יותר משנה חלפה מאז החלה מגפת הקורונה להתפשט בעולם. יותר מ-100 מיליון איש חלו וכמעט 2.2 מיליון מתו בגלל הנגיף. ההיסטוריה ידעה מגפות קשות וזו אומנם אינה הקשה שבהן, אבל הקורונה ממשיכה להפתיע גם את טובי המומחים: מיצירה מהירה של וריאנטים מוטנטים המשנים את סדר הנוקלאוטידים על חלבוני ה-S, ועד פגיעה רב מערכתית שנותנת את אותותיה לא רק בקשישים - אלא גם בנשים הרות ותינוקות.
בתוך הפנדמיה הקשה הזו, שאנו הרופאים עדיין לומדים עליה חדשות לבקרים, יש בכל זאת שביב של תקווה: המדע המתקדם איפשר לפתח דרכים חדשות להתמודד עם הנגיף האלים, שעדיין מוצא דרכים חדשות לחמוק ולהתפשט.
ההערכות הן שבסופו של דבר קיים סיכוי טוב שהמחלה, גם אם לא תיכחד כליל, תמוגר. לא מאמינים? הנה חמש סיבות לאופטימיות זהירה:
1. המוטציות בשליטה, בינתיים
בחודש נובמבר האחרון החלה בהלת המוטציות להדאיג את העולם: דנמרק הייתה הראשונה, שם זוהה וריאנט מוטנטי של נגיף קורונה בשם Cluster5. הפחד מפני זן אלים במיוחד הוביל את ממשלת דנמרק להורות על השמדת קרוב ל-17 מיליון חורפנים שבהם התגלה הנגיף. במדינה נמצאו חולים בודדים שנגועים במוטציה והם בודדו אולם לא נצפתה אצלם מחלה קשה יותר.
הזן החדש לא היה היחיד: באותו זמן נודע על לפחות שבעה תתי-זנים של נגיף הקורונה, כל אחד מהם פיתח מוטציות שונות. לא מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים כל הזמן. התופעה הזו היא חלק בלתי נפרד ממאפייני הנגיפים - מעין "מנוע פנימי" שמגביר את יכולת הישרדותם והתאמתם לתנאי סביבה משתנים.
בשבועות האחרונים התעוררה הבהלה מחדש, עם גילוי הזנים הבריטי והדרום אפריקני. הזן הבריטי B1.1.7 הוא בעל 17 מוטציות (ועל כן הנגיף הוא וריאנט ולא "מוטציה חדשה" כפי שרבים מכנים בטעות). הזן הדרום אפריקני B1.351 הוא בעל 10 מוטציות. שני הזנים התפשטו במהירות ועל פי ההערכות גרמו להדבקה מהירה יותר.
והסיבה לכך הגיונית-מדעית: חלק גדול מהמוטציות שבזנים החדשים מקודד גנטית לחלבוני מעטפת הקורונה, ומביא ליתרון אבולוציוני משמעותי בנגיף: חלבוני המעטפת הם בעלי תפקיד דרמטי בקישור לתא האדם. ככל שיצליח הנגיף ליצור מוטציות שישפרו את יכולת ההיצמדות שלו לתא אנושי, כך הוא יוכל להדביק מהר יותר וביעילות רבה יותר מבחינתו.
ואכן המוטציות "הצדיקו" את המטרה מבחינת הנגיף: הנתונים מצביעים על כך שהנגיף מתפשט במהירות שיא בעיקר בזכות הווריאנט הבריטי. כך, ממחלה של קשישים ומדוכאי חיסון, הפכה הקורונה למחלה אלימה ומידבקת ביותר גם בילדים ובנשים בהיריון. בישראל כזכור מאושפזות 10 נשים הרות שחלו בקורונה, רובן בזן הבריטי, ומצבן קשה. כ-10 ילדים מאושפזים בבתי חולים במצב בינוני עד קשה לאחר שנדבקו אף הם בזן הבריטי.
אבל מעבר לבהלה מהזנים החדשים, התקבלו בשורות מעודדות משתי חברות החיסונים המתקדמות: לאחרונה הכריזה מודרנה, חלוצת חיסוני ה-mRNA, כי בבדיקות שערכה נמצא שהחיסון יוצר מגוון רחב של נוגדנים המנטרלים גם את הזנים הדרום אפריקני והבריטי. מהמחקר נראה כי לא הייתה השפעה משמעותית של הזנים החדשים על יצירת הנוגדנים. במודרנה ציינו כי נצפתה ירידה של פי שישה ברמות הנוגדנים המנטרלים נגד הזן הדרום אפריקני B.1.351 בהשוואה לנוגדנים שנוצרו נגד זנים אחרים. ויחד עם זאת, רמת הנוגדנים המנטרלים הכוללת נותרה מעל הרמה הדרושה להגנה.
