עם פרסום נתוני שכיחות סרטן ריאות והתמותה (שנכונים ל-2021), ממליץ משרד הבריאות על אבחון מוקדם של סרטן הריאה שמתבסס על בדיקות CT במינון נמוך (קרינה נמוכה) אחת לשנה. ואולם, למרבה הצער, הבדיקה הזו עדיין אינה כלולה בסל הבריאות והיא הוגשה השנה לוועדת הסל שאמורה להכריע בעת הקרובה בנושא זה וגם בגורל תרופות וטיפולים אחרים. באמצעות בדיקה זו ניתן לאתר את המחלה בשלב מוקדם - באופן שמאפשר טיפול ואף ריפוי של רוב המקרים שמתגלים.
סקירה מוקדמת לסרטן ריאות מומלצת בגילי 79-50 לאוכלוסיות הסיכון הבאות:
- מעשנים פעילים
- מי שהפסיקו לעשן לפני 15 שנה או פחות
- עישנו לפחות 20 "שנות קופסה" ביום (שנות קופסה מחושבות לפי מספר שנות העישון, כפול מספר חפיסות ליום)
האיגוד הישראלי לרפואת ריאות הגיש לוועדת סל הבריאות 2025 המלצה לכלול בסל בדיקת סקר לסרטן ריאה בעזרת CT בקרינה נמוכה למעשנים בסיכון. מדובר בבדיקה קלה המתבצעת במכשיר CT, המדגים את מצב בית החזה והריאות ומאפשר גילוי קשריות חשודות. "מחקרים הראו ששימוש בבדיקה זו אחת לשנה, בטרם הופיעו סימפטומים, בקרב בעלי סיכון מוגבר לפתח גידול בריאה, יכולה לסייע בהפחתת הסיכון לתמותה מהגידול", אמר ל-ynet פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות.
פרופ' צבי פרידלנדרצילום: שמוליק שלישפרופ' יאיר בר, אונקולוג בכיר ומנהל היחידה לגידולי ריאה במרכז חוסידמן לרפואת הסרטן בשיבא מסכים עם הקביעה שבדיקת CT אחת לשנה עשויה להציל חיים. "הוכח בכמה מחקרים ענקיים שנערכו ברחבי העולם שבדיקות סקר למעשנים מעלות את הסיכוי לאבחון מוקדם של סרטן ריאות ובכך מצילות חיים".
כאמור, למרות שהבדיקה עשויה להציל חיים, היא עדיין לא נמצאת בסל ועל המטופלים מוטל התשלום הכבד. "בדיקת סקר לאבחון מוקדם של סרטן ריאה במעשנים, בעזרת CT בקרינה נמוכה, הוכחה כמביאה לאבחון בשלבים מוקדמים יותר של המחלה, וכמפחיתה בתמותה של האוכלוסייה הנבדקת. לאחרונה השלים משרד הבריאות את פרויקט תיג"ר, שבו נבדקה יכולת היישום של סקירה זו בארץ, ולאור תוצאותיו, הצטרף האיגוד הישראלי לרפואת ריאות להמלצה על הפעלת תוכנית הסקר הלאומית למחלה קשה זו", הסביר פרופ' פרידלנדר.
3 צפייה בגלריה
בדיקת CT במינון נמוך עשויה להציל חיים. מדוע לא נכנסה עדיין לסל הבריאות?
(צילום: shutterstock)
"מדובר בגידול שנמצא במקום חבוי. וכשהחולה מתחיל להשתעל, לחוש כאבים, או להשתעל בליווי דם, המחלה התפשטה, היא בשלבים מתקדמים וזה עלול להיות מאוחר מדי. זה הביא להחלטה לבצע בדיקת LOW DOSE CT, שהקרינה שלה ירדה באופן ניכר בשנים האלה. מדובר בסוג של סקירה מוקדמת לאנשים שנמצאים בסיכון, וזה גרם לכך שחולים רבים מאוד התגלו בשלב מוקדם, כשאפשר לנתח ולתת טיפול ואף להבריא. מה שבאמת מיוחד בבדיקה הזאת הוא שכבר מהמחקרים הראשונים ראו שהיא מפחיתה תמותה מסרטן ריאה וגם תמותה באופן כללי. זה הוכיח עצמו כמציל חיים".
פרופ' בר הוסיף בשיחה עם ynet כי המחלה נגרמת בעיקר מעישון: "בדרך כלל מדובר באנשים עם רקע של עישון כבד. חלק יחסית קטן, כ-20% מהחולים, לא עישנו ואנחנו לא יודעים מה הסיבה שחלו".
לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, סרטן ריאות הוא הסרטן הראשון בשכיחותו כגורם תמותה בעולם וגם בישראל. בשנת 2021 אובחנו בישראל 2,907 מקרים חדשים של סרטן הריאה ונפטרו מסרטן הריאה 1,875 ישראלים, 65.3% מהם גברים ו-34.7% נשים. נכון ל-2021, הוא היה אחראי ל-19.5% מכל התמותה מסרטן אצל גברים ישראלים ול-11.9% ממקרי התמותה מסרטן בקרב נשים (אחרי סרטן השד שאחראי ל-17.5% מכל הפטירות מסרטן בקרב נשים). ישראל נמצאת במקום ה-55 בעולם מבחינת שכיחות המחלה ובמקום ה-78 בעולם מבחינת שיעור התמותה ממנה (הונגריה וטורקיה במקומות הראשון והשני).
בשנת 2020 נפטרו 10 מיליון איש בעולם מסרטן הריאה ואובחנו כ-20 מיליון מקרי סרטן ריאה חדשים. ב-2022 שיעור השכיחות העולמי של סרטן הריאה היה 32.1 מקרים ל-100 אלף בקרב גברים ו-16.2 מקרים ל-100 אלף נשים. גורם הסיכון העיקרי לסרטן הריאה הוא עישון פעיל וסביל. הרוב המוחלט של מקרי סרטן הריאה (90-80 אחוזים) מאובחנים בחולים שמעשנים או עישנו בעבר. גורמי סיכון נוספים כוללים גיל, חשיפה תעסוקתית, רמה חברתית-כלכלית נמוכה, חשיפה לראדון ולזיהום אוויר.
ההישרדות עדיין נמוכה
בשנת 2021 אובחנו כאמור 2,907 מקרים חדשים של סרטן הריאה בישראל, מהם 1,752 (60.3%) בגברים, רובם (81.8%) ביהודים והיתר ערבים. בקרב גברים יהודים ואחרים, נצפתה ירידה קלה בשכיחות סרטן הריאה בין - 1996 שהעמיקה מ-2016 ועד 2021. בקרב נשים יהודיות, עלתה השכיחות עד 2014 ומאז נשמרת יציבות. אצל גברים ערבים, ירדה השכיחות מאז 2016 ואילו אצל נשים ערביות, השכיחות עולה מ-1996 באופן מתמיד.
באשר לגיל התחלואה בסרטן הריאה, על פי נתוני 2021 עיקר התחלואה נצפית בגיל 55 ומעלה. רק 240 מקרים (8.3%) אובחנו בקרב חולים מתחת לגיל 55 בעת האבחנה. הגיל הממוצע בעת האבחנה בשנת 2021 נע סביב 71 אצל גברים ו-70 אצל נשים.
ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן הריאה נמוכה בכל קבוצות המין והאוכלוסייה. ואולם, נמצא שבקרב יהודים ואחרים - גברים ונשים - ובקרב נשים ערביות, שיעורי ההישרדות היחסית אצל מי שאובחנו בין 2010 ל-2017 היו גבוהים מהשיעורים אצל מי שאובחנו בין 1996 ל-2002.
פרופ' יאיר בר משיבא מסביר שהעלייה בהישרדות והירידה בתמותה נעוצות בטיפולים מתקדמים ייעודיים לסרטן ריאות: "בשמונה השנים האחרונות נכנסו טיפולים חדשים מכמה סוגים שעושים ממש מהפכה בטיפול בסרטן ריאות". כאמור, הנתונים שפורסמו נכונים ל-2021, אך המגמה הזו צפויה להמשיך בגלל אותם טיפולים חדשניים.
פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, אומרת ש"סרטן הריאה הוא אחת המחלות הקטלניות ביותר בעולם, והקשר בין עישון לבין הופעת המחלה מוכח באופן חד-משמעי. עישון סיגריות, הן פעיל והן סביל, נחשב לגורם הסיכון המרכזי והמשמעותי ביותר למחלה. עם זאת, המגמות שהיו בשנים האחרונות מצביעות גם על ירידה מסוימת בשיעור התמותה, והן תוצאה של פעולות לשינוי הרגלי העישון, כולל חקיקה שנועדה לצמצם את התפשטות העישון ולהגביר את המודעות לנזקיו. אין ספק כי המאבק בעישון חייב להימשך, ויש צורך בהגברת המאמצים להפסקת עישון והסברת הסכנות שהוא גורם, כדי לצמצם את שיעור החולים ולהפחית את התמותה כתוצאה מהמחלה".
