כאשר ג'סינדה ארדרן הודיעה שהחליטה להתפטר מתפקיד ראשת ממשלת ניו זילנד, היא לא ציינה שהסיבה היא שחיקה, אבל היא בהחלט תיארה שחיקה. "אני יודעת מה העבודה הזו דורשת, ואני יודעת שכבר אין לי מאגרי אנרגיה מספיקים כדי לבצע אותה כמו שצריך", אמרה. "זה כה פשוט".
כתבות נוספות למנויים:
בשנת 2019 הכיר ארגון הבריאות העולמי בשחיקה כ"תופעה תעסוקתית", אך שחיקה בתפקיד או בעבודה יכולה עדיין לגבות מחיר גבוה מבריאותכם הנפשית והגופנית, ויש קשר הדוק בינה ובין דיכאון וחרדה.
שחיקה שכיחה בקרב עובדי בריאות, סטודנטים לרפואה ומטפלים, אבל נחווית גם במקצועות אחרים. לאחרונה הודיע ג'ו טרומן, הגיטריסט של להקת הרוק פול אאוט בוי, שהוא פורש מהלהקה למען בריאותו הנפשית. גם כוכבת הטניס נעמי אוסקה הייתה בשיא הקריירה שלה כאשר הודיעה ב-2021 שהיא זקוקה להפסקה מהספורט.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
מומחים בתחום בריאות הנפש הסבירו על שחיקה, כיצד לזהות אותה וכיצד להתמודד עימה.
שחיקה "יכולה לקבל משמעויות שונות ורבות אצל אנשים שונים", אומר ג'ד ברואר, מנהל המחקר והחדשנות במרכז למיינדפולנס של אוניברסיטת בראון, וממונה רפואה ראשי ב־Sharecare, חברת בריאות דיגיטלית. "כל אחד מאיתנו עלול לחוות שחיקה. בפועל, מדובר במצב שבו פשוט לא מצליחים עוד לתפקד כהלכה כדי לעמוד בדרישות התפקיד".
הכלי האבחוני המקובל למדידת שחיקה הוא שאלון לחקר השחיקה של מזלך (Maslach Burnout Inventory), שעל פיו שחיקה מתרחשת כאשר שלושה גורמים מתקיימים בו־זמנית: תשישות נפש, דה־פרסונליזציה (תחושת ניתוק מהגוף וחוסר בתחושת העצמי) ופגיעה בתחושת ההגשמה העצמית.
לעיתים קרובות שחיקה מתוארת כתחושה של הידלדלות המשאבים הרגשיים הדרושים לביצוע העבודה, עד כדי תחושה של חוסר אכפתיות, לצד תחושות של ציניות או של אדישות, וכן התנתקות והתרחקות ממצבים.
"כך לדוגמה יצא לרופאים שם של אנשים לא הכי חמים", אמר ברואר. "יש בהם אנשים נהדרים, אבל כאשר רופאים חווים שחיקה, הם פשוט שומרים על מרחק מהמטופלים שלהם, והתנהגות כזו מתפרשת כאדישות".
אליסה אפל, פרופסור במחלקה לפסיכיאטריה ולמדעי ההתנהגות באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו, סבורה שנאום ההתפטרות של ארדרן מתאר שחיקה באופן חי וברור.
"אני אוהבת את האנלוגיה שנתנה כשאמרה 'המאגרים שלי ריקים'. תחושת שחיקה היא אכן הרגשה כאילו המאגרים שלכם התרוקנו לחלוטין", אומרת אפל, שכתבה את הספר " The Stress Prescription: Seven Days to More Joy and Ease" (בתרגום חופשי: "המרשם לסטרס: איך להשיג הקלה ושמחה בתוך שבעה ימים"). "למעשה זו תחושה של סבל, משום שחשים חסרי אנרגיה, ממש במובן הפיזי. נוסף על כך, התחושה היא שמאבדים חלק מהמוטיבציה שעזרה למלא מחדש את המצברים לאורך שנים או עשרות שנים. לכן חוויה של שחיקה פוגעת מאוד במורל".
שחיקה אינה מוגדרת כתשישות פיזית או סתם עייפות משעות עבודה ארוכות, אם כי אנשים החווים שחיקה ירגישו בדרך כלל מותשים, אומרת אפל. "תשישות רגשית פירושה להרגיש שאינכם אתם עצמכם", היא מוסיפה. "שאיבדתם את החיבור לרגשות שלכם. למעשה, היכולת שלכם להרגיש נפגעת, ואתם חשים קהות רגשית במצבים שבעבר עוררו בכם אכפתיות רבה".
שחיקה יכולה להוביל לתחושת הצפה. "אנחנו כבר לא מסוגלים להרגיש רגשות מסוימים, והגוף שלנו מגיב למסר המציף שהנפש שולחת באמצעות שמירה על מערכת תגובת הסטרס בכוננות גבוהה, אפילו כשאנחנו ישנים", מסבירה אפל.
לפי ברואר, אחת הדרכים לדעת אם מה שאתם חווים זו שחיקה היא פשוט להתרכז רגע במחשבות על העבודה שלכם, ולראות מה קורה.
"מה הרגשתם?" הוא שאל. אם אתם רחוקים מלהתלהב מהעבודה, זה עדיין לא אומר שאתם חשים שחיקה. אבל אם התגובה היא "אוי, אלוהים. זה מפחיד אותי", ויש ניסיון להימנע מהעבודה, אלה כבר יכולים להיות סימנים לשחיקה.
אומנם שחיקה קשורה קשר הדוק לחרדה ולדיכאון, אבל יש ביניהם הבדלים ברורים. יש המתייחסים לשחיקה כ"דיכאון תעסוקתי", אומרת אפל. חלק מהתסמינים הגופניים זהים, כגון: תחושת עייפות, חוסר אנרגיה ועצבנות, עצב או חרדה.
"אדם עלול גם לפתח תחושה של חוסר תקווה בנוגע לתפקיד שלו ולתרומה שלו, ולהרגיש שדברים לעולם לא ישתנו בעבודה", מוסיפה אפל. "לכן יש כאן הקבלה לחשיבה דיכאונית, שבה אנו חשים חוסר תקווה, ואיננו רואים שום נקודת אור באופק או משהו שיעזור לשים קץ לאומללות שלנו בעתיד".
בדרך כלל דיכאון נסוב סביב העצמי וסביב תחושה של חוסר ערך או של ביקורת עצמית, היא מסבירה. לעומת זאת, שחיקה נסובה סביב "לחץ כרוני ובלתי נסבל מדרישות העבודה, בין שמדובר בעבודה ללא שכר בבית, ובין שאלה דרישות שמקורן בעבודה שאתם עושים לפרנסתכם", היא אומרת.
לדברי אפל, מחקרים שנעשו על מתמחים בכירורגיה זיהו בקבוצה זו רמות גבוהות של נטייה לאובדנות, וכן דיכאון כתוצאה משחיקה. "לכן די בסטרס כרוני כדי להזיק לגוף שלנו ולרווחה הנפשית שלנו", היא אומרת. "שחיקה היא תגובה ספציפית לסטרס כרוני שהכריע אותנו, ושמקורו בדרך כלל בעבודה. דיכאון הוא תגובה רגשית קשה יותר לסטרס כרוני ולשחיקה".
הסיבות שמאחורי תחושת השחיקה יכולות להיות שונות אצל אנשים שונים, אומר ברואר. לכן חשוב שמי שחווה שחיקה ינסה לזהות את שורש הבעיה.
גורמים הקשורים לאורח חיים, כמו תזונה לקויה, חוסר שינה והיעדר פעילות גופנית מספקת, יכולים למלא תפקיד התורם לשחיקה. כמו כן, יש לקחת בחשבון בעיות נפשיות כמו חרדה ודיכאון. סיבות נוספות לשחיקה הן גורמים שיש לנו פחות שליטה עליהם, כמו שעות עבודה ארוכות, תאריכי יעד בלתי אפשריים או זמן מועט מדי להתאוששות ולצבירת כוחות מחודשים בעבודה. כל אלה ישפיעו על התפתחותה של שחיקה, מוסיף ברואר.
לדבריו, "צריך לחפש מה מוביל לשחיקה, ואז להגיע לשורש העניין ולבחון מה אפשר לעשות". למשל, שימת הדגש על רכישת הרגלים בריאים וקבלת טיפול לחרדה יכולים לעזור. "יש אלמנטים אישיים ואלמנטים מערכתיים האחראים לשחיקה", הוא אומר. הטיפול בבעיות האישיות יכול לעזור, אבל הבעיה הכוללת לא תיפתר אם לא תהיה אפשרות ליישם שינויים במקום העבודה.
"הפתרון הקיצוני ביותר להתמודדות עם שחיקה הוא לעזוב את מקום העבודה", אמרה אפל. "מצער שפעמים רבות אנשים חשים שזו האפשרות היחידה שלהם, משום שבעצמם אינם יכולים לשנות את המערכת ואת המבנה של מקום העבודה שיוצרים תרבות של שחיקה".
לעומת זאת, אם אתם מנהלים אתם יכולים לגרום לשינוי, גם אם אתם לבד.
"אני מאמינה שמנהלים, בכל רמה שהיא, יכולים לשנות את סביבת העבודה באופן שימתן את תרבות השחיקה", אומרת אפל. "חלק מהעניין זה לדעת לנהל את לוחות הזמנים היומיים באופן שיאפשר גמישות, להציע את ההפסקות הנדרשות ולעודד תרבות של רווחה נפשית, באמצעות דוגמה אישית שמראה כיצד גם המנהלים עצמם חשופים לנזקי הסטרס".