שבוע קודם לכן הודיעה חברת פייזר כי מהבדיקות שערכה עד כה, החיסון שלה יעיל גם נגד הווריאנטים החדשים. עוד קודם לכן העריכו מומחים ברחבי העולם כי הזנים החדשים לא יהיו עמידים בפני החיסון, והם אינם צפויים להפריע לנוגדנים המנטרלים הרבים שנוצרים בגוף המתחסן להכיר את מעטפת הקורונה של הווירוס ולנטרל אותה.
כל הסיכויים הם שנגיף הקורונה ימשיך ליצור זנים נוספים, אך בזכות טכנולוגיית ה-mRNA המאפשרת לייצר חיסונים במהירות, במודרנה ובפייזר מצהירים כי יוכלו להתאים את החיסונים בתוך שישה שבועות לכל זן חדש שיתגלה.
2. אפס מקרי שפעת
מחלת השפעת מגיעה לשיאה בישראל לרוב בסוף חודש דצמבר, כששיעורי ההדבקה עוד קודם לכן הם גבוהים מאוד ומביאים לעומסים כבדים בבתי החולים. ואולם, מגפת הקורונה שהובילה לכללי הריחוק החברתי ועטיית המסכות, למעשה מיגרה החורף את השפעת בישראל.
על פי נתוני הניטור של משרד הבריאות וקופות החולים כללית ומכבי, לא דווחו עד כה מקרי הדבקה בשפעת או מקרי תמותה בקרב מאושפזים מנגיפי השפעת. הסיבות המרכזיות לכך הם כמובן הסגרים, סגירת מוסדות הלימוד הידועים כ"חממות שפעת", סגירת נתב"ג, המסכות והריחוק החברתי. אבל גם נתוני ההתחסנות המשמעותיים שהגיעו לשיא של 11 שנים: מעל 24% מתושבי המדינה חוסנו כנגד שפעת.
קופות החולים ממשיכות, לצד חיסוני הקורונה, גם בחיסוני השפעת. החיסונים לשפעת ניתנים השנה בזריקות בשני מינונים: מינון רגיל לתינוקות וצעירים ומינון גבוה לקשישים. כמו כן ניתן החיסון בתצורת תרסיס לאף לבני שנתיים עד 45 שאינם חולי אסתמה ואינם סובלים ממחלה כרונית. החיסון בזריקה מכיל נגיף מומת, בעוד החיסון בתרסיס לאף מכיל נגיף חי מוחלש. שני החיסונים אינם יכולים לגרום למחלה בגוף המתחסן ונחשבים לבטוחים ויעילים.
החיסון הן בזריקה והן בתרסיס מגן כאמור בפני ארבעת זני השפעת השכיחים העונה ומעניק הגנה למשך 11 עד 13 חודשים בממוצע. לפיכך, כשאתם מתחסנים כעת, אתם מוגנים משפעת עד תחילת החורף הבא. כך או כך, נגד שפעת מומלץ להתחסן כל שנה מחדש. על פי הנראה, לצד חיסוני השפעת בשנה הבאה נקבל גם את החיסון נגד קורונה במרווח של שבוע בין החיסונים.
3. מכה למתנגדי החיסונים
ההצלחה של מבצע חיסוני הקורונה בישראל, שעומדת עדיין במקום הראשון בעולם בקצב החיסונים, ונתוני ההתחסנות המרשימים גם בחיסוני השפעת, הם מכה קשה לסרבני החיסון. עד לא מזמן התמלאו הרשתות החברתיות בתאוריות קונספירציות של רבים מהם, שהמשיכו למלא את האתרים במידע כוזב ומטעה. זה המשיך גם כשהחל מבצע חיסוני הקורונה בישראל: מתנגדי החיסונים המשיכו לפרסם פייק ניוז: מכזבים על כך שהחיסונים יישנו את האישיות, ועד טיעונים על כך שראש הממשלה חוסן למעשה בחיסון פלצבו ולא בחיסון האמיתי.
אבל זה לא ממש עזר: הפעם הרשתות החברתיות עצמן התגייסו למאבק בקורונה והודיעו לפחות כי יסירו כל פוסט המפיץ מידע שקרי ומסית כנגד החיסונים. גם ההבנה שהחיסונים בטוחים ובעלי יעילות גבוהה ביותר, הובילה את הישראלים להסתער על מרכזי החיסון. כן, יש עדיין גרעין קשה שלא מתחסן, בעיקר בקרב הצעירים, ואת העניין הזה חייבים לפתור ובמהירות.
