בקרה של רמות הסוכר בדם נמצאה כמנגנון מפתח משמעותי בחוליה המקשרת בין תזונה להאטת הזדקנות המוח לעומת הגיל הביולוגי, כפי שעולה מתוצאות מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הניסוי כלל 300 משתתפים באחד מניסויי MRI מוח הארוכים והגדולים בעולם. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition.
ניוון מוח הקשור לגיל, אובדן הדרגתי של נוירונים והתכווצות רקמת המוח, הם חלק טבעי מהליך ההזדקנות. תהליך זה יכול להוביל לירידה קוגניטיבית ולבעיות נוירולוגיות אחרות. למרות שלא ניתן למנוע הזדקנות, המחקר, שנערך על ידי הדוקטורנטית דפנה פכטר ובהובלת פרופ' איריס שי, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף צוותים בינלאומיים של מומחי מוח, בחן כיצד התערבות תזונתית במשך 18 חודשים יכולה להשפיע על תהליכים אלה.
"הזדקנות המוח הוא תהליך טבעי ובלתי נמנע. נקודת השבר שבה מואץ תהליך זה כפי שנמצאה על ידינו היא באזור גיל 50, עד אז ההידרדרות היא פחות או יותר מתונה", מסבירה פרופ' שי. "מבחינה אנטומית תהליך זה מתבטא בעיקר בהקטנה של ההיפוקמפוס – אזור במוח האחראי על הזיכרון. כשאומרים 'איפה שכחתי את המפתחות' מעבר לגיל 50 זה באמת סימן לזה שכנראה ההיפוקמפוס שלנו קצת איבד מנפחו. מצד שני, ניתן לראות גם הגדלה של נפחי נוזל עמוד שדרה בחדרים הצדדיים במוח, או בשפה המקצועית – החדרים הליטרליים. עם השנים הם פשוט מתמלאים ביותר ויותר בנוזל חוט השדרה. אלה שינויים פיזיולוגיים טבעיים המצביעים על הזדקנות המוח".
פרופ' איריס שיצילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבעם זאת, לדברי פרופ' שי, תהליכים אלו ניתנים להשפעה. עדות לכך ניתן לראות בהבדלים השונים בגיל הכרונולוגי של המוח בקרב אנשים שונים. "היום אנחנו יודעים לכמת את גיל המוח בהשוואה לגיל הכרונולוגי של אנשים", היא אומרת, "אתה בטח יודע שלא כל בן אדם בן 70 מתפקד קוגניטיבית אותו דבר, וזאת מכיוון שיש שונות בגיל המוח בין אנשים שונים. אנחנו יודעים שיש לזה חלק גנטי כמובן, אבל חלק גדול מאוד מזה קשור לסגנון החיים שלנו. יש לנו עוד כנראה דרכים להשפיע על גיל המוח וזו הייתה המטרה של הניסוי, לבדוק את חלקה של תזונה בהשפעה".
פרופ' איריס שי: "מסקנות אלה חשובות לא רק לאנשים עם ערכי סוכר גבוה, והן קריטיות לבריאותו של אדם בכל גיל. חשוב להפוך את זה למסר רוחבי: גם כשאנחנו צעירים ויפים יש עלייה טבעית מתונה ברמות הגלוקוז שלנו, גם בטווח התקין. התהליכים האלה מאוד איטיים, בלתי מורגשים, אבל הם שם. דווקא בגלל זה אנחנו רוצים להתריע על זה כבר בגיל 50 ולא בגיל 70"
במסגרת המחקר נערך ניסוי בקריה האטומית למחקר בדימונה ובו 300 משתתפי המחקר חולקו לשלוש קבוצות על פי הרכב תזונה ונערכו מדידות MRI מוח שנלקחו לפני הניסוי ולאחריו. החוקרים השתמשו בתפוסה של אזורי מוח ספציפיים כמדד המשמש להערכת גיל המוח ולניבוי סיכון לדמנציה עתידי. מעניין לציין שחלק מהמשתתפים הפגינו גיל מוח צעיר או מבוגר מהגיל הכרונולוגי שלהם.
צוות המחקר כימת ופילח את הנתונים שמקורם ב-MRI מוח באמצעות NeuroQuant, כלי חישוב אוטומטי, המורשה לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), במטרה לבחון מהו המנגנון העיקרי המתווך בין השפעת התזונה הים תיכונית להאטת הזדקנות המוח. "על ידי מעקב אחר נפחים של עשרות אזורי מוח שונים, באמצעות טכנולוגיית MRI כימתנו את נפחי המוח של הנחקרים לפני ובתום התערבות תזונתית בקרב מאות נחקרים", מוסיפה פרופ' שי.
חשוב בכל גיל ובכל מצב בריאותי
הניסוי עצמו שפורסם כבר לפני כשנתיים, הצביע על ירידה של 50% בניוון מוח בעקבות תזונה ים-תיכונית ירוקה, שבה צרכו המשתתפים גם מנקאי ותה ירוק. עתה, תוצאות המחקר הנוכחי הצביעו על בקרת הסוכר כחוליה המקשרת העיקרית בין השפעת התזונה על אזורים החיוניים לתפקוד קוגניטיבי (כמו היפוקמפוס, חדרים צדדיים, תלמוס ומוחון), שליטה מוטורית ועיבוד חושי.
