בשיתוף מדטרוניק
על הבעיה הרפואית הזאת סביר להניח שמעולם לא שמעתם. יותר מזה, יכול להיות שאתם סובלים ממנה ואפילו לא שמתם לב. היא חמקמקה, נסתרת, והמודעות אליה לרוב נמוכה מאוד, ולכן כשהיא מתרחשת באמצע החיים, לרוב לא מיוחסת אליה כל משמעות. כן, צליעה לסירוגין היא מצב רפואי שיכול להעיב עד מאוד על איכות החיים ולגרום ללא מעט סבל. מזל שכיום הטיפול בה פשוט יחסית.
"בין אחוז לשני אחוזים מכלל האוכלוסייה בגילאי 40 עד 69 סובלים מצליעה לסירוגין. אלה מספרים ממש לא מעטים", אומר ד"ר מקסים סקסונוב, מנהל תחום טכנולוגיות חדשניות באנגיו סנטר ישראל ומנהל שירות רדולוגיה פולשנית באסותא אשדוד. "הבעיה לרוב מורגשת בעת הליכה ומתבטאת בכאבי רגליים באזור הסובך, בשריר האחורי של השוק. כאבים אלו מתגברים בזמן הליכה עד למצב המצריך עצירה ומנוחה. ככל שהבעיה מתקדמת יותר, כך מופיעים הכאבים מוקדם יותר".
אך מדוע זה קורה בעצם? צליעה לסירוגין היא למעשה סימפטום של בעיה מורכבת יותר ולא הבעיה עצמה בהא הידיעה. האשמה המרכזית בכלל טמונה במחלת טרשת עורקים שפוגעת בכלי הדם המרכזיים בבטן, באגן וברגליים.
"מה שקורה בעצם זה שהעורקים בגוף נהיים צרים יותר בגלל הצטברות של כולסטרול ושומן", מסביר ד"ר סקסונוב. "בזמן הליכה בנאדם מפעיל את השרירים. כל עוד הוא לא מתאמץ או נמצא במנוחה כלי הדם המוצרים עדיין מספקים מספיק חמצן לשרירי הרגליים, אך כלל שהשריר עובד יותר קשה הוא זקוק ליותר חמצן, והחמצן שמגיע דרך כלי הדם החולים אינו מספיק לו. כך בעצם מתחילים הכאבים".
כפועל יוצא מכך גורמי הסיכון לבעיה הם גורמי הסיכון המרכזיים לטרשת עורקים: עישון, נטייה גנטית ויתר שומנים בדם, כמובן. כיאה למחלה סיסטמית כמו טרשת עורקים, חשוב לדעת כי היא פוגעת בכלל אזורי הגוף, אך לרוב הביטוי הראשון להופעתה יתחיל באזור הרגליים, זאת מכיוון שהוא אזור פעיל יותר. כמו כל בעיה רפואית, גם כאן לאבחון מוקדם חשיבות עליונה.
"חשוב להבין שכאבים לא אופייניים בשריר הסובך בזמן הליכה, בעיקר מתחת לברך, אשר מתפשטים לכל הרגל וחולפים במנוחה זה הסימן הראשון שצריך ללכת להיבדק ולבצע בדיקות הדמיה", מדגיש ד"ר סקסונוב.
בשלב הראשון מתבצעת בדיקת דופלר, בדיקת אולטרסאונד שבודקת את הזרימה והלחצים בכלי הדם ביד וברגל. במסגרת הבדיקה מושווה לחץ הדם ביד, המהווה אזור תקין, ללחץ הדם ברגל ומתבצעת הערכה על מנת לקבוע האם קיימת ירידה בלחץ הדם ברגל.
לאחר מכן מתבצעת בדיקת סיטי אנגיו, אשר במהלכה מוזרק לגוף חומר ניגוד המאפשר לקבל תמונת מצב של העורקים הפתוחים והחסומים. כך ניתן לקבוע את מיקום העורק הבעייתי ולתכנן את הפעולה הטיפולית.
