למרות הקשיים, רותי ויינר שוחה במכבייה
(ד"ר שרה ויינר)
"לפני חצי שנה לא הייתי מאמינה שאגיע לרגע הזה. יש לי עוד דרך ארוכה להחלמה, אבל התחושה היא של סיפוק ואושר גדול", כך אמרה רותי ויינר (46) מנהריה ביום חמישי האחרון, רגע לאחר שזכתה בלא פחות משלוש מדליות זהב בשחייה, במסגרת תחרויות המכביה.
קראו עוד:
ויינר, אחות בחדר המיון במרכז הרפואי לגליל בנהריה, נדבקה לפני כשנה בקורונה. מצבה הוגדר בינוני. "נדבקתי בעבודה במיון", היא מספרת. "הייתי שמונה חודשים בבית ממש חולה, עם דלקת בלב ודלקת ריאות. גם היום אני עם תפקודי ריאות ירודים, כל הזמן עם משאפים".
למרות המחלה ותופעות הלונג קוביד שעדיין מלוות אותה, עשתה ויינר כל שביכולתה כדי לשוב לאהבתה הגדולה – השחייה בבריכה. "אני שוחה מגיל חמש ומתחרה מגיל שש או שבע, ועד לתחרויות המאסטרס שמיועדות לבני 40־44", סיפרה. "השתתפתי באליפות העולם ובאליפות אירופה וזכיתי בלא מעט מדליות".
3 צפייה בגלריה
רותי ויינר בחדר המיון במרכז הרפואי לגליל, מציגה את המדליות. "לפני חצי שנה לא הייתי מאמינה שאגיע לרגע הזה"
(צילום: שרון צור)
רק לפני ארבעה חודשים קיבלה ויינר את האישור המיוחל לשוב לאימונים. "המים היו השיקום בשבילי", היא אומרת. "שמונה חודשים לא הצלחתי להיכנס למים, כי לא הצלחתי לנשום. הנשימה קשה, וכשאתה במים זה עוד יותר קשה בגלל הלחץ של המים על הריאות. אבל הרצון לאורך כל הדרך היה לחזור למה שהייתי, והרצון לשחות. לא יכולתי לראות את עצמי בלי זה. זה מה שמגדיר אותי בעיני עצמי".
ויינר, ששוחה בסגנון פרפר, הגיעה להתחרות במכביה, אבל בגלל שריאותיה עדיין פגועות היא התחרתה רק למרחקים קצרים – 50 מטרים, 100 מטרים ושליחים – ובשלושת המקצים, למרות מצבה הרפואי, קטפה את מדליית הזהב.
"נדבקתי בעבודה במיון. הייתי שמונה חודשים בבית. הייתי ממש חולה, עם דלקת בלב ודלקת ריאות. גם היום אני עם תפקודי ריאות ירודים, אני כל הזמן עם משאפים"
"זה היה מרגש לחזור לאווירה בינלאומית, והבריכה בווינגייט היא מוכרת וביתית. לחזור לשם זה כמו לחזור הביתה", מספרת ויינר. "החברים פרגנו. מי שיודע מה עברתי, מאוד שמח לראות אותי שם, שאני מתחרה ושחזרתי לעצמי. אני עדיין לא בכושר טוב, עדיין לא נושמת כמו שנשמתי קודם. אבל זה משתפר, וזו הרגשה מאוד טובה".
במקביל לחזרה לשחייה, שבה ויינר גם לעבודתה במלר"ד (מרכז לרפואה דחופה – חדר מיון, א"ר). "זה היה מורכב וקשה", היא אומרת. "בגלל הקורונה יש בעיות זיכרון וזה משהו שאני לא יכולה להרשות לעצמי במיון. גם הכוח הפיזי היה מאוד נמוך, ובגלל הנשימה, לעבוד שמונה שעות עם מסכה היה מאוד קשה. אבל הצוות תמך ועזר לאורך כל הדרך".
3 צפייה בגלריה
ויינר על דוכן המנצחים במכביה. "אני עדיין לא בכושר טוב, עדיין לא נושמת כמו שנשמתי קודם, אבל זה משתפר"
המסר, לדברי ויינר, כפול: "הקורונה מסכנת חיים ולא כדאי להתעלם ממנה. הייתי בטוחה שהגוף שלי הוא הכי חזק שיש. בסך הכול אני צעירה ובריאה מאוד. אבל הקורונה הפילה אותי משמעותית.
"שמונה חודשים לא הצלחתי להיכנס למים, כי לא הצלחתי לנשום. הנשימה קשה, וכשאתה במים זה עוד יותר קשה בגלל הלחץ של המים על הריאות. אבל רציתי לחזור למה שהייתי"
"המסר השני הוא לא לוותר על מה שאנחנו אוהבים, כי זה, בסופו של דבר, מה שיעזור לנו להתגבר על כל הקשיים. עבורי זה היה הספורט. עבור אחרים – מה שעושה להם טוב ועוזר להם להימנע מכל הסטרס שאנחנו חיים בו".
