בשיתוף מדטרוניק
זה יכול לקרות לכולם: בכל זמן ובכל מקום במהלך השגרה היומיומית. זה מגיע בהפתעה, ללא סימנים מקדימים ולרוב יכול לגרום ללא מעט סטרס, בהלה או בלבול בקרב האדם עצמו או סביבתו הקרובה – ובצדק: כאשר אנו או אדם קרוב לנו חווים עילפון, מדובר בסיטואציה מלחיצה עד מאוד.
לרוב אנו רגילים לראות סיטואציות של עילפון בסרטים בתרבות הפופולרית, כאשר דמות אהובה מקבלת בשורה מאיימת או נתקלת בסיטואציה מלחיצה, אך בחיים האמיתיים הדבר מורכב מעט יותר. על מנת להפריד בין המיתוסים השונים לאמת המדעית, ניגשנו לברר מהו עילפון, מהם הגורמים לו וכיצד ניתן למנוע את המקרה הבא.
"עילפון זה איבוד הכרה חולף", מסביר פרופסור מיכאל גליקסון, מנהל מרכז הלב המשולב בבית החולים שערי צדק בירושלים. "זהו מצב שבו מישהו מנתק מגע ומאבד את ההכרה. אם הוא נמצא באותו זמן במצב של עמידה הדבר כרוך גם בנפילה לארץ".
פרופסור גליקסון מדגיש שיש לבדל מצב של עילפון אשר נחשב זמני לבין מצבים רפואיים אחרים. "עילפון כהגדרתו הוא דבר הפיך הנמשך לרוב כשניות עד דקות בודדות ולאחר מכן הבנאדם חוזר להכרה מלאה", הוא אומר, "יש להבדיל בינו לבין מצבים של תרדמת, איבוד הכרה ממושך או התכווצויות נוירולוגיות אשר לרוב נוהגים לבלבל ביניהם".
הסיבות לעילפון
לעילפון סיבות רבות אשר כל אחת בדרכה מביאה למצב של ירידה חולפת בזרימת הדם למוח המביאה בתורה לאיבוד הכרה. "המוח הוא האיבר הכי רגיש בגוף לירידה בלחץ הדם והביטוי של זה הרבה פעמים הוא איבוד הכרה", מרחיב פרופסור גליקסון, "מכל הסיבות השכיחה ביותר היא ירידה בלחץ הדם: יש אנשים שלחץ הדם שלהם יורד כתוצאה מתרופות, לפעמים זה נובע משינוי תנוחה פתאומי; יש גם אנשים שמנגנוני השליטה שלהם בלחץ הדם מעט פגומים באופן טבעי". התעלפות מסוג זה שכיחה לרוב באנשים מבוגרים שמנגנוני השליטה שלהם בלחץ הדם פחות טובים עקב הגיל המבוגר".
במקרים אחרים לעומת זאת, מדובר בכלל בתגובה רפלקסיבית של הגוף. "למשל חיילים שמתעלפים במסדר כשהם עומדים הרבה זמן, או כאלה שמתעלפים כשהם רואים דם או מריחים ריח חזק", מתאר פרופסור גליקסון, "התעלפויות אלה הן תגובה לגירוי חזק – פיזי או רגשי – הגורם לירידה פתאומית של הדופק ולחץ הדם, אך אני נוהג לסווג אותן כקבוצה נפרדת. סוג זה של התעלפות שכיח יותר בקרב אנשים צעירים ובריאים והרבה פעמים מצב זה הולך ומשתפר עם השנים".
סיבה נוספת הגורמת לעלייה בשכיחות של התעלפויות היא הפרעות בקצב הלב. "מדובר באנשים שיש להם קצב לב מאוד מהיר, או מאוד איטי", אומר פרופסור גליקסון, "התעלפויות מסוג זה נפוצות לרוב בקרב אנשים מבוגרים עם מחלות לב. יש גם מצבים שבהם מבנה הלב גורם להתעלפויות אך זה כבר פחות נפוץ".
כיצד הפרעות קצב גורמות לירידה באספקת הדם למוח?
"הלב הנורמלי מתכווץ 70 פעמים בדקה ומזריק נפח מסויים של דם לתוך כלי הדם. אם הוא עובד בחצי הקצב או ברבע מהקצב כמובן שהוא אינו יכול להזריק את אותה כמות דם. אותו דבר כשהקצב הוא מהיר מאוד - הלב לא מספיק להתכווץ: אם הוא רץ בקצב של 250-200 לדקה או יותר הוא לא מסוגל ליצור התכווצויות אפקטיביות ולכן הוא לא מזרים מספיק דם על מנת לקיים את מצב ההכרה".
