למה חלק נדבקים מחדש אחרי החיסון?
(צילום: משה מזרחי)
החיסון השלישי בישראל מוכיח את עצמו כמוצדק: ישראל הייתה פורצת הדרך והראשונה בעולם שהחליטה על מנת הבוסטר, החיסון השלישי, שכבר מראה סימנים ראשונים של עצירת התחלואה הקשה וההדבקות. אך בכל זאת חלק קטן מהמחוסנים עדיין נדבק מחדש בזן הדלתא, במה שנקרא "זיהום פורץ דרך" – Breakthrough infecrtion. למה זה קורה?
קראו עוד:
חיסוני פייזר ומודרנה נחשבים ליעילים מכל חיסוני הקורונה: טכנולוגיית ה-mRNA מאפשרת לא רק לייצר חיסון חדש לכל וריאנט בתוך שבועות ספורים, אלא הוכיחה גם יעילות גבוהה ביותר מפני תחלואה קשה, תמותה, וגם נגד הדבקות. בתחילת המגפה הוכיחו החיסונים יעילות של כ-95% בתחלואה קשה, ויעילות של כ-88% ומעלה במניעת הדבקות.
אלא שנגיף הקורונה הלך והשתכלל, והמשיך לייצר מוטציות ותתי-זנים שלמדו להתגבר על המכשולים שבדרך, כשהמידבקים מכולם הם זן דלתא וממשיכו – זן דלתא פלוס. המוטציות של הזנים האלה, כלומר העיוותים הגנטיים שיצרו, מצליחים להתחמק ממערכת החיסון של הגוף, להדביק מהר יותר ולחדור מהר יותר לתאים במטרה להשתכפל.
נתונים אחרונים שדגמו את אפם של חולים שנדבקו בזן הדלתא, גילו עומס נגיפי גבוה פי 1,250 בהשוואה לדגימות מזן הקורונה המקורי בתחילת המגפה
הנתונים המדעיים על יכולתו של זן הדלתא להתרבות הם לא פחות ממדהימים (ומזעזעים): הנגיף, על פי הידוע עד כה, מידבק פי אלף מזן הקורונה המקורי שהתגלה בווהאן והתפשט בעולם לפני שנה וחצי. נתונים אחרונים שדגמו את אפם של חולים שנדבקו בזן הדלתא, גילו עומס נגיפי גבוה פי 1,250 בהשוואה לדגימות מזן הקורונה המקורי בתחילת המגפה.
נדגיש שוב: חיסוני פייזר ומודרנה מבצעים את עבודתם העיקרית – מניעת מחלה קשה, אשפוזים ואף תמותה. יעילותם גם נגד זן דלתא ודלתא פלוס בהיבט זה עדיין גבוהה מאוד, אף שמספר המאושפזים בבתי החולים עולה.
דלתא: מתוחכם ומהיר יותר
אז מדוע החיסון יעיל במניעת מחלה קשה, אך הופך יעיל פחות ופחות נגד זן הדלתא עד כדי כך שחלק מהמחוסנים נדבקים מחדש? ראשית, הפקטור המשמעותי הוא הזמן שחלף מאז פרוץ המגפה ותחילת החיסונים בישראל. החיסונים נגד הקורונה החלו כאן ב-20 בדצמבר 2020, ובחלוף כשמונה חודשים – התגובה החיסונית בגוף הולכת ופוחתת ככל הנראה, ומצריכה את מנת הדחף השלישית שתעורר מחדש את רמת החיסוניות.
אבל הסיבה המרכזית להדבקות הנרחבות בזן הדלתא, נובעת מהתחכום הרב שלו וההתחמקות ממערכת החיסון: בזכות המוטציות, הנגיף מצליח לשלוט בהתקשרות שלו לקולטן על פני התא של האדם שנדבק. הנגיף מצליח "לפתוח את השער" בקולטן הקרוי ACE-2 במהירות, כך שהנגיף חודר במהירות שיא לתא ושועט לעבר גרעין התא, שם נמצא ה-DNA, בעזרתו הוא משתכפל.
המהירות הרבה כל כך שבה עושה זאת זן הדלתא, הופכת אותו למידבק ביותר. מערכת החיסון, גם זו של המחוסנים, אינה מספיקה לתפוס את הנגיף ולחסל אותו לפני שהוא נצמד לתא האדם ופותח לעצמו את השער, וכך הנגיף מדביק ומשתכפל, מדביק תאים נוספים, וממשיך להשתכפל.
בסופו של דבר, מערכת החיסון של המחוסנים מצליחה לאתר את הנגיפים שנוצרו בגוף ומונעת מהם להתרבות, להדביק תאים רבים ולגרום למחלה קשה. כתוצאה מכך, האדם המחוסן, לרוב, כמעט שאינו לוקה בסימפטומים, אך הוא עדיין נדבק – ומדביק אחרים.
החיסון השלישי: יעילות גבוהה במניעת הדבקה ותחלואה קשה
העדויות המדעיות ליכולתו של זן הדלתא להדביק במהירות הן סיבה נוספת לצורך במנת דחף שלישית, שכבר מתחילה להוכיח את עצמה, לא רק לבני 40 ומעלה אלא לכולם, זאת לפחות עד שפייזר ומודרנה יסיימו את פיתוחו של החיסון החדש המעודכן נגד זן הדלתא. בינתיים, חשוב לזכור כמה דברים מעודדים מאוד על החיסון.
ראשית, היעילות שלו גבוהה בהרבה מהרף שהציב ה-FDA שביקש יעילות של 50% לפחות במניעת הדבקה ותחלואה קשה. יעילות החיסון השני במניעת תחלואה קשה עומדת על 89% בפייזר ו-91% במודרנה, והיעילות של החיסון השלישי גבוהה הרבה יותר.
שנית, חשוב לזכור שהמטרה המרכזית של החיסונים היא לאו דווקא מניעת הדבקה - שתלויה יותר במהירות התרבות הווירוס, וברמת הנוגדנים המנטרלים המשתנה בין אדם לאדם - אלא מניעת מחלה קשה ואשפוזים. כך עושים מרבית החיסונים, וכך גם חיסוני הקורונה, שהם הסיכוי היחיד לעצור את המגפה.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא קורונה והכתב הרפואי של ynet