הדוקטורנטית דפנה פכטר: "בהמשך לניסוי שנערך לפני שנתיים, מה שבחרנו עכשיו זה לראות את השונות בין בני אדם, כלומר מה המסלולים העיקריים שיכלו לתווך בין התזונה להאטת הזדקנות המוח. המסקנה העיקרית של המחקר היא ששיפור רמות הסוכר בדם מהווה המסלול העיקרי שמתווך בהאטת הזדקנות המוח".
דפנה פכטרפרופ' שי מסבירה: "מסקנות אלו חשובות לא רק לאנשים עם ערכי סוכר גבוה, והן קריטיות לבריאותו של אדם בכל גיל. באופן טבעי אנחנו יודעים שלחולי סוכרת הסיכון לדמנציה הוא הרבה יותר גבוה, זה לא ממצא חדש. רמות סוכר גבוהות בדם יוצרות עומס על תאי המוח ומובילות לנזק ארוך-טווח שמזיק לתפקוד המוח. בתהליך זה נוצרות תרכובות גליקציה מתקדמות (AGEs), שבהן סוכרים נקשרים לחלבוני תאים, כמו קולגן וכלי הדם, מה שפוגע בגמישות כלי הדם ומחליש את אספקת הדם למוח.
"גם חלבונים חשובים בסינפסות, כמו החלבונים סינפטופיזין ו-PSD-95 שנפגעים, מה שמוביל לפגיעה בתקשורת בין תאי עצב ולירידה קוגניטיבית. עודף הסוכר יוצר גם רדיקלים חופשיים המגבירים דלקת ונזק חמצוני לתאי המוח, ומקשה על מערכת האוטופגיה שמפנה פסולת, מה שגורם להצטברות פסולת תאית במוח ומאיץ הזדקנות מוחית".
לדבריה, תרכובות המצויות בתזונה ים-תיכונית ובמיוחד במזונות שסופקו בניסוי כמו מנקאי, אגוזים ותה ירוק, מסייעות בהפחתת רמות הסוכר ומשפרות את תגובת התאים לאינסולין, כך שהסוכר מתפזר ביעילות בגוף. "תכונותיהן כנוגדי חמצון ונוגדי דלקת מסייעות בהגנה על תאי המוח מפני נזק חמצוני. פוליפנולים גם משפרים את תפקוד חיידקי המעי, שתורמים למערכת העצבים המרכזית, ובכך מגנים על המוח מפני נזקי הסוכר ומסייעים לשמירה על בריאותו לאורך זמן. חשוב להפוך את זה למסר רוחבי: גם כשאנחנו צעירים ויפים יש עלייה טבעית מתונה ברמות הגלוקוז שלנו, גם בטווח התקין. התהליכים האלה מאוד איטיים, בלתי מורגשים, אבל הם שם. דווקא בגלל זה אנחנו רוצים להתריע על זה כבר בגיל 50 ולא בגיל 70".
הדוקטורנטית דפנה פכטר מוסיפה: "הניסוי הזה מציע גישה בטוחה להאטת הזדקנות המוח שלנו על ידי אימוץ המרכיבים של תזונה ים-תיכונית ירוקה. סגנון חיים בריא לאורך זמן שכולל פעילות גופנית, הפחתת פחמימות פשוטות, הפחתה מתונה במשקל ושמירה על תזונה ים תיכונית ירוקה בריאה עתירה בפוליפנולים אמנם מסייע לחולי סוכרת, אך הוא גם חיוני לאדם הבריא. כדי לשמור על מוח צעיר יש לשמור על רמות גלוקוז נמוכות יותר אפילו בטווח הנורמלי".
מחקר זה הוא אחד מניסויי התזונה הארוכים והגדולים בתזונה ובהדמיית המוח ב-MRI שקישרו באופן ישיר שינויים תזונתיים, לשיפור השליטה הגליקמית והאטת הזדקנות המוח. עם זאת, עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי להבין היטב את המנגנונים הפועלים. תוצאות אלו מצביעות על דרך פוטנציאלית להפחתת הסיכון לירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל באמצעות התאמות תזונתיות פשוטות.
"כרגע אנחנו בעיצומו של פרויקט מחקר מעקב שנקרא FIT - Follow Intervention Trials, שבו אנחנו עוקבים אחר כל המשתתפים בניסויי העבר המפורסמים בקריה הגרעינית למחקר בדימונה. אנו עורכים להם הדמיות MRI ומגוון בדיקות מפורט כדי לבדוק, בין השאר, מה מצבם המוחי כיום והאם יכולנו לנבא זאת רטרוספקטיבית. זה השלב הבא שלנו", מסכמת פרופ' שי.
קבוצת המחקר כללה גם את: פרופ' גליה אבידן, פרופ' אילן שלף, פרופ' אלון פרידמן, ד"ר אלון קפלן, ד"ר גל צבן, ד"ר הילה זליכה, ד"ר ענת יסקולקה מאיר, ד"ר אהוד רינות, ד"ר גדעון לבקוב, ד"ר מוטי סלטי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' יורם יובל מהאוניברסיטה העברית-הדסה, ד"ר סבסטיאן הוהן, ד"ר פראוק בייר, ד"ר ורוניקה וויטה, ד"ר פיטר קובאץ', ד"ר מרטין פון ברגן, ד"ר אוטה צ'גלרק, מתיאס בלהר, ד"ר מייקל סטומוול מאוניברסיטת לייפציג, ד"ר פרנק ב. הו, ד"ר מאיר ג'יי סטמפפר מאוניברסיטת הרווארד.
