יותר משלושה חודשי המתנה לרופאים מומחים, תורים ארוכים במיוחד בתל אביב בהשוואה ליישובים חרדיים, ערביים ולהתנחלויות ופער מקומם במיוחד לרעת מבוגרים בתורים לאנדוקרינולוגים. בני 70 ומעלה עם סוכרת מחכים כחודשיים למומחה, ואילו צעירים בני 30-20 מחכים לפעמים חצי מתקופה זו. תמונת המצב שמשרטט מבקר המדינה בדוח שפרסם היום (ג') סוקרת את נתוני 2022. מתברר שאחד מכל ארבעה מטופלים כלל לא הגיע לתור שקבע. מהלכים שניסו בעבר ליזום במשרד הבריאות בנושא הזה התמוססו.
זמני ההמתנה ארוכים במיוחד בחלק מהתחומים, כפי שעולה מדוח המבקר. זמינות המומחים בפריפריה חלקית בלבד וניכר מחסור בחלק מהתחומים. התחזית לעתיד עגומה אף היא - מספר הרופאים לנפש בישראל צפוי לרדת ואינו מדביק את קצב הגידול באוכלוסייה. כמה קשה להכשיר רופא בישראל? ההסבר המלא:
כמה זמן לוקח להכשיר רופאים בישראל? צפו וגלו
(צילום: משרד מבקר המדינה)
על פי נתוני הקופות, עיקר התורים (כ-70%) הם בתחומי ההתמחויות השכיחים: נשים, אורתופדיה, עור ומין, עיניים ואף, אוזן וגרון. עם זאת, בחלוקה לקופות, התחומים שבהם זמני ההמתנה ארוכים ביותר משתנים, וכך גם משך ההמתנה. מבוטחי הכללית יכולים לחכות כשלושה חודשים למומחים בכירורגיית שד, אנדוקרינולוגיה ונוירולוגיה. מבוטחי מכבי עשויים לחכות למומחי גסטרואנטרולוגיה ואנדוקרינולוגיה במשך יותר משלושה חודשים, ובלאומית עשויים להמתין יותר משלושה חודשים לרופאי אנדוקרינולוגיה, ראומטולוגיה ופסיכיאטריה.
זמני ההמתנה בחלק מהתחומים, בהם ראומטולוגיה ואנדוקרינולוגיה, ארוכים במיוחד, זאת למרות ש"לפי החוק לביטוח בריאות, שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בין היתר בתוך זמן סביר", מציין המבקר. בדיקת המבקר מעלה שמבוגרים מחכים כאמור זמן רב יותר מצעירים - בני 70 ומעלה מחכים 62-55 ימים לאנדוקרינולוג, כמעט כפול מצעירים בני 30-20. לפי הדוח, באותו התחום (אנדוקרינולוגיה), "כל שנת גיל מעלה את משך זמן ההמתנה הממוצע ב-0.3 יום בכללית, ב-0.36 יום במכבי וב-0.29 יום בלאומית".
"בשנת 2022 חל גידול במספר התורים הכולל ביחס לשנת 2019 (ב-50 התחומים המובילים) שההמתנה להם ארכה יותר מ-90 יום", קבע המבקר. בשעה שראומטולוגיה היא התחום עם זמן ההמתנה הארוך ביותר (בין 53 ל-71 ימי המתנה), ואחריה אנדוקרינולוגיה (בין 47 ל-53 ימי המתנה), זמן ההמתנה לרופאים אורתופדים הוא הקצר ביותר (בין 13 ל-20 ימים).
זמני ההמתנה הקצרים ביותר נמצאו בירושלים ובהתנחלויות ביהודה ושומרון לעומת תל אביב, שבה זמני ההמתנה ארוכים יותר. לדוגמה, בכללית ובמכבי במחוז ירושלים, זמני ההמתנה קצרים יותר ברוב התחומים. במכבי ובלאומית במחוז צפון, זמני ההמתנה קצרים יותר ברוב התחומים. במחוז יהודה ושומרון נהנים מבוטחי כללית מזמני המתנה קצרים יותר בכל התחומים (למעט קרדיולוגיה). כך גם בלאומית, למעט בתחום אף, אוזן וגרון. עוד עלה כי בתחומים מסוימים, למשל אנדוקרינולוגיה, בכל שלוש הקופות זמני ההמתנה במחוז תל אביב ארוכים באופן ניכר מאלה שבשאר המחוזות.
