כבר יותר מחמישה חודשים שאנחנו חיים בסטרס מתמשך. אבל אפילו לפני תחילת המלחמה, החיים שלנו בארץ, מאופיינים בלחץ מתמיד. העובדה כי חיים בלחץ ובסטרס מובילים לנזקים בריאותיים חמורים, היא ידועה, אבל עכשיו, מחקר חדש מגלה שזה עלול לגרום לנזקים בריאותיים אפילו לילדים שלנו.
המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי Journal of the American Heart Association ונערך במשך 20 שנה באוניברסיטת דרום קליפורניה בארה"ב, הראה שדפוסי החיים שכללו רמות גבוהות של סטרס ממושך בגיל הילדות ניבאו באופן ברור שינויים שמעידים על נטייה מוגברת לפתח מחלות לב בבגרות.
מחקרים כבר הראו שמבוגרים שנמצאים במצבים של סטרס גבוה נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות של מחלות כמו טרשת עורקים, להתקפי לב, שבץ ועוד. ההנחה הייתה שהדבר נכון גם לגבי ילדים ובני נוער, אבל לא היו ראיות נחרצות שמבססות את ההנחה הזאת למרות שנמצאו כבר עדויות פיזיולוגיות, בנתיחה לאחר המוות אצל חולים צעירים שנפטרו מתאונות, לכך שטרשת עורקים היא מחלה שהבסיס שלה בילדות.
"הממצאים העלו כי הפגיעה של הסטרס בבריאות נעשית גם באופן ישיר וגם באופן עקיף. באופן ישיר, ידוע כי סטרס מעלה לחץ דם ומשפיע על פעילות מערכת החיסון, ודרכה יכולה להתפתח פגיעה כרונית בכל איברי הגוף. ואילו באופן עקיף, סטרס מעודד אימוץ של אורחות חיים לא בריאים"
סטרס, או "עקה" בעברית, הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים להתפתחות של מגוון רב של מחלות. בתקופה הנוכחית, כשלמתח הרגיל של חיי היומיום מצטרפות גם הדאגות והחרדות בשל המשבר הביטחוני, חשוב במיוחד להיות מודעים לסיכונים אלה גם על הילדים ובני הנוער, ולפעול כדי להקל על מידת המתח שלהם.
המחקר מדגיש את החשיבות שיש לשמירה על אורח חיים בריא גם בגילים הצעירים – גם כדרך להקטין את הסיכון להתפתחות מחלות אלה, וגם כאמצעי יעיל להפחתת הסטרס עצמו.
המחקר עקב אחר מצבם של יותר מ-250 ילדים במשך למעלה מעשרים שנה ובדק את מצבם של הנבדקים נבחן בשלוש נקודות בזמן: בילדות (גיל ממוצע שש), בגיל ההתבגרות (13 בממוצע) ובבגרות (גיל ממוצע של 24).
בכל שלוש הנקודות, בחנו החוקרים את רמות הסטרס בו נמצאים הילדים בהתאם לשאלונים שונים (שבילדות ההורים היו אחראים לענות לשאלות). כמו כן, בחנו החוקרים שישה קריטריונים מקובלים שמעידים על סיכון מוגבר להתפתחות של מחלות לב וכלי דם, כמו השמנה, יתר לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, עלייה במסת השומן בגוף ועיבוי כלי הדם בצוואר.
במחקר נמצא שדפוסי החיים של הילדים ובני הנוער שכללו רמות גבוהות של סטרס ממושך, ניבאו באופן ברור שינויים מדאיגים, בכל אחד מהקריטריונים המקובלים ברפואה, להגדרת סיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב.
ד"ר אסעד חוריצילום: הקריה הרפואית רמב"םהממצאים העלו כי הפגיעה של הסטרס בבריאות נעשית גם באופן ישיר וגם באופן עקיף. באופן ישיר, ידוע כי סטרס מעלה לחץ דם וגם משפיע על פעילות מערכת החיסון, ודרכה יכולה להתפתח פגיעה כרונית בכל איברי הגוף. ואילו באופן עקיף, סטרס מעודד אימוץ של אורחות חיים לא בריאים כמו אכילה מרובה של מזונות לא בריאים, הימנעות מפעילות גופנית שמובילה להשמנת יתר ועוד.
המחקר מצביע על החשיבות הרבה שיש לערנות של ההורים למצבם של ילדיהם ולאפשרות שהם נמצאים בסטרס. חשוב שהילדים יאכלו מזון בריא ויישנו טוב בלילה. כמו כן, ממליצים החוקרים להימנע מעישון אקטיבי ופסיבי כבר מגיל צעיר ולהקפיד על פעילות גופנית קבועה של כל בני הבית. פעילות גופנית, הסבירו החוקרים, מועילה באופן ישיר לבריאות והוכחה מחקרית כמפיגה מתחים ומורידה רמות של סטרס.
הכותב הוא מנהל המכון לקרדיולוגיה ילדים, המרכז הרפואי רמב"ם
