היי קייט,
למקרה שתקראי את הטקסט הבא, אני מתנצל על הפנייה הכל כך לא-רשמית לקת'רין, הנסיכה מוויילס. אבל כחולה עם ותק של שלוש שנים, אני מרגיש שמותר לנו לדלג על הרשמיות וכללי הנימוס הרגילים כשאני פונה למצטרפת חדשה למשפחת חולי הסרטן.
אני די בטוח שיש לך המון שאלות, למרות שאת מוקפת ודאי בטובי הרופאים, הצוות הרפואי, ויכולה לפנות לכל מומחה בעולם שיהפכו עולמות להיות זמינים עבורך. אחרי הכול, את נשואה ליורש העצר. כמו שהבנתי, את עוברת כרגע טיפולי כימותרפיה. כששואלים אותי איך זה מרגיש, אני עונה בהלצה שכימותרפיה היא ניסיון להרוג את החולה קצת יותר לאט משהורגים את הגידול.
2 צפייה בגלריה
הנסיכה קייט מידלטון ויאיר זימן, שרוצה לתת לה כמה עצות
(צילום: EPA/ANDY RAIN, אלבום פרטי)
למרות שלא יידעת את העולם איזה סוג טיפול כימותרפי את עוברת, ואני לגמרי מבין את הרצון לפרטיות בתקופה הזו, יש לי כמה עצות:
תשאלי את כל השאלות שעולות בראשך, לא משנה כמה לא חשובות הן נשמעות. לא פעם התפלאתי לקבל תשובות מפורטות שהובילו להסברים ארוכים שעזרו להגיע לתובנות עם הצוות הרפואי.
די בטוח שתרגישי פחות טוב בזמן הטיפולים, אך לצערי אני לא יודע לומר לך את התופעות הספציפיות לטיפול שלך. בתקופה הזו חייבים להקפיד להיות קשובים לגוף, לנוח המון, לאכול גם אם הטיפול שלך גורם לחוסר תיאבון. לא לשכוח גם להמשיך לעשות דברים שעושים טוב לנשמה.
המשפחה שלך תהיה שם בשבילך, ובתקופת הטיפולים אפילו עוד יותר. הישעני עליהם כשצריך, אבל לא לשכוח לומר בנימוס כשזה פחות מתאים. נכון, את עלולה לדרוך על כמה בהונות, אבל יש לך את הפריבילגיה כרגע, את הרי חולה ב"מחלה".
"די בטוח שתרגישי פחות טוב בזמן הטיפולים. בתקופה הזו חייבים להקפיד להיות קשובים לגוף, לנוח המון, לאכול גם אם הטיפול שלך גורם לחוסר תיאבון. לא לשכוח גם להמשיך לעשות דברים שעושים טוב לנשמה"
כשועל קרבות ותיק של כימו, אני חושב שאני יכול לתת המלצה חמה מאוד על פורט. הפורט הוא קופסה קטנה שמושתלת מתחת לעור של בית החזה, ושממנה יוצאת צינורית שמתחברת אל אבי העורקים. השתלת פורט מקלה מאוד על קבלת הכימותרפיה. בתחילת הטיפול מחדירים מחט אל הקופסה, שדרכה מזרימים את התרופות. בסיום הטיפול מסירים את המחט, כמעט בלי כאב. השתלת פורט חוסכת את החיטוט בידיים או ברגליים בניסיון למצוא ורידים, משימה שהופכת קשה וכואבת יותר ככל שמתקדמים בסדרת הטיפולים. חולים רבים נרתעים מהליך ניתוחי די קליל והשתלה של גוף זר בתוך הגוף, אבל הפורט מקל מאוד את כל נושא החיבור והניתוק בטיפול. כשבוע-שבועיים לאחר הניתוח כמעט שלא מרגישים דבר ואין כאבים.
כל נושא התרופות שונה בגלל שאני חי בישראל ואת באנגליה, אבל כדאי להכין מלאי של תרופות שיעזרו להתמודד עם תופעות הלוואי - הבחילות, אובדן התיאבון, עצירות או שלשולים, תופעות שקשורות לפה, ללשון והלוע כמו פצעים או קשיים או כאבים בבליעה, נוירופתיה, שינויים בעור ומיודענו האהוב - הכימו-בריין, שבין היתר פוגע בקשב והריכוז, אבל גם בזיכרון.
תזכרי תמיד לאהוב את עצמך לאורך התקופה הזו, להתייחס לעצמך ולגוף שלך בחמלה, למרות שמטופלים רבים מרגישים ש"הגוף בגד בהם". קבלי את עצמך בהבנה בתקופה הלא-פשוטה שאת עוברת כרגע, ולא לשכוח שהתקופה הזו ממש לא קלה, אבל היא עוברת. ברוך השם, לפי הההודעה של הארמון לעיתונות, את עוברת טיפול כימותרפי משלים/מונע, שתפקידו להרוג את השאריות שנותרו אחרי הניתוח שעברת. תסמכי על הרופאים ואל תתביישי לבקש עזרה כשאת צריכה.
אם לומר את האמת, כשאובחנתי בגיל 36, לא תיארתי לעצמי שאני עומד לשמוע את המשפט: "יש לך סרטן". הרי, אני בן 36, בכושר גופני טוב, עבודה סבבה, סוף סוף הכרתי את האישה שרציתי להציע לה נישואים, וכן, יש דם באסלה, וזה בטח טחורים, ואני גם ככה עובד 16 שעות ביום ואין לי זמן לבדוק את עצמי. אז אם כבר אומרים את האמת, הייתי אידיוט. במשך שנתיים היה לי דם לא סמוי בצואה, אבל הייתי עסוק בכל דבר שהוא חוץ מלטפל בעצמי. בלעשות את עצמי חזק בשביל אחרים, במקום ללכת לבדוק, ולוודא שזה באמת המצב.
אז אחרי שלוש שנים עם סרטן המעי הגס, שישה ניתוחים, כמה איברים פחות בגוף, סטומות ולא יודע אם סיפרתי, אבל גם עם הבשורה שהגידול לא נתיח ושאני אקבל כימו לשאר החיים שלי, שלושה סבבי כימו (בינתיים), 25 מנות קרינה ואין לי מושג כמה חומרים ותרופות שלקחתי ועוד אקח, תעשו לי טובה בבקשה, את המלחמה הזו אי אפשר לדחות, אז בבקשה, לכו להיבדק.
בתודה מראש (ועם הרבה אהבה וחמלה לקייט),
יאיר זימן, בן 39, אובחן לפני שלוש שנים עם סרטן המעי הגס. מטופל במרפאת הצעירים במרכז האונקולוגי ע"ש פישמן ברמב"ם וחבר קהילת חלאסרטן