למרות זמינות התורים העדיפה, ביישובי הפריפריה סובלים ממחסור בהיצע ובמגוון השירותים של רופאים מומחים. "לפי נתוני משרד הבריאות מיוני 2023 על שעות הטיפול המוצעות ביומני הרופאים של ארבע קופות החולים, נמצא כי בשבעת היישובים הפריפריאליים שנבדקו (קצרין, קריית שמונה, צפת, אילת, שדרות, נתיבות ואופקים), הקופות אינן מספקות את השירות בכל התחומים פנים מול פנים (באופן פרונטלי)", ציין המבקר.
כמעט בכל התחומים הרפואיים, זמן ההמתנה לתורים ביישובים או באזורים עם אוכלוסייה ערבית קצר יותר לעומת אזורים יהודיים או מעורבים. בחברה הערבית, הנטייה להגיע לרופא מומחה בעקבות המלצה של רופא משפחה תורמת לקיצור משך ההמתנה, ויש נכונות גבוהה יותר לקבוע תורים מחוץ לאזור המגורים.
בנוסף, נמצא שביישובים עם שיעור חרדים גבוה יותר, זמני ההמתנה קצרים יותר, כאשר 24.7% מהחרדים קבעו תור נוסף לרופא מומחה באותו תחום כדי להקדים את התור, בהשוואה ל-7.3% מהאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית ו-5.4% מהאוכלוסייה הערבית. כמו כן, ב-32 מתוך 37 תחומים שנבדקו, זמן ההמתנה לגברים היה קצר יותר לעומת נשים, עם הבדל של יום אחד עד 22 ימים.
בנושא זמינות השירות הרפואי בקהילה, מציין המבקר, כי "בביקורת עלה כי משרד הבריאות אומנם קבע סטנדרט המתייחס לזמינות השירות הרפואי בקהילה, אך הוא לא הגדיר לו מדדים - מהו טווח הזמינות הרצוי והסביר. יצוין כי קופות החולים קבעו לעצמן סטנדרט פנימי לזמינות השירות ברפואה היועצת, אולם הן אינן מפרסמות אותו לציבור".
מכת מדינה: "הברזה" מתורים
מהדוח עולה כי יותר ממחצית מהתורים (53%) לרפואה יועצת בשנת 2022 בארבע קופות החולים בוטלו, או שבמקרים אחרים (24% מהם) החולים עצמם כלל לא הגיעו לתור שקבעו ("No show"), ואפילו לא טרחו לעדכן את קופת החולים, כך שאדם אחר היה "זוכה" בתור המבוקש במקומם. מדובר בכ-3.5 מיליון תורים לרפואה שניונית בקהילה בשנה שהולכים לאבדון.
שיעורי אי-ההופעה לתורים גבוהים במיוחד בתחומים קריטיים, דבר שמעיד על פערים משמעותיים בטיפול ובניצול משאבים. בין תחומי הרפואה השונים, שיעור אי-ההופעה הכללי בלאומית ובמכבי, לדוגמה, עומד על 20%-21%, כאשר בלאומית שיעור אי-ההופעה הגבוה ביותר נרשם בראומטולוגיה לילדים (43%), בפרוקטולוגיה (32%) ובאימונולוגיה-אלרגולוגיה (31%). בתחומים כמו גנטיקה רפואית, מחלות כבד ואף, אוזן וגרון (בילדים) נרשמו שיעורי אי-הופעה נמוכים יותר, של 6%, 11% ו-13% בהתאמה.
שיעור אי-ההופעה הגבוה ביותר במכבי שירותי בריאות נרשם ברפואת הפה (41%), באורולוגיית ילדים (35%) ובפרוקטולוגיה (34%). ואילו בתחומים כמו סוכרת, מחלות כבד וגריאטריה וראומטולוגיה (ילדים), שיעור אי-ההופעה נמוך יותר, ונע בין 9% ל-14%.
