תרומת דם, כבר הפכה כמעט לטבע שני בקרב הישראלים. ולראיה בתחילת המלחמה, כשיצאה הקריאה לתרום דם, נוצרו תורי ענק של ישראלים ששמחו להגיע ולתרום. תרומת דם מצילה חיים ומאפשרת לרופאים להעניק טיפול מיטבי לחולים הזקוקים לעירוי דם במהלך ניתוח, במקרה של איבוד דם ובטיפול במחלות שפוגעות בתפקוד הדם.
בישראל קיים צורך בכ-1,200 מנות דם בכל יום וכ-50 אלף מנות בכל שנה לכל מיליון תושבים. אורך חייה של מנת הדם עומד על קצת יותר מחודש, ולאחר מכן לא ניתן להשתמש בה. לכן הצורך בתרומות דם הוא תמידי ועלינו מוטלת האחריות הכבדה. אז למה עוד כדאי לכם לעשות את זה?
1. הפחתת סיכון לחלות בסרטן
תרומת דם יכולה להקטין את הסיכון של התורם להתפתחות סרטן, מאחר שאחד המינרלים העיקריים שנמצאים במרכיבי הדם מגדיל את הנזקים הנגרמים באמצעות הרדיקלים החופשיים בגוף. אותם נזקים מהווים חלק מהגורמים להתפתחות דלקות ומחלות כרוניות. בכמה מחקרים התגלה שבקרב אנשים התורמים דם באופן קבוע, קיים סיכון מופחת לפתח סוגי סרטן הקשורים לרמות גבוהות של ברזל בדם, כמו סרטן המעי והכבד.
2. סיוע בהורדת לחץ דם גבוה
תרומת דם באופן קבוע קשורה לירידה משמעותית של לחץ דם גבוה לאנשים המתמודדים עם יתר לחץ דם.
3. סיוע בחידוש מלאי תאי הדם
בזמן תרומת הדם הגוף שלנו נכנס להילוך גבוה ליצירת תאי דם חדשים, כדי לחדש את המלאי של הדם שתרמנו. זה קורה כי מח העצם שלנו מקבל מסרים שרמות החמצן בדם שלנו נמוכות יותר עקב הירידה בכדוריות הדם האדומות.
4. תרומה לבריאות הלב וכלי הדם
ביצוע של תרומת דם בתדירות גבוהה במשך זמן רב מספקת הגנה אפקטיבית מפני מחלות קרדיו-וסקולריות.
5. שמירה על בריאות הכבד
הכבד שלנו סובל כאשר קיים עומס ברזל בדם, שעלול להוביל להפרעה בתפקוד של איברים שונים בגוף. כשאנחנו תורמים דם אנחנו למעשה גם מורידים את העומס מהכבד ולא רק מעודפי הברזל.
6. עידוד מח העצם להפיק תאי דם חדשים
כדי לפצות על החוסרים שנגרמו מתרומת הדם, הגוף מעודד את מח העצם להפיק תאי דם חדשים בקצב מוגבר. הגוף מייצר תאים במטרה לספק הגנה מפני וירוסים ובקטריות, כך שתרומת דם קבועה שומרת על מערכת חיסונית יציבה יותר.
7. עזרה בירידה במשקל ושריפת קלוריות
תרומת הדם עשויה להוביל לשריפה של עד ל-650 קלוריות, שווה ערך לקפיצה בחבל במשך כשעה.
8. בדיקה מקיפה מפני מחלות
כדי לתרום דם אנחנו עוברים בדיקת בריאות שבה נבדק בין היתר הדופק, לחץ דם, טמפרטורת הגוף ורמות ההמוגלובין. בזכות הבדיקה אנחנו למעשה מקבלים סקירה מקיפה על מצבנו הגופני ולפי תרומת הדם יבדקו את סוג הדם שלכם גם עבור מספר מחלות כמו הפטיטיס B, צהבת סי, HIV, וירוס קדחת הנילוס המערבי ועגבת.
9. הארכת תוחלת החיים
במחקר בארה"ב נמצא שאנשים שתורמים דם באופן קבוע, חיים בממוצע חמש שנים יותר מאלה שאינם תורמים בשל חיזוק המערכת החיסונית. הסיכוי של תורמי הדם הקבועים לשרוד לאחר איבוד דם משמעותית גבוה מאלו שלא תרמו מכיוון שהגוף שלהם הורגל למצב של איבוד דם וממלא את החוסר בצורה יעילה יותר.
10. סיוע לבריאות הכללית והנפש
לפי דוח של הקרן לבריאות הנפש, על ידי עזרה לזולת ניתן להפחית לחץ, לשפר את הרווחה הרגשית שלך, להועיל לבריאותך הגופנית להיפטר מרגשות שליליים, לספק תחושת שייכות ולהפחית את תחושת הבידוד.
נג'ואה שחאדהצילום: מכבי שירותי בריאותמי זקוק לתרומת דם?
אנשים שעברו פגיעות קשות ותאונות קשות, ולפיכך איבדו כמויות גדולות של דם, זקוקים למנות דם באופן קריטי ומיידי. אנשים שמדממים באופן כרוני וירדו לרמות נמוכות, אנשים עם מחלות המטולוגיות שגורמות לגוף להפסיק לייצר דם, הנפוצות בגיל מבוגר, וכמו כן נשים בעלות דימום וסתי רב או במהלך ההריונות וזקוקות לתרומה.
מי יכול לתרום דם?
כל אדם בריא בגילי 65-18 העונה על הקריטריונים שנקבעו בנוהלי משרד הבריאות רשאי לתרום דם, כאשר הגיל המרבי לתרומה ראשונה הוא 60 שנה, וכן בגיל 18-17 חובה להמציא אישור הורים או אפוטרופוס חוקי.
תהליך תרומת הדם
תרומת הדם היא תהליך פשוט ובטוח שמתבצע במרכזי תרומות דם או בבתי חולים מסוימים (בקישור הבא תוכלו לקבוע תור לתרומת דם במד"א). התרומה עצמה מתבצעת באמצעות ניקוז דם מהגוף, הדם מועבר למרכז התרומה או בנק הדם ונבדק על ידי המעבדה לפני שימוש לתרומה.
תהליך התרומה אורך בערך 10-5 דקות, תלוי בכמות הדם המועברת. מומלץ לאכול ולשתות לפני ואחרי, יש להימנע מאלכוהול ומאכילת סוכרים ומוצרים המכילים שומן לפני התרומה. אחרי התרומה נדרשות מנוחה למספר דקות, אכילה קלה ושתייה.
הכותבת היא מנהלת מעבדה של מכבי שירותי בריאות במחוז הצפון
