השמיים נפלו בחודש אוגוסט האחרון על דוד מלכה (49) תושב קריית ים, כאשר אובחן כחולה בסרטן הלבלב במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. "מה שמחזק אותי מאז זו המשפחה הנפלאה שלי, אשתי, שתי בנותיי ובן הזקונים שלי שנולד לאחר שהפכתי להלום קרב במלחמת לבנון השנייה", מספר דוד.
קראו עוד:
ב-9 באוגוסט 2006, בהיותו מפקד בהנדסה הקרבית, נשלח מלכה ביחד עם חייליו ללוות פלוגת שריון בעייתא א-שעב שבדרום לבנון. "נכנסנו למארב ארטילרי של החיזבאללה, יחד עם זירת מטענים", הוא משחזר בקול רועד, "טנק אחד שהיה קרוב אלי מאוד, התפוצץ מול עיני וכל ארבעת אנשיו נהרגו. זה היה מראה מזעזע. כל התחמושת התפוצצה, הצריח עף. בשארית כוחותינו ותחת ירי ארטילרי כבד, חילצנו את עצמנו. חזרנו לחלץ עוד שני חיילים שהיו אמורים להיות עם הכוח הקרקעי ובפועל נשארו בשטח. מלבד ההרוגים, שלושה חיילים שלנו נפצעו".
הקרב על הכפר השיעי עייתא א-שעב החל בסוף בחודש יולי ונמשך עד ל-11 באוגוסט, ונהרגו בו 13 חיילי צה"ל. חמישה חיילים קיבלו את עיטור המופת ולארבעה חיילים הוענק ציון לשבח. מלכה לא נפצע גופנית, אולם לאחר המלחמה אובחן כמי שסובל מהלם קרב. "יש לי 20 אחוזי נכות, נלחמתי לחזור לשגרה כדי לא להפוך את הנכות למקצוע. אני עובד בתנובה כ-25 שנה. מצבי הרפואי בא לידי ביטוי מדי פעם. לפעמים סרט מצויר יכול להפוך ללילה לבן, תלוי מה עובר לי בתת מודע.
"אני מתעורר בלילות, מזיע, מפחד ללכת לישון בגלל החלומות. לעיתים זה גורם לפתיל קצר. יש פעמים שאני מרגיש שאני פקעת עצבים ואז מחליט לצאת מהבית לזמן מה וללכת לים, לנשום אוויר, לדבר עם אלוהים ולחזור הביתה רגוע יותר. אני מדבר הרבה עם אלוהים. לפעמים אני כועס עליו ושואל אותו: 'למה דווקא אני?' וגם: 'למה אלה שנהרגו לא זכו לחיות וליהנות מהדברים שאני נהנה?' זה נקרא אשמת הניצול".
במהלך הטיפולים מטעם משרד הביטחון, חבר מלכה לעמותת "אחים לחיים", הפועלת לשיקום לוחמים ויוצאי יחידות קרביות שנפצעו בפעולות מבצעיות ובמלחמות. "הם עושים פרויקטים מדהימים כדי לעזור לנכים", מספר מלכה.
15 שנה בדיוק אחרי הקרב בלבנון: "השמיים נפלו עליי"
דוד מלכה נשוי לשרון, סייעת לאחות במחלקת ילדים ברמב"ם, ואב לשתי בנות, לידור (23) ונועם (17) ולבן - שחף חי (10). "אחרי לבנון נלחמתי לשמור על שגרה, לשמור על המשפחה, ביחד עם אשתי", מספר מלכה, "ספגנו, הוצאנו, בכינו, צחקנו. ויתרנו על הרבה דברים. רצינו להרחיב את המשפחה אבל ההיריון לא נקלט. לאחר ניסיונות כושלים מצאתי את עצמי יושב בים מדי יום ומדבר עם אלוקים שייתן לי סימן. בדיוק אז אשתי נקלטה ונולד הבן המדהים שלנו, שחף חי. אלוהים נתן שהוא ייוולד בתאריך העברי שלי, ט"ו בניסן, בדיוק בחג הפסח.
"הקשר שלי עם שחף זה יותר מאבא ובן. אנחנו מדברים בעיניים. מנהלים שיחות של מבוגרים, שיחות שאני לא יכול לנהל עם אחרים. הוא ממלא אותי. אשתי והבנות מייצבות אותי. הבן שלי נותן לי מבפנים עניין ומשמעות לחיים".