4 צפייה בגלריה
ביישובים עם שיעור חרדים גבוה יותר, זמני ההמתנה לרופאים מומחים קצרים יותר
(צילום: shutterstock)
למרות החשיבות הרבה שבצמצום שיעורי אי-ההופעה לתורים, הדוח מציין כי עד לסיום הביקורת לא הוצגה הצעת חוק שתטפל בתופעה באופן אפקטיבי. "נכון למועד סיום הביקורת, הממשלה לא הביאה בפני הכנסת הצעת חוק הקובעת מנגנון לצמצום התופעה, כגון גביית דמי השתתפות עצמית בגין אי-ההופעה לתורים".
שכר גבוה יותר - וזמינות נמוכה יותר
רופאים מומחים שמשתכרים יותר מעניקים פחות שעות לטיפול בקהילה בקופות החולים, כפי שעולה מדוח המבקר: "נמצא מתאם שלילי בין שכר הרופאים המשתכרים בעשירונים העליונים לכמות שעות הטיפול המוצעות לקופות החולים. ייתכן שהדבר נובע מהנטייה של הפרט לצרוך יותר שעות פנאי ככל שההכנסה שלו גבוהה יותר, ועל כן לספק פחות שעות עבודה (אפקט ההכנסה)".
כך לדוגמה, רופאים בקהילה שהכנסתם השנתית נעה בין 600 ל-700 אלף שקל מציעים לקופות החולים כ-26.7 שעות טיפול בשבוע בממוצע, לעומתם, רופאים המשתכרים מ-1.5 מיליון שקל עד 2 מיליון שקל בשנה מציעים כ-4.38 שעות פחות בשבוע בממוצע (כ-22.32 שעות).
והרי התחזית: המחסור ברופאים יחריף
בדומה לנתוני עבר, גם בדוח הנוכחי עולה כי כלל הרופאים החדשים בישראל לא למדו בארץ אלא במוסדות בחו"ל. בשנת 2020, כ-58% אחוזים מבוגרי הרפואה לא למדו בישראל.
המבקר מותח ביקורת, ולא בפעם הראשונה, על היעדר הנתונים של משרד הבריאות, עובדה שמקשה על תכנון כוח האדם בטווח הארוך במערכת הבריאות. "למשרד הבריאות אין נתונים מדויקים על אודות מצבת הרופאים בישראל, ועל כן פרסומים שונים של המשרד מתבססים על נתונים שונים ומציגים מצבת רופאים שונה", כתב המבקר. צפו בדברי המבקר עם פרסום הדוח:
הבזבוז חוגג והאזרחים סובלים. המבקר עם פרסום הדוח
(צילום: משרד מבקר המדינה)
נתון מטריד נוסף שעלה מדוח המבקר מתייחס לתחזית העתידית של כמות הרופאים בישראל, שכבר כיום נמוכה מממוצע מדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות).
בעוד שבשנת 2019 עמד הדוח על 3.16 רופאים לכל 1,000 בני אדם, בשנת 2035 הוא צפוי לעמוד על 3.06. "הצעות המדיניות להגדלת מספר הרופאים שגיבש משרד הבריאות, וכן הצפי לפתיחת שלושה בתי ספר לרפואה, נועדו להבטיח את כמות הרופאים הנדרשת ואת רמתם המקצועית הגבוהה בטווח הארוך", כתב המבקר. "עם זאת, בהתייחס לטווח הקצר והבינוני, עלה כי משרד הבריאות החל בעבודת מטה אך היא טרם הושלמה ולא התגבשה לתוכנית אופרטיבית מלאה עם יעדים ומדדים לפי תחומי התמחות ואזורים גיאוגרפיים. בהיעדר תוכנית, לא ניתן לתת מענה הולם למחסור ברופאים מומחים בהתייחס לאזורים גיאוגרפיים שונים".
משרד הבריאות נקט כמה פעולות להגדלת מספר הרופאים המומחים בפריפריה, כגון תוכניות "אילנות" (לסטודנטים עם זיקה לנגב ולגליל), "רופאים כוכבים" (למיקוד מתמחים מצטיינים בפריפריה) ו"אופקים" (הצעת הלוואה מותנית למימון לימודים בחו"ל). עם זאת, נכון למועד סיום הביקורת, השפעתן של התוכניות טרם ניכרה, והן צפויות להניב תוצאות רק בעתיד, יחד עם השפעת רפורמת יציב שתחל בשנת 2026 ותצמצם את מספר מוסדות הלימודים לרפואה בחו"ל שיוכרו בישראל.
