להמלצות הגברים.
ההמלצות התזונתיות של מיקרונוטריאנטים הן לפי גיל ולא לפי משקל, ומחושבות על ממוצע של גובה ומשקל בכל גיל ומכאן הן גבוהות יותר אצל גברים. לגבי המקרונוטריאנטים (קלוריות, פחמימות, חלבונים ושומנים) ההמלצות ניתנות למספר הקילוגרמים שהאדם שוקל (גברים ונשים) ולכן הן משתנות בהתאם למשקל, אך הכמות לקילו גבוהה יותר אצל גברים בשל מסת שריר גבוהה יותר שממנה נגזר בזבוז קלורי גבוה יותר וצרכים גבוהים יותר.
נשים לאחר גיל הפריון מגיעות לתקופת המנפאוזה. שם מתרחשת ירידה חדה באסטרוגן ועלייה בהצטברות שומן אבדומינלית (בטנית) שמלווה איתה גם עלייה בסיכון למחלות לב, שומנים בדם, יתר לחץ דם ועוד.
יותר גברים מנשים עושים פעילות גופנית ויותר נשים מגברים עושות דיאטות. נשים סובלות יותר מאנמיה על רקע חוסר ברזל בתקופת הפריון בשל המחזור החודשי. כמו כן, הן סובלות יותר מאוסטאופורוזיס, סרטן שד, תסמונת המעי הרגיש ושינויים במשקל.
תחלואה מגדרית שקשורה לתזונה
הסרטן השכיח ביותר אצל גברים הקשור למגדר הוא סרטן הערמונית. שם נמצא קשר לשמירה על משקל תקין, פעילות גופנית ולא צריכת כמות סידן גבוהה מהמומלץ (1,200 מ"ג ליום) להקטנת הסיכון לתחלואה.
אצל נשים מדובר בסרטן השד, ומחקרים מצאו כי ירידה במשקל מורידה את הסיכון, כמו גם תזונה עשירה במזונות מהצומח ודלה במוצרים מהחי ובפחמימות. ככלל, נשים אינן משיגות את הקצובה היומית עבור רכיבים חיוניים רבים לפי סקרים תזונתיים שנעשו בישראל ובכל העולם.
צריכת אלכוהול מעלה את הסיכון למחלה לפני ואחרי מנאפאוזה, כשדיאטות עתירות סידן ומוצרי חלב, מפחיתות סיכון, גם צריכת ירקות ובמיוחד עתירי קרוטנואידים, מורידה סיכון לגידולי שד שליליים לקולטני אסטרוגן.
לסיכום, לשמירה על תזונה נכונה, משקל תקין ופעילות גופנית חשובה לשני המינים. מומלץ להישען על המלצות התזונה הים - תיכונית בעיקר תזונה מהצומח, דגים, מוצרי חלב דלים בשומן, ביצים ועוף. להמעיט ככל האפשר בצריכה של מזון מתועש, סוכר, בשר בקר ואלכוהול ולגוון את המקורות של כל השאר כדי להגדיל את הסיכוי לקבל כמה שיותר רכיבים נכונים לכל מין ולכל גיל.
הכותבת היא דיאטנית ארצית של בתי החולים של הכללית