ירידה עולמית מואצת בספירת הזרע: מחקר חדש של האוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי הדסה ומוסדות שונים מצא כי איכות הזרע מידרדרת עם השנים אצל גברים בכל העולם וכי קצב הירידה אף הולך ומתגבר במאה הנוכחית .
קראו עוד:
המחקר, שפורסם היום (ג') בכתב העת המדעי המוביל לענייני פוריות Human Reproduction Update, מראה כי קיימת ירידה של כ-52% בריכוז הזרע ושל 62% בספירת הזרע הכוללת בקרב גברים בעולם בתקופה שמשנת 1973 ועד 2018. בנוסף, השוואת הנתונים מלפני שנת 2000 ואחריה מראה שמגמת הירידה בספירת הזרע מתחזקת לאורך השנים.
מטרת המחקר, שהוביל פרופ' חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, הייתה לזהות מגמות עדכניות בספירת הזרע בקרב גברים בכל העולם. ספירת זרע אינה רק מדד חשוב ומרכזי לפוריות הגבר, אלא נתון העשוי להעיד גם על בריאותו - ספירת זרע נמוכה עשויה לנבא עלייה בסיכון לתחלואה ולתמותה בקרב גברים.
מחקר קודם של קבוצת החוקרים, משנת 2017, מצא ירידה של 50% בספירת הזרע של גברים מאירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה, בין השנים 1973 ל-2011. במחקר המשך שמתפרסם כעת, החוקרים עדכנו את מאגר הנתונים כך שהתאפשרה בדיקת המגמות גם עבור גברים מאפריקה, מאמריקה הלטינית ומאסיה – כולל גברים מישראל.
בנוסף לפרופ' לוין, במחקר שותפים החוקרים הישראלים מאיה יולס וד"ר דן וקסלר דרעי. המחקר סקר באופן שיטתי למעלה מ-10,000 פרסומים מדעיים שבחנו איכות זרע בין השנים 1973-2018, ולאחר סינון לפי הפרוטוקול נכללו במחקר נתונים מ-223 מחקרים מ-53 מדינות שונות. החוקרים בחנו את מגמות איכות הזרע בכל התקופה ובתקופה שלאחר שנת 2000, תוך התמקדות במחקרים בקרב אוכלוסייה כללית, שלא נבחרה על בסיס פוריות או אי-פוריות.
" ספירת הזרע היא מדד ביולוגי חזק ומדויק"
במחקר נבדקו שני פרמטרים. "פרמטר אחד זה ריכוז הזרע – והשני זה ספירת הזרע הכוללת – שהיא מכפלה של ריכוז הזרע בנפח הזרע בדגימה", מסביר פרופ' לוין בראיון ל-ynet. "ריכוז הזרע – שירד ב-52% - זה מבחינתי הנתון המדויק והרלוונטי יותר ועליו צריך להסתכל. יש חוקרים וקלינאים שחושבים שספירת הזרע הכוללת, שירדה ב-62%, היא יותר חשובה".
52% ירידה בריכוז הזרע או 62% ירידה בספירת הזרע – זה נשמע המון.
"זה מטורף. אלו תוצאות דרמטיות, וזה לא מונח שגור אצלנו המדענים. ריכוז או ספירה, לא משנה איך חותכים את זה – הירידה מאוד ברורה, ובמחקרים כמעט אף פעם אין תוצאות כל כך מובהקות וברורות. ספירת הזרע היא מדד ביולוגי חזק ומדויק מאוד, שירד בימי חיינו בצורה דרמטית. זה דבר שהוא בלתי נתפס. היה מחקר שנעשה בקרב אבות ובנים ונמצא שלאבות היו ספירות זרע גבוהות יותר מאשר לבנים שלהם – כלומר אפקט הזמן היה חזק יותר מאפקט הגיל".
פרופ' לוין מסביר על אודות ממצאי המחקר
(צילום: האונ' העברית)
התוצאות של המחקר החדש דומות, כאמור, לאלו שהתקבלו במחקר מ-2017, "לא הופתעתי לגלות שההידרדרות היא כלל עולמית וכוללת גם את אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית, כי כל הזמן חשבתי שמדובר בבעיה עולמית. אבל המחקר הצליח להפתיע גם אותי, כשהתברר שאחרי שנת 2000 הקצב של ההידרדרות רק מתגבר. וזה היה ממש מפתיע כי חשבנו שכשמתקרבים לקרקעית – כבר אין לאן לרדת והקצב מתמתן".
אז למה באמת?
"בגלל שהזיהום הסביבתי ממשיך, ובהחלט ייתכן שהוא מצטבר, ויש גם יש חשיפה מצטברת בין הדורות – גם ההורים שלנו נחשפו וגם אנחנו נחשפים – יכול להיות שהמשך החשיפה הולך ומדרדר אותנו. בכל מקרה, עובדתית הקצב הולך ומתגבר. וזה ממחיש את זה שהשעון הביולוגי מתקתק – אין לנו הרבה זמן כדי לנסות להפוך את המגמה הזו".
