בישראל, קנאביס נכלל בפקודת הסמים המסוכנים והשימוש בו אסור על פי חוק. עם זאת, למעלה מעשור שהשימוש בחומר מותר למטרות רפואיות במספר מצבי מחלה, בהם כאב כרוני, תופעות לוואי של כימותרפיה ומחלות מעי דלקתיות.
לפי נתוני היחידה לקנאביס רפואי בישראל, בשנת 2016 היו כ-23,500 רישיונות פעילים לקנאביס רפואי, ואילו כיום יש יותר מ-140 אלף המחזיקים ברישיון, מרביתם כטיפול לכאב כרוני. לצד סגולותיו הטיפוליות, ידוע כי שימוש קבוע בקנאביס עלול לגרום לנזקים שונים ואף לתלות והתמכרות. עם זאת, עד היום לא היה ברור מה הן ההשלכות השליליות של שימוש בקנאביס רפואי וכיצד ניתן לאבחן אותן.
מנגד, לשימוש בקנאביס לצורכי פנאי, בעיקר במקרים של שימוש תדיר וממושך, עלולות להתלוות השלכות בריאותיות, קוגניטיביות ופסיכולוגיות שליליות, ביניהן סיכון מוגבר לתאונות דרכים, פגיעה בזיכרון לטווח קצר, וסיכון גבוה פי ארבעה לפתח התקף פסיכוטי.
איכות החיים עלולה לרדת
מחקר שערכנו עם שותפים נוספים, פרופ' שרון שניטמן מאוניברסיטת חיפה, פרופ' שאול לב-רן מהמרכז הישראלי להתמכרויות, ד"ר סילביו בריל מהמרכז הרפואי איכילוב, פרופ' תלמה קושניר מאוניברסיטת אריאל וד"ר בן עמית, התפרסם באחרונה בכתב העת Addictive Behaviors שבו נבחנו למעלה מ-400 מטופלי כאב שמשתמשים בקנאביס רפואי.
"במחקר נמצא מתאם בין השלכות שליליות של שימוש בקנאביס רפואי לבין ירידה באיכות החיים וכן רמות גבוהות של חרדה ומצוקה רגשית, אלו מעידים על האפשרות ששימוש בעייתי בקנאביס עשוי לפגוע בתחומי חיים נוספים"
המחקר הראה כי בניגוד למשתמשי קנאביס לצורכי פנאי, מטופלי קנאביס רפואי לא מפתחים דפוסים התמכרותיים, אך כן נמצאים בסיכון להשלכות שליליות - גופניות, חברתיות וקוגניטיביות - כתוצאה משימוש בתרופה. במסגרת המחקר אף פיתחנו שאלון ובו שמונה שאלות שיסייעו למטופלי קנאביס רפואי ולמטפלים שלהם לזהות השלכות שליליות של שימוש בתרופה.
תוצאות המחקר העלו כי השאלון הסופי נמצא בקשר סטטיסטי מובהק עם איכות חיים פסיכולוגית ירודה, איכות יחסים חברתית ירודה, איכות חיים סביבתית ירודה, ורמות חרדה ומצוקה גבוהות יותר.
השאלון שפותח נקרא "סולם ההשלכות השליליות של קנאביס רפואי", והוא כולל שמונה פריטים המייצגים בעיות נפוצות העלולות להגרם למשתמשי קנאביס רפואי בתחומי החיים השונים. בעיות אלה כוללות תחושות גופניות לא נעימות, שימוש בקנאביס בסיטואציות מסוכנות (נהיגה, שמירה על ילדים), הימנעות מקשרים חברתיים וירידה בתפקוד. במחקר גם נמצא מתאם בין השלכות שליליות של שימוש בקנאביס רפואי לבין ירידה באיכות החיים וכן רמות גבוהות של חרדה ומצוקה רגשית, אלו מעידים על האפשרות ששימוש בעייתי בקנאביס עשוי לפגוע בתחומי חיים נוספים.
עוד נמצא במחקר כי התנהגויות הקשורות לשימוש בלתי נשלט בקנאביס רפואי, מאפיין משמעותי בהתמכרות לקנאביס, לא היו נפוצות בקרב משתמשי המחקר. תוצאות המחקר שלנו מצביעות על כך שמטופלים בקנאביס רפואי מציגים דפוס ייחודי של שימוש בעייתי, נבדל מזה של משתמשי קנאביס לצרכי פנאי, שעלולים להפגין אלמנטים כפייתיים, ושל מטופלים בתרופות משככות כאבים, העלולים להשתמש בהן שלא בהתאם להנחיות הרופא.
