ש', סטודנט בן 28, תורם זרע כבר שלוש שנים באחד ממוסדות הבריאות המוכרים בארץ. הוא הגיע לתהליך בעקבות פרסומת ממומנת באינסטגרם. "הפרסומת שאלה 'האם היית קצין בצבא? האם אתה מעל 1.80 מטר?' אני מניח שזה כי נשים מחפשות גברים גבוהים ואיכותיים", הוא אומר. "התחלתי לפני שלוש שנים. בשנה וחצי האחרונות תרמתי קצת פחות בגלל מילואים, ולאחרונה חזרתי. אני מאמין שעוד שנתיים-שלוש אני כבר לא אמשיך עם זה. בינתיים לא הגבילו אותי בזמן, אז כל עוד אני יכול להמשיך, אני עושה מזה כסף".
800-600 שקלים לתרומה הם סכום לא מבוטל, במיוחד עבור צעירים וסטודנטים. כשהוא נשאל מה דחף אותו לזה מלכתחילה, ש' לא מהסס: "בעיקר בשביל הכסף. זה גם נחמד לדעת שיש כאן תרומה לנשים שלא מצליחות או לא יכולות להביא ילד בעצמן, אבל הכסף הוא המניע המרכזי".
אולי יש לך ילדים ביולוגיים אי שם. אתה חושב על זה לפעמים?
"זה לא מפריע לי ולא מטריד אותי. כל עוד אין לי קשר אליהם והם לא יכולים להגיע אליי, אני בסדר עם זה", אומר ש'. "העובדה שמדובר בתרומה אנונימית חשובה לי. לא הייתי רוצה להיות 'תורם פתוח' (שאינו אנונימי). אין לי רצון שילדים ביולוגיים שלי ייצרו איתי קשר בעתיד".
"חשוב לי שהגנים שלי ימשיכו אחריי בעולם"
ש' הגיע דרך פרסומת באינסטגרם ואילו א', בן 32, מספר על חוויה אחרת לחלוטין. "הלכתי עם חברה טובה לקחת תרומת זרע ממוסד רפואי מוכר, היא רווקה ורצתה להביא ילד, אז ליוויתי אותה. שם, בשיחה מול צוות המרפאה, הבנתי שאני רוצה לעשות את זה".
עם זאת, הדרך לתרומה לא תמיד הייתה פשוטה. בעבר פנה לאחד המרכזים הרפואיים בארץ ונתקל בדחייה: "הגובה שלי הוא 1.78 מטר, אז אמרו לי שאם אני לא 1.80 מטר ואם אני לא בלונדיני עם עיניים כחולות, נשים לא ירצו את הזרע שלי. זו הייתה חוויה לא נעימה".
למה החלטת לתרום זרע?
א' מספר שהוא נמצא בזוגיות יציבה עם בן זוגו, עובד בעבודה מסודרת, ושתרומת הזרע עבורו היא חלק ממשהו עמוק יותר. "אמנם הכסף מדבר, אבל אצלי אני מרגיש שזה פחות מהותי", הוא משתף בפתיחות. "תמיד ידעתי שאני רוצה שיהיה לי המשך. לא חשוב לי ששם המשפחה שלי ימשיך, אבל כן שהגנים שלי ושל אבות אבותיי ימשיכו להתקיים אחריי. זו אחריות שאני נושא על הכתפיים מבחינתי, לא להיות החוליה האחרונה בשרשרת המשפחתית".
א', תורם זרע: "אמרו לי שאם אני לא 1.80 מטר ואם אני לא בלונדיני עם עיניים כחולות, נשים לא ירצו את הזרע שלי. זו הייתה חוויה לא נעימה"
הוא גם מדבר בכנות על כך שהוא מאמין שהזרע שלו מאוד איכותי ושנשים ישמחו לקבל אותו. "אני מביא איתי גנים טובים, הן מבחינת נראות והן מבחינת תכונות אחרות חשובות, ושהלב שלי שלם עם הזרע שאני תורם. אני יציב רגשית, אינטליגנט, משכיל, אתלט - אז למה לא לתת למי שצריכה ורוצה"?
והעובדה שיש לך ילדים ביולוגיים שאתה לא מכיר, מפריעה לך?
"מבחינתי זה 'שגר ושכח'. אין לי בעיה עם זה", הוא מספר, אך מציין שלו הייתה אפשרות בארץ להיות "תורם פתוח", ולא אנונימי, הוא לא היה מתנגד לכך, כל עוד הוא לא היה מחויב משפטית לילדים שייוולדו מהזרע שלו.
אם חשובה לך ההמשכיות, מדוע אתה ובן זוגך לא מקימים משפחה?
א' מספר על תהליך של הורות משותפת שהתחיל לפני כמה שנים ושנעצר בשלב מסוים מסיבות שונות, וגם על פונדקאות עתידית שהוא מתכנן עם בן זוגו. "הכסף שאני מרוויח מתרומת הזרע ישמש אותנו לפונדקאות. אמנם לא מדובר בסכומים גבוהים מספיק, אבל בכל זאת, זה כסף".
הוא בהחלט רוצה להקים משפחה עם בן זוגו, אך מציין שעבור זוגות גאים לא מדובר בתהליך פשוט או מובן מאליו. "ההתרבות וההתרחבות המשפחתית הן לא עניין פשוט עבור הומואים בכלל, ובפרט בארץ", הוא אומר. "ובטוח שזה לא פשוט כמו אצל זוגות סטרייטים. העובדה שיש לי ילדים ביולוגיים מהזרע שלי, מורידה ממני לחץ בינתיים. אני יודע שהגנים שלי ממשיכים בעולם אם או בלי קשר למשפחה משלי".
הוא משתף שגם בן זוגו תרם זרע בעבר, ולכן כלל לא הביע התנגדות לרעיון. "אבל הרצון שלי לתרום זרע היה כבר לפני כן, בלי קשר להיכרות שלי איתו".
13 צפייה בגלריה
"העובדה שיש לי ילדים ביולוגיים? מבחינתי זה 'שגר ושכח' - אין לי בעיה עם זה". א', תורם זרע
(צילום: Shutterstock)
"תמיד ידעתי שאני רוצה שיהיה לי המשך. לא חשוב לי ששם המשפחה שלי ימשיך, אבל כן שהגנים שלי ושל אבות אבותיי ימשיכו להתקיים אחריי. זו אחריות שאני נושא על הכתפיים מבחינתי, לא להיות החוליה האחרונה בשרשרת המשפחתית". א', תורם זרע
איך מתבצע התהליך?
"אני בתהליך הזה כבר במשך שנה", אומר א'. "זה תהליך ארוך שעד שהוא מתחיל לוקח זמן. הם מאוד יסודיים - יש ראיון ראשוני, אחר כך בודקים שהזרע איכותי, יש גם בדיקות דם, בדיקות גנטיות, בדיקות למחלות מין ועוד. זה אולי נשמע קצת מצחיק אבל לא מקבלים כל אחד להיות תורם זרע".
האינטראקציה עם צוות המרפאה מאוד מינימלית, מספר א'. "אמנם צוות המרפאה מקסימים ואני מתייעץ איתם לפעמים, אבל חוץ מזה אני פשוט מגיע ונכנס למרפאה דרך דלת צדדית, מקבל מספר סידורי, הולך לחדר ועושה מה שצריך. לפעמים מישהו שממתין דופק בדלת וזה קצת מפריע, אבל חוץ מזה מדובר בתהליך מאוד פשוט, נוח ובעיקר כזה ששומר עליך כמה שיותר אנונימי".
ד"ר ערן אלטמןצילום: שלומי יוסףש' מספר שתרומת הזרע מתבצעת בדיוק כפי שרוב האנשים מדמיינים או כפי שזה מוצג בסרטים. "אתה מגיע, מקבל את הכוסית והולך לחדר. יש שם מסך טלוויזיה שמשדר פורנו באופן קבוע".
כל תרומה מתגמלת אותו ב-800 ש"ח. "אני לא מחויב למספר תרומות. הדרישה שלהם היא 'להתנזר' במשך 72-48 שעות לפני כל תרומת הזרע".
"יש התנגשות בין זכויות הילד לבין זכויות התורם"
"יש לא מעט ילדים שנולדו מתרומת זרע שמעידים על עצמם היום שהם רוצים לדעת מי התורם", אומר ד"ר ערן אלטמן, מנהל בנק הזרע בבית החולים לנשים בבילינסון מקבוצת כללית. "מצד שני, לתורם הובטחה אנונימיות. יש כאן התנגשות בין זכויות הילד לבין זכויות התורם".
לדבריו, מדינות מסוימות אסרו לחלוטין את האפשרות של תרומה אנונימית. "בארצות הברית אפשר גם וגם, למשל, אתה יכול לבחור להיות אנונימי או פתוח. במדינות מסוימות אפשר להיות רק תורם פתוח, ובמדינות אחרות, כולל ישראל, יש רק תורמים אנונימיים. ישנה התרשמות מצד בנקי הזרע הארץ שבמידה וכל התורמים יהיו פתוחים, פחות גברים יסכימו לתרום. זה דיון שקיים בארץ תמיד, ייתכן שהדרך להתמודד עם הבעיה היא אולי לשלב, כמו בארצות הברית, שיהיו שני מסלולים: פתוח וסגור".
ד"ר אלטמן: "יש לא מעט ילדים שנולדו מתרומת זרע שמעידים על עצמם היום שהם רוצים לדעת מי התורם. מצד שני, לתורם הובטחה אנונימיות. יש כאן התנגשות בין זכויות הילד לבין זכויות התורם"
ד"ר שימי ברדה, מנהל המעבדה לפריון הגבר ובנק הזרע, וד"ר נגה פוקס ויצמן, מנהלת היחידה לפריון הגבר ובנק הזרע במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מסבירים כי בשנים האחרונות נשים רבות מעדיפות לבחור בתורמים מחו"ל. "כמחצית מהמטופלות אצלנו בוחרות בתרומת זרע מחו"ל, שמגיעה דרך בנק הזרע שלנו", הם מציינים. "מדובר בפלח שוק משמעותי, בין היתר כי המטופלות מעוניינות במידע נוסף על התורם, כמו תמונות או פרטים אישיים נוספים".
ד"ר יגאל מדג'רצילום: עודד קרנילפי ד"ר פוקס ויצמן, חלק מהנשים מעדיפות תורם שדומה להן במראה החיצוני – צבע שיער, עיניים וכדומה, בעוד שאחרות מתמקדות בתחומי עניין או בעיסוק המקצועי של האב, כמו אמנות, היי-טק ועוד.
13 צפייה בגלריה
נשים רבות בוחרות בתרומת זרע מחו"ל כי מדובר בתורמים פתוחים שניתן לראות פרטים אישיים ותמונות שלהם
(צילום: Shutterstock)
ד"ר ברדה מדגיש כי במדינות מתקדמות, תרומות אנונימיות כבר אינן חוקיות. "במדינות מסוימות הגיעו להחלטה שיש משמעות גדולה ליכולת של הילד, בבוא העת, לעשות סגירת מעגל בעתיד ולהכיר את האב, במידה שהוא מעוניין. הרי עיקר הנתרמות הן נשים יחידניות או נשים בזוגיות חד-מינית, וחשוב להן שהילד יידע מי האבא הביולוגי שלו, כשיגדל".
ד"ר נגה פוקס ויצמןצילום: מירי גטניו, דוברות איכילובמי האנשים שמגיעים לתרום זרע? איך אתם "מגייסים" אותם?
"חבר מביא חבר, אנחנו פונים ברשתות החברתיות, פרסומות בפייסבוק ובאינסטגרם", מספר ד"ר יגאל מדג'ר, מנהל בנק הזרע באסותא סופרם. "סטודנטים הם הקהל העיקרי שלנו. מגיעים גברים צעירים ומשכילים עם הרבה אינטליגנציה רגשית, פתיחות, שחושבים על הנתינה כמו שהם חושבים על הכסף".
לדבריו של ד"ר מדג'ר, הם לא מפלים בין אנשים שרוצים להיות תורמים, אבל "מכורח הנסיבות ומכורח השוק, נשים שבוחרות זרע מחפשות בחור בריא, אינטליגנטי, משכיל, בלי מחלות רקע וכמובן שנראה טוב, אז כמובן שיש עדיפות לבחורים כאלה".
אמנם בדרך כלל התורמים מגיעים בשביל התשלום, אבל ד"ר מדג'ר אומר שלדעתו מדובר באנשים מיוחדים שמגיע להם פרס. "זה לא רק הכסף, זה גם עניין של נתינה. אחד התורמים אמר לי פעם שהוא יכול ללכת לעבוד במשלוחים בוולט ולהרוויח יותר כסף, אבל שהתרומה מרגישה לו משמעותית".
ד"ר יגאל מדג'ר: "סטודנטים הם הקהל העיקרי שלנו. מגיעים גברים צעירים ומשכילים עם הרבה אינטליגנציה רגשית, פתיחות, שחושבים על הנתינה כמו שהם חושבים על הכסף"
ד"ר אלטמן מספר כי תורמי זרע ישראלים הם תורמים שכל בנק מגייס בעצמו והם נהיים התורמים הבלעדיים שלו. הם מוחתמים על כך שהם לא יעברו לבנקים נוספים בארץ ונכנסים למאגר של משרד הבריאות כדי לוודא שלא יהיו רמאויות. "אנחנו רוצים להגביל את כמות המשפחות שיש מכל תורם, כך שיהיה סיכוי נמוך לנישואים בין אחאים (חצאי אחים). אין חוק בארץ שמדבר על זה באופן מוחלט, לכן כל בנק מגביל את עצמו".
13 צפייה בגלריה
קהל היעד של בנק הזרע: סטודנטים צעירים ומשכילים עם נתונים איכותיים
(צילום: Shutterstock)
ד"ר מדג'ר מספר על תהליך הסינון הקפדני שהתורמים הפוטנציאליים נדרשים לעבור. "הישראלים הם מטבעם דאגנים ונוטים לקחת כל דבר לקצה", מסביר ד"ר מדג'ר. "בעבר, בירור גנטי הסתכם בכמה בדיקות בסיסיות, אבל היום הדרישות גבוהות בהרבה. כל אישה שמגיעה לבנק הזרע מבקשת תורם 'מושלם' – כזה שאין לו שום בעיה גנטית. אבל צריך להבין שיש אלפי מחלות גנטיות ואף פעם אין אפשרות לדעת הכל. על חלק מהן בכלל לא ניתן לעלות בבדיקות שגרתיות אלא רק בראיון עם התורם ובבחינת ההיסטוריה הרפואית שלו".
13 צפייה בגלריה
הוצאת קשיות המיועדות לשימור תאי זרע מתוך מיכל חנקן נוזלי בטמפרטורה נמוכה מאוד, כמינוס 196 מעלות צלזיוס. בנק הזרע, איכילוב
(צילום: מוטי קמחי)
המומחים מציינים שכל תורם פוטנציאלי עובר סדרת ראיונות מעמיקה, במהלכם בוחנים את מצבו הבריאותי, המחלות המשפחתיות שלו והיסטוריה רפואית נוספת. התהליך כולל גם בדיקת זרע, בעיקר בדיקה של תנועתיות הזרע, בדיקות למחלות זיהומיות, מחלות מין, בדיקות דם ופרופיל גנטי מקיף של למעלה מ-460 מחלות שונות. רק אם התורם עומד בכל הקריטריונים ומצליח לעבור את שלב הסינון, הוא מתחיל לתרום.
חוק הגבלת משפחות לתורם
בישראל, נושא הגבלת מספר המשפחות המקבלות תרומת זרע מתורם יחיד עדיין לא מוסדר בחוק. נכון להיום, אין חקיקה המסדירה את פעילות בנקי הזרע, והנושא מנוהל בעיקר באמצעות נהלים פנימיים של משרד הבריאות. היעדר הגבלה על מספר המשפחות המקבלות תרומה מתורם יחיד מעלה חששות, במיוחד לגבי האפשרות של נישואים בין אחים למחצה שאינם מודעים לקשר המשפחתי ביניהם.
בעבר כבר הודיע משרד הבריאות על כוונתו להגביל את מספר המשפחות שיקבלו תרומת זרע מתורם יחיד לכ-10 משפחות. הגבלה זו נועדה לצמצם את הסיכונים הכרוכים בריבוי צאצאים מתורם אחד, כולל הסיכון לנישואים בין אחים למחצה והפצת מחלות גנטיות.
במהלך השנים הוגשו מספר הצעות חוק פרטיות במטרה להסדיר את תחום תרומות הזרע, כולל הגבלת מספר המשפחות לתורם, אך הן לא הבשילו לכדי חקיקה. לדוגמה, הצעת חוק תרומת זרע (2020), שהוגשה בכנסת ה-23, נועדה להסדיר את פעילות בנקי הזרע, אך לא קודמה.
"השאלה החשובה היא לא כמה מנות יכול תורם זרע לתרום, אלא כמה משפחות הרו מתורם אחד? זו ההגבלה החשובה שצריכה להיות", אומר ד"ר אלטמן. "מה שחשוב זה לא מספר המנות אלא אם מישהי הרתה מהזרע הזה או לא. יכול להיות שאישה נקלטה רק במנה העשירית של התורם. אז כל המנות הקודמות שלא נקלטו - לא נספרות בכלל".
ד"ר אלטמן מציין שנושא הגבלת מספר המשפחות לתורם הוא נושא טעון מאוד בבנקי הזרע. "מאחר ואין חקיקה מוסדרת, כל בנק זרע מקציב לעצמו את מספר המשפחות לתורם אחד. נראה שיש חוסר תפקוד של הרשויות בעניין הזה כבר כמה עשורים".
השאלה הגדולה: זרע מהארץ או זרע מחו"ל?
אחת ההתלבטויות המרכזיות של נשים הפונות לתרומת זרע היא האם לבחור בתורם מקומי או בתורם מחו"ל. המומחים מצביעים על היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, תוך דגש על הבדלים רגולטוריים, גנטיים ואישיים.
ד"ר מדג'ר מסביר את מורכבות הנושא: "כשמדובר בתרומה מקומית, יש פחד רווח מפני חתונה או מפגש של חצאי אחים, אבל מה שהרבה לא מבינים זה שבבנקי הזרע בחו"ל לכל תורם יכולים להיות בין 200 ל-300 ילדים שמפוזרים ברחבי העולם כולו, מה שמעלה את הסיכון לאירועים גנטיים. אין ספק שאי שם ייוולד ילד עם הפרעה גנטית כתוצאה מכך".
ד"ר מדג'ר: "מה שהרבה לא מבינים זה שבבנקי הזרע בחו"ל לכל תורם יכולים להיות בין 200 ל-300 ילדים שמפוזרים ברחבי העולם כולו, מה שמעלה את הסיכון לאירועים גנטיים. אין ספק שאי שם ייוולד ילד עם הפרעה גנטית כתוצאה מכך"
לדבריו, הסטנדרטים בחו"ל פחות מחמירים מאלה הנהוגים בישראל. "כשהתרומה מגיעה מחו"ל, ההתנהלות היא לפי החוקים של אותה מדינה. הבעיה היא שבנקים מחו"ל לא מספקים את ה-DNA של התורמים, כך שאי אפשר לבצע בירור גנטי מעמיק במקרה של בעיה. סטטיסטית, הסיכוי לאירועים גנטיים גבוה יותר בזרע שמגיע מחו"ל. לעומת זאת, בארץ יש יתרון ברור כי המערך הגנטי והבדיקות המחמירות נותנים ביטחון גבוה יותר".
13 צפייה בגלריה
ד"ר מדג'ר: "סטטיסטית, הסיכוי לאירועים גנטיים גבוה יותר בזרע שמגיע מחו"ל"
(צילום: shutterstock)
ד"ר ברדה וד"ר פוקס ויצמן מוסיפים נתונים על מגבלת המשפחות לתורם. "באיכילוב, מספר המשפחות המותרות לתרומה מתורם אחד מוגבל ל-9 עד 10 משפחות בלבד, כאשר הממוצע עומד על כ-15 ילדים לתורם. לעומת זאת, בתרומה מחו"ל, ההגבלה היא עולמית ומתרחבת משמעותית – בין 25 ל-75 משפחות".
ד"ר אלטמן מסביר כי "תורמי חו"ל מגיעים מבנקים פרטיים, ומשרד הבריאות מאפשר לנו לייבא את המנות הללו כדי לספק לנשים אפשרות נוספת שלא הייתה קיימת בעבר. זה פשוט חייב להיות בתיווך בנק הזרע הישראלי, הן לא יכולות להביא את הזרע לבד".
מאז 7 באוקטובר פחתו הבקשות לתרומות זרע, כך מציין ד"ר מדג'ר. "זו תקופה לא טובה להרבה אנשים ונשים, כך שכל בנקי הזרע רואים ירידה מסוימת בתקופה האחרונה, כמו בתקופת הקורונה. ובכל זאת, עדיין יש דרישה, כמובן".
פורסם לראשונה: 15:31, 26.12.24