בחודש אוגוסט האחרון התהפכו שוב חייו של דוד מלכה. הוא התאשפז ית החולים רמב"ם, לאחר שחש ברע. יומיים לאחר מכן, ב-9 באוגוסט, 15 שנה בדיוק אחרי הקרב ההוא בלבנון - התבשר שהוא חולה בסרטן הלבלב. "השמיים נפלו עליי. האדם שרציתי לראות היה מפקד הפלוגה שלי מהשירות הצבאי, כי הרגשתי שבחוסר האונים ובאי הוודאות בהם אני נמצא, רק הוא יכול לייצב אותי עם רגליים על הקרקע. הוא הגיע מיד, בדיוק כשלקחו אותי במיטה לעשות ביופסיה ללבלב. המ"פ שלי אמר לאח: 'אתה משוחרר' והוביל אותי על הרגליים לבדיקה. פה כבר הרגשתי את הכוח שהוא משדר לי".
שחף חי מספר את אביו, רגע לפני שהוא מתחיל בהקרנות:
"הלב שלי מתכווץ בגלל המחלה שלך"
מלכה מטופל באונקולוגית ברמב"ם, "עובר טיפולים כימותרפיים לפי סבבים. זה מחליש מאוד את הגוף, מדכא, אין תיאבון, כאבים ברגליים. אני צריך כל הזמן להיות חזק ולהשתדל להתמודד עם המעגל השני, שזה האישה והילדים, ובמיוחד עם שחף, שיום אחד אמר לי, 'אבא, הייתי מעריץ ועכשיו אתה אכזבה'. ביקשתי שישתף אותי, והוא ענה, 'אבא זה המחלה, זה לא אתה. אני יודע שאתה לא עושה דברים שאתה אוהב בגלל המחלה'.
"ראיתי שקשה לו מאוד. האבא החזק נהיה לפתע חולה ומושבת. אחת השריטות שלי ממלחמת לבנון השנייה זה לקום בלילה ולבדוק שכולם ישנים במיטות. לפני כמה ימים התעוררתי ומצאתי את הבן שלי בוכה מתחת לשמיכה. שאלתי אותו 'מה קרה?' הוא אמר לי: 'בגללך אבא, הלב שלי מתכווץ בגלל המחלה שלך'.
"אשתי ואני הסתרנו בהתחלה את המחלה מהילדים. הסברתי לילדים שבגלל הטיפולים הלא פשוטים אני אאבד את השיער שלי בשלבים, והחלטתי כחלק מההתמודדות וההבנה, לתת לשחף לספר אותי. להרגיש שהוא חלק מהתהליך שלי".
במוצאי השבת האחרונה נסעו מלכה ובנו לבית אחותו במטולה, "והוא סיפר אותי עם מכונה. בתספורת הזאת הרגשתי שהחיבור שלנו מושלם. המגע שלו היה מאוד קרוב. הייתי חזק בשבילו אבל בכיתי בפנים. זה לא העניין של השיער, זה היה רצון שלי שהבן שלי ישלוט במצב. הרגשתי שכל נגיעה שלו מעצימה אותי. בכיתי, כי זה לא פייר מה שקורה פה. זה לא אנושי שילד בגיל כזה צריך לעבור דבר כזה".
100 משלוחי מנות לילדים חולים
במהלך הטיפולים האונקולוגים הבחין מלכה בפעילות משמחת במחלקה, כזו שמטרתה להעלות את המורל בקרב המטופלים, והחליט להקדיש את זמנו למטרה הזו. הדבר מסייע לו להתמודדות עם מצבו המורכב.
הבוקר (ג'), הגיע מלכה למחלקה האונקולוגית ילדים ברמב"ם, מלווה בחברים לעמותת "אחים לחיים", ביניהם ליצן רפואי ומפעילים, לחלוקת 100 משלוחי מנות לילדים. "זה מרגש אותי מאוד", הוא אומר, "ביקשתי משחף שיעזור לי דרך החברים שלו בבית הספר לארגן 100 ברכות למשלוחי המנות. הוא עבר כיתה-כיתה והסביר שאבא שלו חולה סרטן, ומחלק משלוחי מנות לילדים חולי סרטן. זה חיזק אותו, ושימח אותי מאוד".