המבקר ממליץ על "פתרונות תחרותיים"
מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות, בשיתוף קופות החולים, לפתח מודלים ומדדים שיביאו לשיפור זמני ההמתנה לתורים, במיוחד על ידי בניית תשתית מידע אחידה ומדידה רטרוספקטיבית של זמני המתנה לפי מאפיינים דמוגרפיים.
המלצות נוספות כוללות צמצום זמן ההמתנה לתורים ארוכים במיוחד, שיפור הזמינות הרפואית לאוכלוסיית הגיל השלישי, וחקירת הפערים המגדריים בזמני ההמתנה. משרד הבריאות מומלץ גם לבחון את הצורך בהפניות לרפואה יועצת ולהתמקד באתגרים בפריפריה, תוך שקילה של פתרונות תחרותיים ושירותים משולבים בין קופות החולים.
בנוגע לתורים שהמטופלים לא הגיעו אליהם (No show), המבקר ממליץ שמשרד הבריאות וקופות החולים יבדקו את הסיבות לשיעורי המימוש הנמוכים בתורים שהוזמנו זמן רב מראש (יותר מ-40 יום) ויפעלו לצמצום שיעור זה, כמו גם לבחון את הפערים בין קופות החולים במימוש תורים שהוזמנו עד 10 ימים לפני הביקור.
משרד הבריאות: הגדלנו את מספר הסטודנטים
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לממצאי דוח המבקר: "משרד הבריאות פועל כל העת לשיפור זמינות השירותים הרפואיים ולצמצם את אי השוויון במערכת. המשרד ער לבעיית זמינות הרפואה היועצת ועל כן פועל להגדיל את כוח האדם הרפואי בישראל כטיפול שורש לעניין ולצמצם בדרך זאת את זמני ההמתנה. כך לדוגמה החל משרד הבריאות בתהליך המורכב של תכנון הרופאים וההתמחויות מתוך מטרה לענות על הצרכים המופיעים בין היתר בדוח. במסגרת זו אושרה החלטת ממשלה בעניין במסגרת דיוני התקציב.
"לפני כשנה יזם והקים משרד הבריאות את הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, על מנת לתת מענה לאתגרים עתידיים הן בשגרה והן בחירום. כך, לראשונה, נעשית חשיבה אסטרטגית שתתאים את מערכת הבריאות לאתגרים הצפויים לה בעשור הקרוב. המלצות הוועדה מצטרפות לצעדים רבים נוספים שמוביל משרד הבריאות לטיפול במחסור בכוח אדם. דוגמאות לכך הן הגדלת מספר הסטודנטים החדשים לרפואה שעלה בשנים האחרונות, מימון מתמחים בקהילה בקופות חולים ועוד.
"במקביל, מפעיל משרד הבריאות תכניות כדי לקדם ולחזק את הרפואה באזורי הפריפריה וכדי לעודד הגעה של רופאות ורופאים מצטיינים. כך לדוגמא המשרד מפעיל את תכנית הכוכבים בה מומחים מצטיינים שעובדים בנגב ובגליל מקבלים מענקים וקידום משמעותית במסגרת תכנית מנהיגות, את תכניות אילנות, אופקים ועוד.
"ישנם כמה שירותים בהם הוגדרו זמני ההמתנה המקסימליים לשירות, והמשרד בוחן מעת לעת שירותים נוספים בהם יש לקבוע זמני המתנה מירביים, כאשר החלטות כאלו מתקבלות בהתחשב בנתונים רבים בהם זמינות כח האדם בתחום, חלופות טיפוליות ועוד. יש לציין כי החל משנת 2022 מדווחות כל קופות החולים למשרד הבריאות את הנתונים עבור 10 התמחויות ברפואה יועצת שמהוות כ- 90% מכלל המפגשים ברפואה יועצת בישראל. זמני ההמתנה מפורסמים בשקיפות באתר המשרד".
