בשיתוף קיוריספונס
הטיפול בנשים עם סרטן שד עבר מהפכה בעשור האחרון. ההבנה של סוגי הסרטן השונים הולכת ומעמיקה, וישנו מגוון גדל והולך של טיפולים הזמינים עבור נשים שמתגלה אצלן גידול בשד. למעלה מ-90% מהנשים המאובחנות בשלבים מוקדמים של המחלה מחלימות ממנה.
הטיפולים המוצעים כיום שייכים למספר קבוצות: כימותרפיה, הורמונותרפיה, טיפולים ביולוגיים מוכווני מטרה, טיפולים אימונותרפיים, קרינה ושילוב בין קבוצות הטיפול השונות. אולם לצד ההיצע המתרחב של טיפולים לשלבים השונים של ההתמודדות עם המחלה, לעיתים קשה להעריך ולקבוע מהו הטיפול הטוב ביותר, הן מבחינת יעילות והן מבחינת תופעות לוואי, עבור חולה מסוימת, מלבד לנסות בפועל את הטיפול הנראה לנו המתאים ביותר.
"אנחנו ממליצים על הטיפול על סמך תת-הסוג הספציפי, למשל טיפולי אנטי-הורמונלי לאשה שהגידול אצלה רגיש להורמונים, בהתאם למידע הקיים בספרות המבוסס על ניסיון עם מספר רב מאוד של מטופלות, ועל סמך הידע והניסיון האישי שלנו. לעיתים, בכל אחד מתתי-הסוגים של סרטני השד, ישנם מספר פרוטוקולים של טיפול, שלכל אחד מהם היתרונות ותופעות הלוואי הכרוכות בו, ובחלק נכבד מהמקרים, אין דרך לדעת מראש איזה פרוטוקול מתאים יותר לאיזו מטופלת, הן מבחינת יעילות והן מבחינת תופעות הלוואי", מסבירה פרופ' תמר פרץ, אונקולוגית בכירה ומנהלת בדימוס של מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה.
בחירת הטיפול הנכון יכולה להיות משמעותית גם מכיוון שיעילותם של טיפולים שונים מושפעת לעיתים מהשאלה של איזה טיפול ניתן קודם לכן, מה הייתה יעילותו ומה היו תופעות הלוואי שלו. כמו כן, לטיפולים השונים ישנם תופעות לוואי שונות, חלקן ארוכות טווח, שיכולות להשפיע על איכות חייהן של המטופלות בהמשך, רבות מהן נשים צעירות עם סיכויים מצוינים לאריכות ימים.
בדיקה המאפשרת התאמת הטיפול לגידול
בדיקה חדשנית וייחודית, המבוססת על טכנולוגיה שפותחה במכון ויצמן למדע, מאפשרת לבדוק את התגובה של גידול ספציפי למגוון הטיפולים האפשריים השונים, כולל יעילות של שילובי תרופות ממשפחות שונות (לדוגמה שילוב של טיפול כימי עם טיפול ביולוגי ממוקד מטרה), ומציעה לרופאים המטפלים כלי חדש ורב עוצמה המסייע בקבלת החלטות טיפוליות, כלי המבוסס על נתונים מהמעבדה לגבי הטיפול המתאים ביותר.
הטכנולוגיה של חברת קיוריספונס, שנקראת בדיקת cResponse , מאפשרת לבדוק על דגימה טרייה מהגידול עצמו, הנלקחת בביופסיה או בניתוח, טיפולים אונקולוגיים שונים, וכך לקבל בתוך שבועיים-שלושה מידע והערכה על יעילות הטיפולים או שילובי הטיפולים שנבדקו במעבדה. במחקרים ראשוניים נמצא כי מידת הדיוק המוערכת של הבדיקה הינה כ-90%.
הבדיקה מכוסה על ידי רוב ביטוחי הבריאות הפרטיים (בהתאם לתנאי הפוליסה של כל מטופלת), וכלולה ב"סל האונקולוגי" הניתן לעמיתי קופ"ח כללית עם ביטוח מושלם פלטינום.
כיום, ישנו שימוש נרחב בבדיקות ריצוף גנומי של גידולים במטרה לזהות מוטציות ספציפיות הקיימות בגידול, מוטציות שכנגדן קיימים טיפולים ספציפיים מוכווני מטרה. אולם, לא כל המטופלות מגיבות לטיפולים אלו, ובנוסף הבדיקות הגנומיות לא תמיד יכולות לנבא איך כל מטופלת תגיב לטיפולים מסוגים אחרים – אם אלה טיפולים כימותרפיים, טיפולים הורמונליים, טיפולים ביולוגיים ללא מוטציית מטרה ספציפית או טיפולים אימונותרפיים המיועדים להפעיל מחדש את מערכת החיסון נגד הגידול. לעתים יש יותר מאתר מטרה אחד, והרופא המטפל צריך לבחור טיפול שיהיה היעיל ביותר או משלב של טיפולים.
בטיפול בסרטן שד יש שימוש בכל סוגי הטיפולים (כימותרפיה, הורמונותרפיה, אימונותרפיה, טיפולים מוכווני מטרה), ובשונה מבדיקות הריצוף הגנומי, בדיקת ה – cResponse יכולה לבדוק את הרגישות של הגידול למגוון סוגי התרופות האנטי-סרטניות, על הגידול עצמו, כתרופה בודדת או כשילוב של מספר תרופות.
