בשעה שבישראל נערכים להליך שייפתח הבוקר (יום ה') בבית הדין הבינלאומי בהאג בעקבות עתירת דרום אפריקה, במרחק אווירי של 3,300 קילומטרים משם ממשיכים לתעד במכון לרפואה משפטית באבו כביר את הפשעים הרצחניים של מחבלי חמאס. בתוך מבנה מיושן בדרום תל אביב שצר מלהכיל את הגופות והזוועות, מספרות העצמות ותמונות ההדמיה את שיטות הרצח של מחבלי נוחבה של חמאס, באכזריות חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל. בין היתר, תועדה ילדה שנורתה בראשה מטווח אפס ואז נכרת ראשה. צילום הדמיה אחר חשף כיצד המחבלים שרפו אדם שקודם לכן דקרו אותו, ירו בו ודרסו אותו.
בתמונה מזוויעה אחרת, ניתן לראות אנשים שנכפתו בידיהם באזיקוני פלסטיק ואז נורו כשניסו להגן על ראשם. כשלא היו אזיקונים, קשרו המחבלים את קורבנותיהם בכבלי חשמל שעקרו ממכשירים. סימני הירי ניכרו על ידיהם החשופות, לעתים של אנשים מבוגרים. התמונות בכתבה זו קשות לצפייה, אך ראינו ערך בהבאתן לציבור ערב התחלת הדיונים שבהם תיאלץ ישראל להתגונן בבית הדין בהאג בגלל מלחמה שנכפתה עליה.
"זה רוע מזוקק", מעיד ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, בביקור השני שערכנו במקום מאז 7 באוקטובר. 30 שנות עבודתו בפתולוגיה, לא הכינו אותו למראות המחרידים שממשיכים להיחשף במכון. "ראיתי כבר את כל צורות הרצח - בירייה, בדקירה, בחנק, במה לא. אבל התעללות כזו, כפי שעברה גופתו של הבחור הצעיר הזה (שנורה, נדקר, נדרס ונשרף), לא יכולתי לדמיין אפילו. לא מדובר בווידוא הריגה, אלא ברשעות צרופה שנועדה בכל דרך, להשחית כל זכר מהבן אדם".
הראיות מזירות הטבח ממשיכות להגיע, אם כי בהיקפים קטנים מכפי שהיו בהתחלה. בחודש שעבר התקבלו במכון 143 שקיות פלסטיק ובהן שברים ורסיסי עצמות, "האתגר המקצועי של עובדי המכון הוא לזהות רק באמצעותם את האדם. מאמץ הזיהוי נמשך כל הזמן, אם כי בעצימות נמוכה. מפנים הריסות ומוצאים עצמות. אנחנו נאחזים בכל פירור, רסיס ועצם שמאפשרים פענוח", מציין ד"ר קוגל.
6 צפייה בגלריה
אתגר הזיהוי נמשך, כאשר עוד שקים ממשיכים להגיע מהשטח למכון לרפואה משפטית
(צילום: אביגיל עוזי)
בראש המעבדה המשפטית המאפשרת זיהוי באמצעות חלקי עצמות, עומדת האנתרופולוגית המשפטית מיכל פיר. היא התמודדה עם כמויות בלתי נתפסות של ראיות, כמעט לבדה, לעתים בסיוע של מתנדבים. המכון הלאומי לרפואה משפטית, שכפוף למשרד הבריאות, נפל קורבן למדיניות הרעבה תקציבית ארוכת שנים, אף שהוא הגוף הלאומי היחיד המורשה לספק שירותי רפואה משפטית בישראל.
"איך אשב בשקט כשרוצחים את העם שלי?"
