בשיתוף בית חולים בילינסון
כל אישה שמאובחנת בסרטן השד עוברת מסע מורכב וארוך, שמתחיל בדרך כלל אצל רופא המשפחה ששולח אותה לבדיקת ממוגרפיה וביופסיה, ממשיך אצל כירורג השד, שמחליט על הליך ניתוחי להוצאת הגידול, ומסתיים לרוב אצל האונקולוג, שהוא מעין "מנהל האירוע" שקובע את תוכנית הטיפול לאחר הניתוח.
בשנים האחרונות, עם ההתפתחויות הרפואיות המואצות, הטיפולים החדשניים והמעבר לרפואה מותאמת אישית, שמתייחסת לכל חולה כאל מקרה טיפולי אינדיבידואלי, מחלת הסרטן - ובייחוד סרטן השד - מצריכה התערבות של צוות רב תחומי עוד בשלבי האבחון.
"בשנים האחרונות החלו להתקבע בבתי החולים ובמרכזים הרפואיים ישיבות צוות רב תחומיות, הכוללות מומחים מתחומי הרפואה השונים. הצורך במומחים מתחומים שונים שמתמקצעים בטיפול בסרטן מקבל הכרה", מציינת פרופ' רינת ירושלמי משאלי, מנהלת אונקולוגית שד במרכז דוידוף בבית החולים בילינסון. "לא פעם מטופלת נזקקת למומחה שיסייע בתחום מסוים בכדי לאפשר לה ליהנות מהטיפולים המודרניים. למשל, חלק מהטיפולים החדשניים עלולים לפגוע באיזון ההורמונלי (פגיעה בבלוטת התריס, בלוטת יותרת המוח ועוד), והיום ניתן למצוא מומחים בתחום (אנדוקרינולוגים) שמתמקצעים בטיפול בתופעות הלוואי הרלוונטיות".
עוד באותו הנושא:
הטיפולים הטרום-ניתוחיים שאת צריכה להכיר
פרופ' ירושלמי משאלי מציינת, כי רצוי להתחיל את המסע אצל האונקולוג במקביל למפגש עם הכירורג, כיוון שבשלבים מסוימים של המחלה (על פי רוב בשלב 2-3 של המחלה), האונקולוג יכול להציע טיפול טוב יותר לפני הטיפול הניתוחי. "נכון להיום יש תרופות שמאשרים לתת אותן רק בטיפול טרום ניתוחי. למשל, טיפולים כמו כימוטרפיה בשם קרבופלטין או טיפולים אימונטרפיים שניתנים לנשים עם סרטן שד מסוג טריפל נגטיב. כרגע, טיפולים אלה מאושרים רק כטיפול טרום ניתוחי".
היתרון בטיפול הטרום ניתוחי אינו מסתכם רק במתן תרופות, ותיקות וחדשניות כאחד, אלא גם במסלול ההחלמה של כל מטופלת. "השאיפה היא להגיע, במרבית המקרים, להיעלמות מוחלטת של המחלה. זה לא אומר שהאישה לא תעבור ניתוח, כי רק אחרי שמוציאים את מוקד הגידול ושולחים אותו לבדיקה פתולוגית ישר מחדר הניתוח, אפשר לראות שהמחלה נעלמה. בגידולים מסוימים, בייחוד מסוג טריפל נגטיב ו-HER2, אם לא השגנו היעלמות מקסימלית, הסיכוי להבראה נמוך יותר. אפשר לקבל את המידע הזה רק אם האישה קיבלה את הטיפול לפני הניתוח", מסבירה פרופ' ירושלמי משאלי.
"תוצאות הטיפול הטרום ניתוחי הם הסמן להצלחת הטיפול כולו. התשובה הפתולוגית היא צומת חשוב לקבלת החלטה על אופן המשך הטיפול. התוכנית הטיפולית ההמשכית תלויה בתוצאות אלו. המשך הטיפול תלוי במידת התגובה וסוג הגידול", היא מוסיפה.
האם ההמלצות לגבי סדר הפעולות שונה מאישה לאישה?
"הוא בהחלט שונה. אם לאישה יש גוש קטן, היא מייד תישלח לניתוח. אין צורך לבדוק אם יש לה גרורות. כאשר לאישה יש מחלה נרחבת בשד עם או בלי בלוטות לימפה מעורבות, ההחלטה הטיפולית תהיה שונה לגמרי. במצב כזה בשלב הראשון נשלח אותה להדמיות לוודא שאין גרורות ולאחר שהוכחנו שאין מחלה מפוזרת נפנה לטיפול טרום ניתוחי. הטיפול הטרום ניתוחי יאפשר גם ניתוח מצומצם יותר".
שלב האבחנה מאוד מבלבל ומפחיד. מה אישה צריכה לדעת ולשאול בשלב הזה?
"האישה צריכה להבין באיזה שלב של מחלה אובחנה ובהקשר הזה לשאול את הכירורג האם כדאי לראות אונקולוג. כלומר, האם היא יכולה להרוויח מטיפול טרום ניתוחי. היא גם צריכה לשאול האם כדאי לחכות לתשובה הגנטית. אם היא נשאית של מוטציה תורשתית שקשורה לסרטן השד, אולי היא תרצה להפחית את הסיכוי להופעת סרטן בשד השני ולעבור כריתה מניעתית. הזמן הוא גורם חשוב. הטיפול הטרום ניתוחי אורך על פי רוב כחמישה חודשים ומאפשר זמן לבירור גנטי גם מעמיק אם צריך. הזמן הזה מאפשר למטופלת להגיע לניתוח כשהיא בוחרת באופן מושכל וללא לחץ את הניתוח המועדף עליה".
וכמובן, אי אפשר לסיים כתבה כזו מבלי להזכיר לכל הנשים שחשוב להבדק באופן סדיר וככל ששלב המחלה הוא מוקדם יותר הסיכויים לריפוי מוחלט טובים יותר.
בשיתוף בית חולים בילינסון
פורסם לראשונה: 15:56, 13.10.21
