מחקר חדש שהוצג אתמול (רביעי) בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות מצא כי 70% מנפגעי טבח 7 באוקטובר נותחו לפחות פעם אחת - ו-30% פונו לבתי החולים כשמצבם מוגדר אנוש. נתון נוסף שעלה במחקר מצביע על כך שנקבע מותם של 2.5% מהפצועים שפונו לבתי החולים, שיעור נמוך ביחס לפצועים בפיגועי טרור - אם כי חשוב לציין כי מותם של נפגעים רבים נקבע בשטח עוד לפני שהספיקו לפנות אותם.
מרבית הפצועים מעוטף עזה פונו בשלב הראשון לבתי החולים ברזילי וסורוקה, ובהמשך הועברו לבתי חולים אחרים. מבקר המדינה טרם פרסם את מסקנותיו באשר למה שהתרחש בבתי החולים ביום הטבח, ועדיין לא מונתה ועדת בדיקה ממלכתית לחקר הנסיבות שהובילו לטבח והתמודדות כלל המערכים, אך החוקרים סבורים כי הנתונים הללו מצביעים על יכולת מוגבלת במיוחד של בתי החולים להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה. ביקורת דומה כבר נשמעה לפני כחודשיים מוועדת הבדיקה לאירועי הטבח שהקים משרד הבריאות.
לדברי החוקרים, בתי החולים בישראל התמודדו עם אתגרים רבים בעקבות האירוע הקשה, בהם קליטה, אבחון, טיפול ושיקום של מספר עצום של נפגעים. ולכן, לדבריהם, נדרש באופן מיידי ארגון מחדש של בתי החולים - כדי לספק ציוד דימות וחדרי ניתוח נוספים.
נתון נוסף במחקר עסק במספר הפצועים שהועברו לשיקום לאחר הטיפול בבית החולים. מהמחקר עולה כי 50% מהפצועים הועברו לשיקום, וגם פה נדרש ממערכת הבריאות לבצע התאמות. "הביקוש העצום למשאבי שיקום בפרק זמן קצר מאוד מחייב שינוי מהיר וארגון מחדש של מתקנים רפואיים קיימים כדי להכיל את הנפגעים הרבים הדורשים שיקום", אמרו החוקרים.
צפו: כך נראו השעות הראשונות בבית החולים ברזילי באשקלון
מאות נפגעים טופלו בשעות הראשונות של הטבח. כך זה נראה
עוד נכתב במחקר כי כמות הניתוחים הגבוהה שנדרשה בעקבות אירועי הטבח הצריכה גיוס משמעותי של כוח אדם, כולל רופאים, אחיות וצוותי תמיכה, כמו גם חדרי ניתוח וציוד אבחון - תוך יממה. בשבועיים שלאחר הטבח, כך צוין, נותרו מאושפזים בבתי החולים יותר ממחצית מהפצועים, כשמצבם של מרביתם מוגדר קשה ואנוש. במהלך אותם ימים הועברו רבים גם למרכזי שיקום.
לפי ממצאי המחקר, לאחר אירועי הטבח נשארו לאשפוז בבתי החולים 630 פצועים - כש-90% מהם סובלים מפציעות ירי ו-19% מפציעות הקשורות לפיצוץ. בקרב 16% מהפצועים היו מנגנוני פציעה מרובים. אזורי הגוף שנפגעו בשכיחות הגבוהה ביותר היו גפיים תחתונות, עם 49%, גפיים עליונות, 42%, בטן, 28%, וחזה, 23%.
המחקר בוצע על ידי שרון גולדמן, אירה רדומיסלנסקי, עדי גבעון ופרופ' אלעד קטורזה, מהמרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, וד"ר ארי לפיסקי, מהמחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי העמק, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט הטכניון.