"אני האנתרופולוגית (הראשית והיחידה) של המכון לרפואה משפטית", מספרת מיכל פיר, "עליתי מארה"ב כסטודנטית לפני חמש שנים, מתוך כוונה להשלים בישראל את עבודת הדוקטורט שלי". כעת היא נעזרת בפרופ' טל סימון, אנתרופולוגית משפטית אף היא, שנולדה בארץ ופיתחה את הקריירה שלה עתירת הידע בארה"ב. "הרומן שלי עם ישראל נמשך לפי תקופות. עליתי בשנת 1984 ישר לקיבוץ יהל בערבה ובשנת 1987 טסתי לארה"ב להשלים דוקטורט". מאז צברה ניסיון רב בזיהוי עצמות והתאמתן לפרופיל אנטומי של אדם, כשהתנדבה באזורים של אסון לאומי על פני הגלובוס.
6 צפייה בגלריה
גופת ילדה שנורתה וראשה נכרת ב-7 באוקטובר. בעולם מתוקן, זהו כתב האישום האמיתי נגד מרצחי חמאס
"הייתי בסרי לנקה, בקוסובו, בבוסניה, גואטמלה ובעוד מקומות. כששמעתי מה קרה כאן באותה שבת נוראית הגעתי להתנדב במכון. אמרתי לעצמי, איך אני יכולה לשבת בשקט בווירג'יניה, כשרוצחים את העם שלי?". בגלל ההתחייבות שלה באוניברסיטה, היא טסה חזרה להשלים סמסטר לסטודנטים שלה ובאמצע דצמבר חזרה שוב להתנדב במכון.
המעבדה האנתרופולוגית, כמו יתר אגפי המכון, ממוקמת בשני חדרים קטנים, במבנה ישן שרחוק מלכבד את מלאכת הקודש שנעשית בו. בעודנו משוחחים עם מיכל פיר, מבקשים ממנה לפתוח שקית ולזהות אם מדובר בעצמות אדם או בעל חיים. עבורה, זו שגרת חיים.
"תחנת הזיהוי הראשונה שעוברת עצם אחרי שאני מוציאה אותה מהשקית הלבנה, היא על שולחן העבודה. אני מודדת אותה ומעריכה אם מדובר בזכר או בנקבה, גיל וגובה משוערים במטרה לבנות את הפרופיל הביולוגי שיתאים לנעדר", מתארת פיר. מעצם ניתן להפיק מידע נרחב, כולל סוגי מחלות. "העצם או שבר ממנה, מספרים לנו אם היא שייכת למי שחלו בסרטן מסוג מסוים, מאוסטאיפורוזיס, האם היא ניזוקה כתוצאה מחבלה ועוד".
מעצם טרייה ניתן לקחת דגימה ולהעביר אותה למעבדה לזיהוי ה-DNA שלה. "אבל חלק ניכר מהעצמות שהגיעו וממשיכות להגיע אלינו, נשרפו בטמפרטורה של 700 מעלות, שמכלות את כל החומר האורגני ומונעות כל אפשרות לזיהוי".
למרות הקשיים, מאמץ הזיהוי נמשך במרץ: "בכל שקית של עצמות אני מחפשת עדויות. למשל, לאיזה חלק בגוף היא שייכת וזה נותן אינדיקציה לזיהוי. זה לא פשוט כמו שזה נשמע משום שלפעמים, בתוך שקיות עם עצמות אדם, אני מוצאת גם עצמות של בעלי חיים". מאז יום האסון ב-7 באוקטובר, הפיקה המעבדה לאנתרופולוגיה משפטית, זיהוי של 12 עצמות. זה רק נשמע מעט, עבור כל משפחה שיקירה זוהה - זה עולם ומלואו. בסרטון הבא: כך נראה הליך זיהוי הגופות בימים הראשונים למלחמה:
כך נראה זיהוי הגופות בימים הראשונים למלחמה
(צילום: אלי דסה | עריכה: שי קנפו)
העבודה במכון מתבצעת בארבעה שולחנות נתיחה בסך הכול. "זה מאוד בעייתי וגורם לפיגור ניכר בעבודה ובכלל", מתאר ד"ר קוגל בכאב, "תנאי המכון לא מאפשרים לנו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של ישראל ובנוסף, קיים חוסר פרופורציה משווע בין רמת הידע לבין איכות המבנה".