"לרוב נהוג להתחיל בטיפול שמרני: ביצוע הליכות מרובות על מנת לפתח כלי דם חדשים, וכמובן שינוי אורחות חיים כמו הפסקת עישון ואיזון שומנים בדם על ידי תרופות", מרחיב ד"ר סקסונוב. "ברגע שטיפול זה נכשל, או שלחילופין – מצבו של הבנאדם הוא כזה שלא מאפשר לו ללכת מרחקים מסויימים (פחות מ-200 מטרים), ניתן לפנות לטיפול לא שמרני".
עד לפני 20 שנה הפתרון היחיד שעמד לרשות אלו שסבלו מצליעה לסירוגין היה ניתוח מעקפים אשר במסגרתו מתבצע מעקף לכלי הדם החסום על ידי וריד שנלקח מהרגל או על ידי מעקף מלאכותי. עם זאת, התפתחות הרפואה המודרנית הביאה לכך שהיום ניתן לפתור את הבעיה בדרך לא ניתוחית ופשוטה למדי: צינתור.
"כן, ממש כמו בלב, כך גם ברגליים ובאגן", אומר ד"ר סקסונוב, "ניתן לבצע פעולה זעיר-פולשנית המטפלת בעורקים החולים על ידי ניפוח בלונים והרחבתם, או על ידי הוספת תומכנים (סטנטים). הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית והמטופל משוחרר לביתו כבר ביום שלמחרת, מהסיבה הפשוטה שהוא נדרש לשכב במשך 6 שעות כדי שלא יווצר דימום במקום הדקירה. התוצאות הן מיידיות: בנאדם שלא יכול ללכת 20 מטרים יכול לחזור לפעילות כבר ביום שלאחר מכן ולרוץ כבר אחרי 5 ימים".
מהם אחוזי ההצלחה?
"מבחינת הצינתורים אחוזי ההצלחה מאוד מאוד גבוהים. הכל תלוי כמובן באיזה מצב הגיע המטופל. לפעמים יש חסימות מאוד ארוכות ומאוד מוזנחות שקשה לטפל בהן אבל לרוב אנחנו מצליחים במעל 90 אחוזים מהמקרים לפתור את הבעיה ולהחזיר את המטופל לחיים תקינים.
"היתרון הגדול של הצינתור הוא שאין פה ניתוח, אין פתיחה של הרגל והחלמה ארוכה לאחריה. מאוד חשוב להגיע לטיפול במקומות שבהם יש גם כירורגית כלי דם וגם רדיולוגיה פולשנית. הרדיולוג הפולשני הוא זה שמבצע את הצינתורים ופותר את הבעיה ללא ניתוח. הרדיולוגיה הפולשנית בעצם נמצאת בחזית הטיפול בצליעה לסירוגין".
עד כמה חשוב האבחון המוקדם?
"מאוד חשוב. נושא המודעות הוא קריטי. הרבה מטופלים סוחבים את הבעיה שנים, אך העניין הוא שהמחלה הזאת לא עוצרת, היא מתקדמת כל הזמן. הרבה פעמים מגיעים אלינו מטופלים במצבים שיותר קשה לטפל בהם.
"אם לא מטפלים בבעיה זה יכול להביא לתוצאות מאוד לא נעימות: כאבים שמופיעים גם במנוחה ולעיתים גם פצעים ונמק – מצב שבו גם במנוחה לא מגיע מספיק דם לרגל והרקמות מתחילות למות, דבר שעשוי להוביל בסופו של דבר לכריתה של הרגל.
"טיפול מוקדם חשוב להצלחת הטיפול וגם לצורך התאמה של טיפול עתידי. כמו שצוין קודם, המחלה לא פוגעת רק ברגליים, הרבה פעמים מתגלות בעיות לב שנובעות מאותה מחלה. אלה דברים שחייבים לעלות עליהם בשלבים מוקדמים".
בשיתוף מדטרוניק