יש גורמים ספציפיים שאפשר לשים עליהם את האצבע?
"במחקר לא נבדקו הסיבות אלא המגמות. הפרשנות שלי כחוקר בתחום היא, שאנחנו יודעים ממחקרים על בני אדם ובעלי חיים על גורמים שפוגעים בספירות הזרע. הדבר שהכי משפיע על התפתחות הזרע הוא ההתפתחות התקינה של האשכים ברחם. היא רגישה מאוד להשפעות סביבתיות, אם זה חשיפה לכימיקלים כמו הפתלטים (Phthalates), החומרים שמוספים לפלסטיק. רוב האוכלוסייה בעולם חשופה היום לחומרים הללו ואנחנו יודעים שהם משבשים את הפעילות ההורמונלית ופוגעים בהתפתחות התקינה של האשכים.
"יש גם חומרי הדברה שפוגעים בפוריות, לא רק בתקופה העוברית אלא גם בחיים הבוגרים, שהרי הזרע נוצר כל הזמן. גם הרגלי החיים הקלוקלים שלנו - חוסר בפעילות גופנית, צריכת מזון אולטרה-מעובד, עישון וחשיפה לתרופות מסוימות - כל אלו תורמים לירידה בפוריות, שהיא למעשה גם פגיעה בבריאות".
למה בעצם?
"מחקרים מראים שגבר עם ספירת זרע נמוכה נמצא בסיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת, לתחלואה ולאשפוזים. הזרע הוא למעשה סמן כללי למצב הבריאות. והסמן הזה מעיד שיש לנו בעיה מאוד חמורה".
פרופ' לוין מבהיר שזה לא רק עניין עתידי. "כבר היום בישראל אחוז משמעותי מהזוגות זקוקים לעזרה בפוריות, שזו הפונקציה הכי בסיסית של החיים. כך זה גם בעולם. יכול להיות שהגענו לעת שבה נצטרך להציע אפשרות לשימור זרע איכותי בהקפאה בקרב גברים צעירים, על מנת להבטיח את הפוריות גם בעתיד – ממש כמו הקפאת ביציות. אנחנו כאילו מכסים על הבעיה בעזרת פתרון טכנולוגי, אבל זה לא פוטר את הטיפול בשורש הבעיה – משהו לא בסדר בסביבה שלנו".
קריאת השכמה לרשויות הבריאות
לדברי פרופ' לוין, המחקר מהווה קריאת השכמה לחוקרים, לקובעי מדיניות, לרשויות הבריאות ולציבור ברחבי העולם ובישראל, שמחייבת התייחסות ונקיטת פעולות לתיקון המצב הקיים. "אני ממש מוטרד. אני מרגיש שיש לנו אחריות גדולה להעיר את הציבור ואת מקבלי ההחלטות בעולם. אנחנו נרדמים בשמירה בזמן שהעתיד שלנו בסכנה. כבר ה-2018 הוצאנו קריאה לחוקרים ולממשלות בעולם בסימפוזיון לחקר הזרע בשטוקהולם. גם האו"ם התייחס לנושא כדוגמה לסכנות הכימיקלים לעתיד המין האנושי. אנחנו צריכים לפעול עכשיו ולא לחכות".
יש מה לעשות ברמה האישית?
"כן, אבל אנחנו חיים בעולם גלובלי, כך שאי אפשר למנוע לחלוטין את החשיפה לחומרים. ברמה האישית, הכי חשוב להגן על הנשים ההרות, כלומר לצמצם חשיפה לאותם כימיקלים ידועים. לשפר את הרגלי החיים – הפסקת עישון, תזונה ים-תיכונית ללא מזון מעובד, ובעצם אלו אותם כללים ששומרים על הבריאות שלנו – פעילות גופנית, שינה מספקת, פחות חשיפה לכימיקלים ותרופות. יש סיכוי שזה יעזור לשפר את הפוריות ואת הבריאות של העובר העתידי.
"יחד עם זאת – פשוט ללכת למקבלי ההחלטות, והיום אנחנו לקראת השבעת הכנסת החדשה, ולשים את זה על סדר היום – לקבוע תוכנית לאומית להגנה על הפוריות והבריאות. וזה מה שיחולל את השינוי האמיתי. יש עשרות מדינות שחתמו ופועלות כבר שנים לפי אמנת שטוקהולם למניעת חשיפה לכימיקליים מסוכנים כמו PFAS ואפשר לעשות את זה במיידי. בישראל זה עדיין לא נעשה, כלומר אזרחי ישראל מופקרים לחשיפה לכימיקלים מסוכנים".
