מומחה בכיר פרופ' נדב דוידוביץ'
(צילום: סטס קופולו)
איזו משמעות יש לתו הירוק בעקבות ההחלטה של קבינט הקורונה מאתמול לצמצם אותו החל מיום ראשון ל"אירועים בסיכון גבוה" בלבד? "מההתחלה אמרנו שהמשמעות של התו הירוק צריכה להיות אפידמיולוגית: הוא לא נועד לגרום לאנשים להתחסן, ולכן הוא חייב להיות דינמי", אומר היום (ד') לאולפן ynet פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "האם החלטה הזו היא הדבר הנכון והמדויק? אני חושב שעוד יהיו דיונים בנושא, ונדייק את זה יותר. העיקרון הוא שצריך להמשיך לעודד אנשים להתחסן, אבל לא דרך התו הירוק, אלא באמצעים אחרים".
קראו עוד:
לדבריו, קבינט המומחים הציע לממשלה לשמור על תו ירוק מסוים. "למשל, לאנשים שירצו להשתמש בו בצורה וולנטרית, או בבתי חולים, עם תוספת של בדיקת אנטיגן", אומר פרופ' דודידוביץ'. "הדברים האלה עוד צריכים להתברר. ביקשנו לקבל נתונים על יכולתו של התו הירוק למנוע הדבקות עכשיו, אבל עוד לא קיבלנו אותם. חשוב להדגיש שצמצום התו הירוק לא נועד לעודד הדבקות. ממש לא".
1 צפייה בגלריה
בדיקת תו ירוק בקניון עזריאלי בתל אביב, דצמבר 2021. "המשמעות של התו הירוק צריכה להיות אפידמיולוגית"
(צילום: שאול גולן)
פרופ' דוידוביץ' דיבר גם על הווריאנט החדש, BA2, שהתפשט בצורה נרחבת בדנמרק, מה שלא מנע את הסרת ההגבלות שם. "כל הזמן יש וריאנטים", הוא אומר. "הנגיף הזה יודע לייצר הרבה מאוד מוטציות. רוב הווריאנטים הם חסרי משמעות לנוכח חוסר הצלחתם להתפשט בצורה משמעותית. הווריאנט החדש מידבק מעט יותר מהאומיקרון, אבל מבחינת התחלואה שנגרמת בגללו, הוא לא מאוד שונה. כנ"ל מבחינת השפעת החיסון עליו".
בהמשך התייחס פרופ' דוידוביץ' לדיון שעומד להתקיים בקרוב במינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בנושא מתן חיסונים לילדים מתחת לגיל חמש. "אני חושב שזו תהיה תוספת מעולה", אמר. "הרי הקורונה לא הולכת לשום מקום, היא תישאר איתנו, אז החיסון נגדה יהיה חלק מחיסוני השגרה. העובדה שמבצע החיסונים לילדים בני חמש עד 12 לא הצליח, היא מחדל. אני חושב שלא השקענו בזה מספיק. גם המאבקים המיותרים בין משרד הבריאות למשרד החינוך לא עוררו אמון. חשוב לזכור שתופעות הלוואי אצל ילדים הן הרבה יותר נמוכות".
"העובדה שמבצע החיסונים לילדים בני חמש עד 12 לא הצליח, היא מחדל. אני חושב שלא השקענו בזה מספיק. גם המאבקים המיותרים בין משרד הבריאות למשרד החינוך לא עוררו אמון. חשוב לזכור שתופעות הלוואי אצל ילדים הן הרבה יותר נמוכות"
מרואיין נוסף באולפן ynet היום היה ד"ר אלון שניידר חייט, רופא ישראלי שגר בדנמרק, המדינה שבה הווריאנט החדש דומיננטי יותר מבכל מדינה אחרת. "אנחנו רואים אותו יותר ויותר", הוא אומר. "למרות זאת, דנמרק החליטה להסיר את רוב ההגבלות כדי להוריד את העומס ממערכת הבריאות. מתחילת גל האומיקרון לא ראינו עלייה בכמות האשפוזים ובכמות החולים קשה; הייתה אפילו ירידה. לכן, מבחינת המדינה אין היגיון בהטלת הגבלות כל כך קריטיות על הכלכלה. בעיניי זה מוצדק".
לדבריו, הווריאנט החדש יותר מידבק מהאומיקרון, אבל התחלואה שהוא גורם אינה קשה. "אנחנו לא רואים דלקות ריאה קשות שנגרמות בגללו. אנחנו רואים סימפטומים שדומים לשפעת קלה: שיעול יבש, אפילו בלי חום גבוה". צפו בדבריו:
רופא ישראלי בדנמרק ריאיון ד"ר אלון שניידר חיים
(צילום: סטס קופולו)
עוד מרואיין באולפן ynet היה פרופ' אילן דלאל, מנהל מחלקת הילדים בבית החולים וולפסון בחולון, שסיפר על היקף התחלואה בקרב ילדים עכשיו. "יש ירידה במספר הילדים המאושפזים", אמר. "רוב הילדים שאושפזו בגלל קורונה קיבלו את המחלה בצורה די קלה. להערכתי, בקרוב תהיה עלייה במספר הילדים שיגיעו לבית החולים עם תסמונת PIMS. יש כבר מקרים אחדים בארץ". צפו בדבריו:
מומחה באולפן פרופ' אילן דלאל וולפסון
(צילום: סטס קופולו)
