צמצום פערים בין מרכז ופריפריה ומיקוד מיוחד בתוכנית התערבות בחברה הערבית: אלה הנתונים העיקריים שעולים בדוח אי השוויון לשנת 2022 שמפרסם היום (ה') משרד הבריאות. על פי הדוח, בעוד שתוחלת החיים באיזור המרכז וירושלים היא הגבוהה ביותר בישראל - איזור הדרום והצפון הוא שרושם את תוחלת החיים הקצרה ביותר.
הסבר אפשרי לכך ניתן למצוא דווקא בשיעור הרופאים הזמינים באופן יחסי לגודל האוכלוסייה בין האיזורים השונים. בעוד שבתל אביב קרוב לחמישה רופאים לכל 1,000 בני אדם, בדרום ישנם פחות משניים כאלה. בצפון המצב לא טוב בהרבה וישנם רק 2.3 רופאים לכל 1,000. פערים משמעותיים נרשמו גם בשיעור רופאי הילדים בין איזור תל אביב ליהודה ושומרון. גם בתחומים נוספים - שיעור הרופאים באזור תל אביב הוא הגבוה ביותר.
בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, תוחלת החיים הגבוהה ביותר בקרב יהודים ואחרים הייתה במחוזות מרכז וירושלים, 84.3 ו-84.1 בהתאמה, והנמוכה ביותר במחוזות הדרום והצפון, 81.9 ו- 82.2 בהתאמה. בקרב ערבים, תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה במחוזות צפון וירושלים, 80.1 ו- 79.3, בהתאמה, והנמוכה ביותר במחוזות תל אביב והמרכז, 74.5 ו-78.1 בהתאמה. על פי מחברי הדוח, הפערים בתחולת החיים בין קבוצות האוכלוסייה יכולים לנבוע ממגוון גורמים כגון אורח חיים, מודעות ונגישות לשירותי בריאות, ועוד.
תמותת תינוקות
בעשור האחרון, שיעור תמותת התינוקות (ל-1,000- לידות חי) בישראל, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים, ירד במעל ל-20% והוא נמוך מממוצע ה-OECD. בשנת 2022 שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות חי (בקרב ערבים גבוה בהשוואה ליהודים) היו 5.1 ו-2.1 בהתאמה, אך הפער בין קבוצות האוכלוסייה הצטמצם בעשור האחרון. ייתכן כי פערים אלו נובעים ממאפיינים תרבותיים שונים, לרבות מודעות לבדיקות גנטיות, נגישות תשתיות בריאות האישה והילד, ועוד.
מספר הרופאים ומיטות האשפוז
בשנת 2022 מספר הרופאים והרופאות ל-1,000 נפשות ברמה הארצית היה 3.2 במחוזות תל אביב וחיפה. שיעור זה הוא הגבוה ביותר, 4.97 ו-3.71 בהתאמה, ואילו במחוז דרום ובאזור יהודה ושומרון הוא הנמוך ביותר, 1.92 ו-1.52 בהתאמה.
לפי הדוח, מספר המיטות ל-1,000 נפש ירד בעשור האחרון במרבית אזורי הארץ אך בעיקר במחוזות מרכז, חיפה וירושלים, בעוד במחוזות צפון ודרום כמעט ולא חל שינוי, כך שהפערים בין המרכז לפריפריה צומצמו לאורך השנים, למרות שהם עדיין גדולים.
תגובות
שר הבריאות, אוריאל בוסו: "דוח אי-השוויון במערכת הבריאות במדינת ישראל מצביע על פער משמעותי בין מגזרים, בין איזורים גיאוגרפיים ובין יכולת השתכרות. עלינו לשנות את המציאות הזו ולהבין שצמצום אי-השוויון בבריאות הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה.
"הקצינו משאבים גדולים לצמצום פערים במערך בריאות הנפש, בתחום השיקום וברפואת חירום. הכרזנו על 'זיו' בצפת ו'ברזילי' באשקלון כמרכזי על נוספים בדרום ובצפון, ובתוכנית המיטות הרב שנתית הבטחנו הגדלה של שיעור המיטות בפריפריה. אנחנו פועלים להגדלה משמעותית של כוח אדם רפואי ואיכותי ומקדמים צעדים להרחבת היצע השירותים הרפואיים עבור כלל התושבים".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מערכת הבריאות הוכיחה שוב כי היא העורף הלאומי של מדינת ישראל בזמן חירום, ואולם יש להכיר בכך שקיימים במערכת פערים בין אוכלוסיות ואזורים בארץ. אנו פועלים כל העת בכדי לצמצם את הפערים על מנת לאפשר שירות רפואי איכותי, שוויוני ונגיש לכל מי שזקוק לכך.
"לצורך צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, וכחלק מהתוכניות של משרד הבריאות בתחום השיקום ובתחום בריאות הנפש, הקצינו 300 מיטות עבור מחלקות שיקום, ומחלקות שיקום חדשות – בפוריה ובהדסה לתושבי הצפון ואזור ירושלים. בנוסף, הקצינו 245 מיטות עבור מחלקות בריאות הנפש, כאשר רוב מוחלט מהמיטות יהיו על-אזוריות עבור מאושפזים מכלל הארץ.
"בנוסף, פעלנו בשנה האחרונה להגדלת מספר הסטודנטים החדשים לרפואה כשהיעד הוא הגדלה ל-2,000 סטודנטים בכל שנה עד סוף העשור, וכן להגדלת מספר האחים והאחיות בישראל. לצד הגדלת מספר הסטודנטים, בשנת 2019 יצאה לפועל "רפורמת יציב" שפסלה בתי ספר לרפואה מחו"ל שלא מלמדים ברמה טובה ומספקת, במטרה להבטיח את איכות הכשרת הרופאים בישראל".
סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי-כלכלי במשרד הבריאות, איילת גרינבאום אריזון: "משרד הבריאות מוביל את הרפורמה בכוח אדם, שאחת ממטרותיה היא הגדלה ושיפור איכות כוח אדם בפריפריה ואת התוכנית הלאומית לתכנון פריסת תשתיות מבוססת נתונים, שמטרתה טיוב תכנון פריסת שירותים רפואיים ותשתיות בריאות, בדגש על צמצום פערים ושיפור הזמינות לשירותים השונים. בנוסף, ממשיך המשרד ביישום התוכנית המערכתית לצמצום פערים ואי שוויון בבריאות בחברה הערבית".