אנו מאמינים כי השאלון עשוי לתרום למטופלים ובני משפחתם וכן לאנשי מקצוע בתחום - רופאים ופסיכולוגים, בזיהוי מוקדם של השלכות שליליות של שימוש בקנאביס רפואי. יותר מהכול, חשוב שהמטפל והמטופל יקיימו ביניהם תקשורת פתוחה בנוגע להשפעות החיוביות והשליליות של השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים.
"מדובר בחומר בעל פוטנציאל טיפולי משמעותי, אך גם פוטנציאל לגרום לנזק וסבל בלתי מבוטלים בקרב חלק מהמטופלים. חשוב ליידע את מטופלי הקנאביס הרפואי לגבי היתרונות, כמו גם על הסיכונים הכרוכים בשימוש ממושך בחומר והסימנים שיכולים להעיד על כך"
נזקים משמעותיים והתמכרות במשתמשים צעירים
בשל התפתחות המוח הנמשכת גם לאורך גיל ההתבגרות, שימוש אינטנסיבי ומתמשך בקנאביס בשלבי החיים הללו עלול לגרום לליקויים חמורים יותר בהשוואה למבוגרים. בנוסף לנזקים אלו, ידוע כי בערך אחד מכל חמישה משתמשי קנאביס לצרכי פנאי יפתחו התמכרות לחומר במהלך חייהם, הפרעה המאופיינת בשימוש בלתי נשלט לצד תלות גופנית ונפשית בחומר ופגיעה בתפקוד כתוצאה מהשימוש בו. מחקרים מראים כי בקבוצות הסיכון לפתח התמכרות לקנאביס נמצאים גברים, אנשים שהחלו להשתמש בגיל צעיר וכאלה שחוו חוויות טראומטיות בילדות.
עדויות לגבי השכיחות של שימוש בעייתי והתמכרות לקנאביס בהקשרים רפואיים עדיין נאספות. מחקרים ראשוניים מצביעים על בין 10%-27% ממטופלים בקנאביס רפואי אשר יפתחו שימוש בעייתי בקנאביס, המוגדר כשימוש המוביל להשלכות שליליות ברמה החברתית או הבריאותית. עם זאת, קיים אתגר משמעותי באבחון של התמכרות ושימוש בעייתי בתרופות מרשם בכלל, וקנאביס בפרט.
הדבר נובע מכך שמרבית המטופלים בתרופות מרשם בעלות פוטנציאל ממכר, כגון ריטלין, משככי כאבים אופיאטיים וקנאביס, משתמשים בהן מדי יום וכמעט בהכרח נאלצים לפתח תלות גופנית, שאינה מרמזת על דפוס חריג של שימוש או התמכרות. בשל האתגר הקיים לזהות שימוש בעייתי בתרופות מרשם, הוצעו לאורך השנים כמה הגדרות אלטרנטיביות להתמכרות, ביניהן שימוש חורג ושימוש חוץ-רפואי.
מחקר המשך שנמצא בעיצומו בימים אלו עתיד לשפוך אור על קבוצות סיכון ספציפיות לשימוש בעייתי בקנאביס רפואי, אך עדויות ראשונות מצביעות על כך שסיכון גבוה קיים אצל מטופלים שסובלים מרמות גבוהות של דיכאון ואלו שעושים שימוש אינטנסיבי מקביל באלכוהול.
מדובר בחומר בעל פוטנציאל טיפולי משמעותי, אך גם פוטנציאל לגרום לנזק וסבל בלתי מבוטלים בקרב חלק מהמטופלים. חשוב ליידע את מטופלי הקנאביס הרפואי לגבי היתרונות, כמו גם על הסיכונים הכרוכים בשימוש ממושך בחומר והסימנים שיכולים להעיד על כך. מטופל כן ומטפל קשוב יכולים לזהות את הסימנים בזמן, לעקוב מקרוב אחר מצבו של המטופל ובמידת הצורך, להציע פתרונות שיבטיחו את יעילות ובטיחות הטיפול.
ד"ר דניאל פיינגולד, ראש התוכנית לפסיכולוגיה שיקומית, המכללה האקדמית אחוה ואור גליקסברג, דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל
