מגפת הקורונה איתנו כבר שנה וגרמה למאות אלפי חולים, רבים מהם קשישים. קורונה ומחלות בכלל יכולות להביא מבוגרים, ובעצם גם אנשים לא מבוגרים, להידרדרות בריאותית וקוגניטיבית, שעלולה להקשות עליהם להמשיך להיות כשירים לנהל את ענייניהם בעצמם. עורכת הדין והעובדת הסוציאלית אפרת רייך, ממשרד האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, מספרת על גבר בשנות ה־60 לחייו שהתחילה אצלו הידרדרות קוגניטיבית עוד בטרם חלה בקורונה. בשנה האחרונה הוא חלה והבריא, אבל המחלה הייתה טראומה חזקה לגופו, הזיכרון שלו הידרדר עוד יותר, והוא הפך לאדם שלא יכול לקבל החלטות על חייו.
יש מחלות ואירועים נוספים שפוגעים בצורה קשה ביכולת של אנשים לנהל את עניינם, למשל דמנציה, ניוון שרירים, מחלות וניתוחים אונקולוגיים, תאונות שמובילות לפגיעות ראש, נזק מוחי ועוד. "קחי אדם שיש לו התחלה של דמנציה והוא מאוזן, אבל לפתע נופל במקלחת. זה יכול ברגע אחד לדרדר את מצבו ולגרום להאצה בתהליך של הדמנציה", אומרת עו"ד רייך.
בעבר, לפני תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, האפשרות הכמעט יחידה במצבים כאלה הייתה מינוי אפוטרופוס לאדם. כיום, לאחר התיקון, החוק מאפשר מנגנונים נוספים שניתן להפעיל לפני מינוי אפוטרופוס. הנה מדריך מפורט בסיוע עו"ד רייך ואורנית דן, ממונה ארצית על קבלת החלטות נתמכת – שתיהן מהיחידה הארצית לפיקוח על אפוטרופסים וחלופות לאפוטרופסות, באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
ייפוי כוח מתמשך
מאז אפריל 2016 קיימת בחוק האפשרות לערוך "ייפוי כוח מתמשך". כאשר אדם עדיין מסוגל לנהל את ענייניו מבחינה קוגניטיבית, כלומר יכול להבין מה המשמעות של מסמך ושל חתימה עליו, הוא יכול לערוך ייפוי כוח כזה, שייכנס לתוקף כאשר האדם לא יוכל עוד לנהל את ענייניו בעצמו עקב מוגבלות קוגניטיבית. או אז ייכנס לנעליו מיופה הכוח שבחר, בהתאם לתנאים שקבע מבעוד מועד, וינהל את ענייניו. בשונה ממינוי אפוטרופוס, הכניסה לתוקף של פעולת מיופה הכוח נעשית ללא צורך בהחלטה של בית משפט. בנוסף, אם האדם יחזור למצב קוגניטיבי שיאפשר לו להבין ולנהל את ענייניו, הוא יוכל להחזיר את הגלגל לאחור ולבטל את הפעלת ייפוי הכוח המתמשך.
במסגרת ייפוי כוח מתמשך הממנה יכול לקבוע יותר ממיופה כוח אחד, ולהגדיר את חלוקת האחריות ביניהם. הממנה רשאי לקבוע הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונותיו לגבי החלטות עתידיות ופעולות שיינקטו בשמו (פעולות רפואיות, מקום מגורים, פעולות ברכוש, ניהול השקעות בחשבון הבנק ועוד). הממנה צריך להיות בגיר ובעל כשירות מלאה - כלומר מסוגל להבין את המשמעויות של מתן ייפוי כוח מתמשך, מטרותיו ותוצאותיו.
מיופה הכוח מצידו צריך להיות בגיר, אדם פרטי ולא חברה, שלא מונה לו אפוטרופוס, שאין ייפוי כוח שנכנס לתוקף בעניינו, וביחס למיופה כוח בנושא רכוש - גם שאינו חדל פירעון.
ייפוי הכוח המתמשך דורש אישור של עורך דין שעבר הכשרה מתאימה לכך על ידי האפוטרופוס הכללי. כמו כן, נדרש להפקיד את ייפוי הכוח אצל האפוטרופוס הכללי. כדי להכניס את ייפוי הכוח לתוקף, יש לפנות לאפוטרופוס הכללי ולהגיש מסמך כמו חוות דעת רפואית, שמוכיח שהממנה לא מבין יותר בענייניו. לדברי רייך ודן, עד כה הופקדו בישראל יותר מ־52 אלף ייפויי כוח מתמשכים, ו־1,380 מהם הופעלו.
תומך בקבלת החלטות
באפריל 2018 נכנס לתוקף הליך חוקי חדש, הנקרא "תמיכה בקבלת החלטות". אדם שמסוגל, קוגניטיבית, לקבל החלטות אך זקוק לסיוע בכך, יכול לקבל "תומך בקבלת החלטות" שיסייע לו. מי שיקבל את ההחלטות הוא האדם עצמו, כאשר התומך רק מייעץ לו. התומך מתמנה בידי בית משפט לענייני משפחה, בהסכמת האדם. המשפחה יכולה לבקש להתמנות לתומכת, אבל היא חייבת לקבל את הסכמתו.
התומך מסייע לאדם לקבל מידע מגופים שונים, להבין את המידע, להבין מהן אפשרויות הפעולה שלו ומשמעותן, וכך לסייע לו לקבל החלטות לגבי חייו ולמצות את זכויותיו. בצו בית המשפט למינוי התומך יפורטו העניינים שלגביהם ישמש התומך, למשל בעניינים כספיים או בענייני מציאת מסגרת מתאימה, וכן תקופת המינוי, תפקידי התומך וסמכויותיו. הצו מאפשר לתומך לקבל מידע מצדדים שלישיים, כמו בנקים למשל.
מינוי תומך בקבלת החלטות מתבצע בדרך כלל בהמלצת תסקיר של עובד סוציאלי, שבו נקבע אם האדם יכול לקבל החלטות כשהוא נעזר בתומך. לפני המינוי מתקיימת פגישת מידע בין האדם והתומך לבין נציג מטעם האפוטרופוס הכללי, ובה ניתן הסבר לגבי ההליך ומשמעותו.
יש כמה סוגי תומכים בקבלת החלטות: תומך בקבלת החלטות לקרוב (בן משפחה או מכר); תומך בקבלת החלטות מתנדב; תומך בקבלת החלטות בשכר. "להערכתנו, מאז אפריל 2018 התמנו כ־650 תומכי החלטות, רובם בני משפחה, ועכשיו מוכשרים אנשים שיוכלו לעשות זאת בשכר", אומרת אורנית דן. "קבענו תנאי סף מחמירים לתומכי החלטות בשכר או בהתנדבות. צריך לעבור קורס במוסדות אקדמיים שהוכרו לצורך זה על ידי האפוטרופוס הכללי. צריך תואר ראשון רלוונטי לתחום, רקע תעסוקתי מהעולם של אנשים עם מוגבלות או של אנשים מבוגרים, וצריך לעבור ועדת קבלה עם נציגי האפוטרופוס הכללי. במינוי הראשון מקבלים הדרכה צמודה".
אפוטרופוס
רק במצב שבו אדם לא מסוגל לנהל את ענייניו, לא נערך לכך מראש באמצעות ייפוי כוח מתמשך, ונראה שגם תומך בקבלת החלטות לא יוכל לסייע לו, רק אז יש למנות לו אפוטרופוס. האפוטרופוס נכנס לנעליו ומקבל את ההחלטות עבורו, ככל האפשר על פי רצונו של האדם ובשיתוף איתו. מינוי האפוטרופוס מתבצע על ידי בית משפט. כאשר קיים צורך דחוף ניתן למנות אותו מיד במינוי זמני, וכאשר הצורך פחות דחוף נעשה מינוי קבוע לאחר שגם פקיד משרד הרווחה בדק את מצבו האישי והמשפחתי של האדם.
האפוטרופוס כפוף לפיקוח של האפוטרופוס הכללי ונדרש להגיש לו דיווחים תקופתיים.
מאפוטרופוס לתומך
לפעמים אפשר להתחיל עם מנגנון אחד מהשלושה, ולעבור, בהתאם לנסיבות, למנגנון אחר. רייך ודן מספרות על מקרה של צעיר נבון, המאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, שהתקשה לנהל את ענייניו הכספיים והאישיים בעצמו. "הוא נרתע מפניות אישיות לפקידים בבנק או בביטוח הלאומי, והתקשה גם בפניות טלפוניות לבירור ענייניו. היה לו חשוב לקבל את החלטותיו בעצמו, אולם העובדה שלא יכול היה לפנות ולקבל את המידע בעצמו, והעובדה שלעיתים גם לאחר קריאת המידע לא הבין את משמעותו, אילצה את הוריו להתמנות לאפוטרופסים שלו", הן מספרות.
לאחר אישור תיקון 18, פנה הצעיר לבית המשפט בבקשה להסיר את מינוי האפוטרופסות של הוריו, בנימוק שהוא יכול לקבל החלטות בעצמו והוא רק זקוק לתיווך באמצעות אדם שיפנה במקומו לצדדים שלישיים, יקבל את המידע ויסייע לו להבינו. בית המשפט התרשם מיכולתו לקבל החלטות בענייניו, ביטל את מינוי הוריו כאפוטרופסים ומינה אותם כתומכים בקבלת החלטות עבורו. "השינוי החזיר לו את האמון בעצמו וביכולתו לנהל את ענייניו, והעלה את המוטיבציה שלו למצוא לעצמו עבודה ודיור עצמאי", הן מספרות.
"אי־אפשר אף פעם לדעת מה יהיה מחר", מסכמת עו"ד רייך. "אני מקווה שהכתבה הזו תגיע לאנשים צעירים. החיים יכולים להשתנות ברגע. אדם בן 40 הולך לעבודה ולפתע מקבל התקף לב או שבץ ומאבד את יכולתו לנהל את ענייניו. לרוב מה שיקרה זה שאשתו או ילדיו יהפכו לאפוטרופסים שלו. אשתו, מעבר לטיפול בו, תצטרך להיכנס לתפקיד חשבונאית. תהיה לה המון ביורוקרטיה, היא תצטרך להגיש בקשה לבית המשפט להתמנות כאפוטרופוס, וזה יעלה כסף כי היא מן הסתם תשכור עורך דין. עובדת סוציאלית תצטרך להגיע לדבר עם המשפחה, לבדוק, לתחקר. לאחר שהאישה תתמנה היא תצטרך להגיש המון דיווחים לאפוטרופוס הכללי: דוח שמפרט את נכסיו של האדם, דוח כספי שנתי על הוצאות והכנסות. היא צריכה לתעד ולשמור את כל ההתנהלות הכספית שקשורה לבעלה. לעומת זאת, במקרה שבעלה היה עורך ייפוי כוח מתמשך, עדיין השמיים היו נופלים עליה כמובן, אבל היא לא הייתה צריכה ללכת לבית משפט, לא לעבור תסקיר של עובדת סוציאלית, לא להגיש דיווחים לאפוטרופוס הכללי ועוד טרדות שהיו נמנעות".
כשאי־אפשר להסתדר לבד
ייפוי כוח מתמשך:
מה זה: מסמך שחותם אדם הכשיר לנהל את ענייניו, ובו הוא ממנה אדם שינהל את חייו בעתיד אם וכאשר לא יהיה יותר כשיר.
למי מיועד: אדם כשיר שמעוניין לתכנן את עתידו.
מי ממנה: האדם, באמצעות חתימה על מסמך אצל עורך דין, שיופקד אצל האפוטרופוס הכללי, וייכנס לתוקף בהתאם לתנאי שקבע הממנה בהודעה לאפוטרופוס הכללי.
מי מפקח: אין פיקוח של האפוטרופוס הכללי אלא אם הממנה מבקש, או אם מוגשת תלונה נגד מיופה הכוח.
תומך בקבלת החלטות:
מה זה: אדם המסייע לאדם אחר, המסוגל לקבל החלטות בעצמו אך צריך סיוע, הנגשה של מידע וייעוץ.
למי מיועד: אדם עם מגבלה המסוגל לקבל החלטות בעצמו, תוך סיוע.
מי ממנה: בית המשפט, על סמך תסקיר עובד סוציאלי.
מי מפקח: אין פיקוח של האפוטרופוס הכללי, אלא אם מוגשת תלונה נגד התומך.
אפוטרופוס:
מה זה: אדם שדואג לענייניו של אדם אחר שאינו מסוגל לנהל את ענייניו.
למי מיועד: אדם שאיננו כשיר לנהל את ענייניו.
מי ממנה: בית המשפט, על סמך תסקיר עובד סוציאלי.
מי מפקח: האפוטרופוס הכללי. יש להגיש לו דוחות תקופתיים, ולקבל אישור מבית המשפט לפעולות מסוימות.