מקום ראשון בחיסונים הרבה לפני שאר העולם
(צילום: משי בן עמי)
ישראל נחשבת מעצמת חיסונים כבר שנים רבות: זה החל עם ייסודן של קופות החולים, שאפשרו לכל תושב לקבל שירותי רפואה במרחק הליכה ממקום מגוריו, המשיך עם המצאת "טיפת חלב", שהפכה למודל חיקוי בכל העולם, ועכשיו - מבצע החיסונים שמעורר קנאה בעולם ואמור להוביל את ישראל החוצה מהמגפה.
את אפקט חיסוני הקורונה נמשיך להרגיש גם בשנים הקרובות: הנתונים האחרונים של משרד הבריאות ושל קופות החולים, שמצביעים על כך שנתוני המחקר של פייזר היו נכונים, חיזקו את האמון של הציבור בחיסונים: על פי הנתונים, פחות מ- 0.01% מאלה שחוסנו חלו בקורונה שבוע אחרי המנה השנייה. הנתונים הללו תואמים את נתוני המחקרים ומוכיחים שוב את חשיבותם של החיסונים, שהובילו למיגורן של מגפות קשות כבר מהמאה ה-18.
4. המולקולה שחוללה מהפכה
מודרנה עשתה השנה היסטוריה וחוללה מהפכה בעולם הרפואה: החיסון לקורונה שהראה יעילות של 94.5% ומתבסס על מולקולה בשם mRNA, הביא לתוצאות מדהימות שלהם לא ציפו אפילו במינהל המזון והתרופות האמריקני. ואולם, מסתבר שהפיתוח הזה נמצא בחברת מודרנה כבר שנים ארוכות ונעשה בו שימוש לא רק בחיסון לקורונה.
למעשה, חברת מודרנה עובדת כבר שנים על טכנולוגיית ייצור חיסונים בעזרת ה-mRNA ונמצאת בשלבים שונים של ניסויים קליניים בבני אדם בשלל חיסונים שישנו את פני הרפואה. חלק מהחיסונים מגנים מפני נגיפים אלימים ביותר הגורמים למחלות קשות, הפלות, חירשות ומוות - והתוצאות עד כה מבטיחות.
תהליך ייצור חיסון ה-mRNA, אותה מולקולה ש"מתכנתת" את הגוף ליצור מעטפת קורונה מלאכותית, הוא מיוחד במינו. מדובר בחומר גנטי שפוקד על גוף האדם לייצר דברים – ומורכב מחוץ לגוף. בפועל מדובר בתהליך די פשוט ומהיר שאותו מבצעות מכונות משוכללות ומדויקות.
הרעיון הכללי בבסיס הפיתוח הוא בנייה של שלד שעליו רצף סידורי "נוקלאוטידים" – תרכובות אורגניות שיחד יוצרות את החומר התורשתי וגורמות לגוף לבצע תהליכים שונים. נוקלאוטידים כאלה קיימים על מולקולת ה-DNA שנמצאת בגרעין כל תא, וגם על ה-mRNA. אותן מכונות של פייזר ומודרנה בונות את המולקולות הללו בסדר מסוים, המותאם על פי המטען הגנטי של נגיף הקורונה.
והנתונים מחיסוני ה-mRNA הם לא פחות ממדהימים: חיסוני הקורונה מצביעים על היעילות אולי הגבוהה ביותר שהשיגו חיסונים אי פעם. במודרנה, כאמור, כבר עובדים שנים על ה"בייבי" הזה, ופיתחו שלל חיסונים נוספים שעומדים לחולל מהפיכה של ממש. החברה פיתחה חיסון mRNA נגד נגיף ה-CMV האלים. מדובר באחד מנגיפי "מחלת הנשיקה" שמסוכן במיוחד לנשים בהיריון: הוא עלול לגרום לפגיעה מוחית בעובר, לחירשות ולהפלות.
החיסון החדש נקרא mRNA-1647 והוא בנוי בטכנולוגיה הדומה לחיסון נגד נגיף הקורונה. החיסון "מדמה" חדירה של נגיף לגוף באמצעות ה-mRNA, שפוקד על התא המחוסן ליצור מעטפת דמוית וירוס, וכך גורם למערכת החיסון לייצר נוגדנים המנטרלים את החיסון ומאותתים לתאי דם לבנים להגיע ולהשמיד אותו. הנוגדנים נותרים ב"זיכרון החיסוני" של הגוף, ומתקיפים כל חדירה של נגיפים נוספים מאותו סוג.