מהן הסכנות בכך?
קודם כל בעצם ההתעלפות יש סיכון כי אדם יכול ליפול, להיחבל ולשבור משהו. במקרים מסוימים אדם יכול לעסוק במקצוע קריטי (כמו נהג משאית, למשל) ובכך הוא יכול לסכן את הציבור, אז יש סיכונים לעצם ההתעלפות ויש גם את הסיכון שאולי ההתעלפות היא הסימן הראשון למצב חמור יותר".
אדם יכול להתעלף בכל יום או פעם בחמש שנים – זה מצב שמשתנה, אך צריך לברר אותו, מפני שאם ההתעלפות היא ביטוי לבעיה בלב, בקצב הלב או במבנה הלב אז היא נוטה לחזור וייתכן מצב שבו בפעם הבאה היא תהיה חמורה בהרבה ותגרום להתעלפות קשה יותר או אפילו דום לב".
על אף שלכל התעלפות מאפיינים שונים, על מנת לאשש שהעילפון אכן מתרחש על רקע קרדיולוגי יש לבצע בירור מסודר אצל איש מקצוע.
"בירור הגורמים להתעלפות מורכב מכמה חלקים", אומר פרופסור גליקסון, "קודם כל יש להאזין בהקפדה רבה לסיפור של החולה. הרבה פעמים הסיפור הוא כל הסיפור – לאיש מקצוע מנוסה הוא יכול להגיד הכל, אך גם זה לא תמיד. כמו כן בבדיקה גופנית ניתן לזהות מאפיינים המצביעים על הגורמים להתעלפות. לאחר מכן יש כלים נוספים שמסייעים לנו – בדיקת אק"ג המאפשרת לבדוק את תקינות מערכת החשמל של הלב או בדיקת הולטר – רישום של קצב הלב לאורך זמן. כמו כן, אם ההתעלפות הייתה קשורה במאמץ עושים מבחן מאמץ תוך רישום של קצב הלב. לעתים רחוקות אנו גם נעזרים בבדיקה פולשנית על מנת למדוד פעילות חשמלית בתוך הלב".
אחד הכלים האפקטיביים כיום לאבחון הפרעות קצב לב הוא שבב המושתל מתחת לעור המטופל המאפשר לנטר את קצב הלב למשך תקופת זמן ארוכה. "מדובר בצ'יפ קטן המנטר את קצב הלב לאורך זמן לתקופה של 3 שנים", מסביר פרופסור גליקסון, " אם יש איזושהי חריגה הוא משדר אותה החוצה וכך ניתן לנטר אירועים יוצאי דופן ולעשות את האבחנה המתאימה.
"כמובן שהמצב הכי טוב לאבחנה הוא בעת עילפון בזמן אמת", מוסיף גליקסון, "באותו הזמן המכשיר המושתל רושם את קצב הלב וכך ניתן לדעת בוודאות אם קיימת הפרעה. במצבים אחרים המכשיר רושם הפרעת קצב, אפילו הפרעה קשה, גם אם האדם אינו התעלף או היה בזמן שינה, אך זה מסייע לנו לעשות אחד ועוד אחד ולהבין את הסיבה".
לאחר שנמצאה סיבת העילפון, מה הם אמצעי הטיפול?
"זה תלוי בסיבה. למשל במקרה של התעלפויות רפלקסיביות ברוב המקרים אין צורך בטיפול. לעיתים יש לללמד את הבנאדם להימנע ממנצבים מסויימים ולעיתים יש גם תרופות שעוזורת לזה באופן חלקי.
"אם אנחנו מדברים על התעלפות על רקע של ירידה בקצב הלב שאיננה רפלקסיבית, הנובעת ממחלת לב שגורמת לירידה בקצב אז יש צורך בהשתלת קוצב לב. אם ההתעלפות נובעת מקצבים מהירים מאוד של הלב הטיפול הוא באמצעות תרופות או בצריבה של הפרעת קצב הלב, או בדפיברילטור - מן קוצב שגם יודע להפסיק הפרעות קצב על ידי מתן שוק חשמלי - ממש כמו שעושים בבתי חולים או בסרטים - המכשיר הזה יודע לעשות את זה מבפנים".
בשיתוף מדטרוניק