6 צפייה בגלריה
מיכל פיר, האנתרופולוגית המשפטית של המכון לרפואה משפטית, ופרופ' טל סימון, אנתרופולוגית משפטית שמתנדבת במכון
(צילום: אביגיל עוזי)
המכון, שוכן בבניין מיושן בן 100 שנים ומשווע לעוד תקציבים ותקנים. העומד בראשו, ד"ר חן קוגל, פתולוג עם מוניטין בינלאומי, זועק כבר שנים על הרעבה תקציבית מתמשכת. בשבוע שעבר, כפי שנחשף ב-ynet, התריע ד"ר קוגל בשיחה קשה עם הנהלת משרד הבריאות כי בתנאים הללו, הוא יתקשה להמשיך בתפקידו. ולמרות הכול, בעבודה בתנאי לחץ ונגד השעון, שבר צוות המכון שיא עולמי בזיהוי 99.5% מהנעדרים.
בחדרו, חושף בפנינו ד"ר קוגל תיעוד נדיר של פשעי המלחמה שביצעו מחבלי חמאס. "מהערמה המפויחת, הצלחנו לזהות עצמות ארוכות ועצמות גולגולת, שלוש כפות רגליים שמאליות ושתי ימניות, ומכאן המסקנה המדעית היא שמדובר בשלושה אנשים, שנקשרו יחד, נורו מטווח מגע ונשרפו". האזינו לפודקאסט עם מנהל המכון לרפואה משפטית על אתגר זיהוי נעדרים בהיעדר גופות:
הכותרת
איך קובעים מוות לנעדרים וחטופים מ-7 באוקטובר?
23:19
מעדות לעדות, עולה רף הרוע והרצחנות. אחד הצילומים הקשים ביותר הוא תמונת גופת ילדה שנורתה מטווח אפס בראשה. אחרי מותה, כרתו המחבלים את הראש. במסגרת תפקידו, נאלץ ד"ר קוגל לצפות גם בסרטונים רבים של זוועות המחבלים. הוא חבר בוועדה שהצליחה לקבוע מוות של נעדרים בהיעדר גופה על סמך הערכות שמתבססות גם על צפייה באותם סרטונים.
"אחד הסרטונים שהכי זעזעו אותי היה של סטודנט זר שעבד באחד מקיבוצי העוטף. ממצלמות האבטחה הוא נראה משוחח עם רוצחיו. כנראה התחנן על חייו, אבל הם משכו אותו החוצה מהרפת ונעצו סכין ענקית בבית החזה שלו שיצאה מהגב ואחר כך גם ירו בו. כשנחשפתי לראשונה לזוועה הזו, אני זוכר שאמרתי לעצמי, מה יש להם? הם לא רואים שהוא לא ישראלי? יש להם איתו סכסוך מוקדם? למה רצחו אותו ובכזו אכזריות?", תוהה ד"ר קוגל.
והזוועה עולה מדרגה, בתמונות של גופות שנקשרו באזיקונים או בכבלי חשמל, שכנראה משכו המחבלים ממכשירים שמצאו בבית ואז ירו בראשם מטווח אפס. "מזעזע גם התיעוד הבא, שמשקף אנשים שמבהלה ומאימת המחבלים ששעטו לעברם, רצו להתגונן והניחו את כפות הידיים שלהם על העיניים, ואז ירו להם בכפות הידיים. מדובר בשנאה, ברשעות עמוקה, בביזוי. אני חשוף למקרי רצח רבים, אבל מי קושר אדם לאנשים נוספים, יורה בכולם ושורף אותם? איזה רוצח נתעב עושה גם וגם וגם? זה רוע מזוקק", אומר ד"ר קוגל.
התמונות והתיאורים הקשים מנשוא, שאת רובם חסכנו מכם, יצטרכו לעמוד בעת הקרובה במוקד הקייס הישראלי בבית הדין הבינלאומי בהאג. אל מול הניסיון הציני להאשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה, תידרש ישראל לחשוף מצידה את פני הרשע של חמאס ואת פשעי המלחמה שביצעו המחבלים - שרצחו וגם ביזו את המתים הרבה אחרי שלא יכלו לעשות דבר.
פורסם לראשונה: 21:52, 10.01.24