פרופ' תמר פרץ צילום – אבי חיון, מרכז רפואי הדסהכך מתבצעת הבדיקה
בשיטה של קיוריספונס, רקמת הגידול נלקחת מהמטופלת, בביופסיה או בניתוח, ונשלחת למעבדת החברה. הטכנולוגיה הייחודית של החברה, שמבוססת על הפיתוחים של פרופ' רביד שטראוסמן ממכון ויצמן, מאפשרת לרקמת הגידול, שכוללת את התאים הסרטניים ושאר התאים שמקיפים אותם, בהם תאי מערכת החיסון, כלי דם ותאים נוספים המרכיבים את הסביבה הגידולית, להמשיך לחיות בתנאי המעבדה. כך, ניתן לטפל בפיסות הרקמה הזעירות בתרופות השונות או שילובי התרופות, שהאונקולוג מתלבט ביניהן, ובעזרת ניתוח פתולוגי קפדני, הכולל גם שימוש בבינה מלאכותית, לזהות איזו גישה טיפולית תהיה היעילה ביותר בחיסול התאים הסרטניים - כלומר לאיזה טיפול הגידול הכי רגיש.
הבדיקה של קיוריספונס כוללת גם ריצוף גנומי מהיר שמאפשר לזהות מוטציות בהן ניתן לטפל בטיפולים מוכווני מטרה, הנבדקים אף הם במקביל או בשילוב עם התרופות הכימותרפיות או ההורמונליות המקובלות.
פרופ' פרץ מספרת, כי אונקולוגים המטפלים בנשים עם סרטן שד עשויים לעתים להידרש לבחור בין גישות טיפול חלופיות בשלבים שונים של ההתמודדות עם המחלה. "יש מקרים שבהם אנחנו מעוניינים לתת למטופלות טיפול לפני הניתוח של כריתת הגידול מהשד ומבלוטות הלימפה", היא מסבירה. לעיתים מטרת הטיפול הטרום-ניתוחי הינה הקטנת הגוש בשד וכך ניתן יהיה להסתפק בכריתה חלקית של השד במקום כריתת שד מלאה.
"לעיתים, המטרה הינה להקטין או למגר גידול שהגיע לבלוטות הלימפה בבית השחי וזאת כדי לנסות ולהקטין את היקף הניתוח בבית השחי, ניתוח המעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות לימפאדמה (נפיחות של הזרוע) ופגיעה בתפקוד הזרוע ביד המנותחת. ישנם פרוטוקולים שונים לטיפול הטרום-ניתוחי, ולכל אחד יש גם תופעות לוואי צפויות ושונות, והשאלה היא אילו מהטיפולים יהיה הטוב ביותר עבור המטופלת הספציפית. הבדיקה של קיוריספונס יכולה לסייע בהמלצה מהו הטיפול האופטימלי עבור כל מטופלת.
"בכל החלטה צריך לשקול תועלת מול נזק אפשרי"
גם לאחר הניתוח להסרת הגידול, הרופאים המטפלים עשויים לעמוד מול דילמה מהו הטיפול המשלים האופטימלי המומלץ, שיהיה היעיל ביותר במניעת חזרת המחלה והתפתחות גרורות סרטניות ובעל תופעות לוואי אשר תיפגענה במידה מינימלית במטופלת הספציפית.
"בכל החלטה צריך לשקול תועלת מול נזק אפשרי, ולכל תרופה יש נזק פוטנציאלי", מסבירה פרופ' פרץ. היא מספרת על מטופלת שלה, שאובחנה עם סרטן שד מוקדם, ואשר בנוסף סבלה ממצב רפואי העלול להתפתח לפגיעה נוירולוגית פריפרית. אחת מהתרופות הכימותרפיות שהיא הייתה מועמדת לקבל עלולה לגרום לתופעת לוואי דומות, ובכך להחמיר את הסימפטומים של המטופלת, בעוד תרופה אחרת לא גורמת לתופעות לוואי אלו. "הבדיקה של קיוריספונס אפשרה לי לבחון ולהשוות יעילות התרופות המקובלות, ולסייע בהמלצה מושכלת מהו הטיפול המשלים המניעתי המומלץ למטופלת ספציפית זו".
נקודת התלבטות שלישית היא במקרה שבו הטיפול ניתן בשלב מתקדם של המחלה, כאשר הסרטן הוא גרורתי. "במצב כזה, במקרים רבים, המטרה שלנו היא לאפשר תוחלת חיים ארוכה ככל האפשר, תוך צמצום למינימום אפשרי של הסבל ותופעות הלוואי מהגידול עצמו ומהטיפולים האונקולוגיים", אומרת פרופ' פרץ. "במקרים כאלה, יש אפשרות לבחור בין מספר טיפולים חלופיים, ויש גם אפשרות לתת שילובים של תרופות שתיאורטית יש בהם יתרון, והמטרה היא לבחור את הטיפול היעיל אשר מלווה במיעוט אפשרי של תופעות לוואי". למשל, אצל מטופלת שיש אצלה דיכוי משמעותי של מוח העצם וספירות דם נמוכות עקב טיפולים קודמים, הבדיקה של קיוריספונס יכולה לסייע לבחור בין שני טיפולים בעלי יעילות דומה לפי הבדיקה, ולהימנע מתרופה שיכולה לגרום לפגיעה גדולה יותר במוח העצם.
"כך גם למשל לגבי אשה אשר קיימת אצלה פגיעה כלייתית מסוימת, ונרצה להימנע מתרופה היכולה להחמיר מצב זה. פרופ' פרץ מספרת עוד כי בהתמודדות עם מחלת שד גרורתית, יש גם התלבטות על אפשרות השילוב בין תרופות שונות, בלי שבספרות תהיה הכרעה חד משמעית לכאן או לכאן. "בניגוד למתמטיקה, בשילוב בין תרופות אנחנו יודעים שאחד ועוד אחד לא תמיד שווה שניים. לפעמים הוא שווה שלוש ולפעמים אחד וחצי".
בשיתוף קיוריספונס