מודרנה עובדת כבר שנים על טכנולוגיית ייצור חיסונים בעזרת ה-mRNA ונמצאת בשלבים שונים של ניסויים קליניים בבני אדם בשלל חיסונים שישנו את פני הרפואה. חלק מהחיסונים מגנים מפני נגיפים אלימים ביותר הגורמים למחלות קשות, הפלות, חירשות ומוות - והתוצאות עד כה מבטיחות
בשנת 2019 החלו בחברה בניסוי השלב הראשון בחיסון, ותוצאותיו פורסמו לאחרונה וגילו כי החיסון בטוח לשימוש ואף הוביל לעליית נוגדנים נגד נגיף ה-CMV, הן באנשים בריאים והן בנשים הרות. שלב שני של הניסוי החל לפני מספר חודשים בהשתתפות 252 מתנדבים. לאור התוצאות החיוביות עד כה, בניסוי שטרם הסתיים, בחברה כבר נערכים לשלב השלישי והאחרון בו יקבלו את החיסון כמעט 8,000 נחקרים בארה"ב ובאירופה. אם יסתיים בהצלחה, צופים בחברה שייצור חיסונים המוני יחל כבר במהלך השנה או ב-2022 לכל המאוחר.
חיסון נוסף שפיתחה מודרנה הוא נגד נגיף EBV, וירוס אפשטיין בר, השכיח ביותר מבין הנגיפים הגורמים למחלת הנשיקה (או בשמה הרפואי "מונונוקלאוזיס"). החיסון שנקרא mRNA-1189 נמצא עדיין בשלב הניסוי בבעלי חיים, אך צפוי לעבור לשלב הקליני בתוך מספר חודשים. אם לא יהיו הפתעות, ייתכן שבתוך כשנתיים נוכל לראות את החיסון הזה, שיחולל מהפיכה עצומה במניעת מיליוני הדבקות בנגיף מדי שנה ברחבי העולם.
חיסונים נוספים של מודרנה שנמצאים בפיתוח מתקדם, כוללים חיסון נגד נגיף ה-RSV, הגורם לדלקת קשה מאוד בדרכי הנשימה של ילודים ופעוטות, חיסון נגד נגיף הזיקה שגורם לפגיעה קשה בעובר, וחיסונים נגד גידולים סרטניים ומחלות מטבוליות.
5. פריחת הרפואה המקוונת
כולנו כבר רגילים לכך שה"זום" הפך לאחת האפליקציות הפופולריות ביותר במגפת הקורונה. הסגרים והריחוק החברתי הפכו את האפליקציה לחלק בלתי נפרד מהלימודים, מהפגישות ואפילו מארוחות החג שלנו. אבל השנה האחרונה הייתה גם שעתה של הרפואה המקוונת: במטרה למנוע התקהלויות, קופות החולים השקיעו מיליונים בפיתוח שירותי רפואה מרחוק, לאחר שנים של הזנחה ואולי גם רתיעה מהתחום.
כך הסתבר, שבמקרים רבים ניתן להחליף את ההגעה למרפאה בייעוץ אונליין באמצעות וידאו צ'אט או שיחת טלפון. הקופות גם השלימו את מעבר הדיגיטציה של ניפוקי התרופות וכיום כולן משודרות ישירות לכרטיס המגנטי ולכל בתי המרקחת.
ההכרה בחשיבות הרפואה מרחוק תוביל לשלל פיתוחים מלהיבים בשנים הקרובות: כבר כעת בודקות הקופות אפשרות לרכישת מכשור רפואי מתקדם ובדיקות ביתיות אותן יוכל המטופל לבצע בעצמו בבית. התוצאות ישודרו לרופא שיוכל להתחיל בטיפול, לקרוא למטופל לביקור במרפאה או להפנותו להמשך בדיקות רפואיות.
יש כבר ניצנים ראשונים לפיתוחים כאלה: נשים בהיריון יכולות להשאיל מכשיר אולטרסאונד ביתי המשדר את התמונה לגינקולוג בבית החולים, מכשירי ה"טייטו" שרכשו קופות החולים כללית, לאומית ומד"א מאפשרים לבצע בדיקה גופנית מלאה בלי לזוז מהבית, ובדיקות שתן ביתיות מאפשרות לבצע את ההליך בבית ולשדר את התוצאות ישירות לתיק האישי ולרופא. הפיתוחים הללו רק ילכו וירבו, ואנחנו – בצל המגפה הקשה, נרוויח רפואה מהירה, מדויקת ופשוטה הרבה יותר.
