ד"ר שחר שלי מסביר על הסכנות שבגז הקצפות
החופש הגדול ידוע כתקופה של מנוחה, הנאה ופסק זמן מהשגרה, אבל בשנים האחרונות נעשו חודשי הקיץ שם נרדף לסכנה, במיוחד עבור בני הנוער, שמחפשים ריגושים במהלכם. טרנד שתופס תאוצה בקרבם בשנים האחרונות הוא גז הקצפות. זהו מוצר ביתי, תמים, שמיועד לייצור קצפות עבור עוגות וקינוחים, אבל יכול בקלות להפוך לכלי מסוכן, עם פוטנציאל לגרימת נזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים, להתמכרות ואף למוות. בתחילת יולי אושפזו שתי צעירות מהדרום עם נזקים נוירולוגיים בעקבות שאיפת הגז הזה - וזה לא המקרה הראשון.
3 צפייה בגלריה
כך נראית מערכת העצבים המרכזית בבדיקת דימות אחרי שימוש בגז קצפות. הפגיעות שנוצרו בעקבות השימוש מסומנות
(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
קראו עוד:
מהו גז הקצפות, ולמה הוא מסוכן?
גז הקצפות מכיל חמצן דו-חנקני – חומר שנעשה בו שימוש רב בתעשיות המזון והדלקים ונועד גם לטשטוש, לשיכוך כאב ולהרדמה למטרות רפואיות (בנסיבות אלה הוא מכונה "גז צחוק").
החומר הזה התגלה ב-1772, הוא חסר ריח וצבע, ויש לו יכולת להשפיע במהירות וביעילות על מערכת העצבים. כשמשתמשים בו כסם, הוא מייצר תחושות רוגע, שלווה וריחוף. אם צורכים אותו במינונים גבוהים, עלול להיווצר אפקט שמזכיר השפעה של סמי הזיה.
בשנים האחרונות יש עלייה בשימוש בגז הקצפות לצורך בילוי או שעשוע בקרב בני נוער בכל העולם, ובעיקר באירופה. תורמת לכך העובדה שניתן להשיג את הגז בקלות, במכלים קטנים של 8 גרם, ובמחיר נמוך. הוא גם ממותג כ"סם לא מזיק", אף שביכולתו להזיק מאוד, בעיקר משום שיש בו אלמנט ממכר.
איך הוא עובד כסם?
מנגנון הפעולה שגורם להשפעות הפסיכואקטיביות לא ברור במלואו, אבל ידועים קשרים שלו לחסימה של מוליכים עצביים במוח (בדומה ל-MDMA).
החמצן הדו-חנקני הוא רדיקל חופשי שמשבית את פעילותו של ויטמין B12, הוויטמין שעוזר למערכת העצבים להוליך אותות ממקום למקום. ברגע שהיכולת הזו נפגעת עקב שאיפת הגז, מתרחשת פגיעה במערכת העצבים. בתחילה זה מתבטא בחוסר יציבות ובתחושת ריחוף, אבל ככל שגובר השימוש בגז, התהליכים הללו נעשים יותר ויותר מסוכנים מבחינה נוירולוגית.
החומר חסר ריח וצבע, ויש לו יכולת להשפיע במהירות וביעילות על מערכת העצבים. כשמשתמשים בו כסם, הוא מייצר תחושות רוגע, שלווה וריחוף. אם צורכים אותו במינונים גבוהים, עלול להיווצר אפקט שמזכיר השפעה של סמי הזיה
התסמינים הנוירולוגיים השכיחים הם נימולים בקצות האצבעות והידיים (פרסטזיה), שיכולים להסתיים בתוך זמן קצר או להימשך חודשים. תסמינים נוספים: בעיות באונות, חולשת גפיים, חוסר יציבות בהליכה והפרעות במתן שתן.
איך זה נראה בבדיקת דימות?
כשבודקים את מערכת העצבים המרכזית בבדיקת MRI של המוח, ניתן לראות כיצד שאיפת הגז והפגיעה בתהליכים העצביים באה לידי ביטוי: השינויים נראים דומים לתהליך דלקתי מוחי. מדובר באות טיפוסי. ככל שתגדל התדירות של השימוש בגז, האותות יתפשטו יותר ויותר.
עד כמה עלול גז הקצפות לגרום לפגיעה לטווח ארוך או לנזק בלתי הפיך?
לצריכת הגז יכולים להיות ביטויים שונים, תלוי במשתמש ובתדירות השימוש. במצבים מסוימים יכולה שאיפת הגז להוביל לצניחת לחץ הדם ובעקבותיה לאובדן הכרה ולפגיעות אפשריות בלב. עם תופעות הלוואי המשניות נמנים פגיעות פסיכיאטריות, פגיעה במצב ההכרה, איבוד שליטה על הגוף, טשטוש, סחרור וצחוק בלתי נשלט.
אצל חלק מהאנשים יתרחשו נזקים נוירולוגיים קשים, כגון פגיעה בחומר הלבן של מערכת העצבים, פרכוסים לא נשלטים, פגיעה בייצור של מח העצם, בעיות במערכת השתן ואף מוות.
ד"ר שחר שליצילום: הקריה הרפואית רמב"םהפגיעה לטווח קצר היא מיידית וקשה, ובטווח הארוך צפוי שיפור, אבל לא ברור אם הפגיעה נעלמת לחלוטין. מהידע שהצטבר עד כה בארץ ובחו"ל, נראה שהתפקוד לא חוזר במלואו לקדמותו, מה גם שהמרכיב ההתמכרותי שקיים בגז הקצפות גורם למשתמשים לשאוף אותו שוב ושוב. מדובר בחומר מסוכן ביותר, ויש להימנע ממנו. נחוצה רגולציה של המדינה בנושא.
הכותב הוא ראש תחום מחלות עצב-שריר ואלקטרופיזיולוגיה קלינית במחלקה הנוירולוגית שבבית החולים רמב"ם בחיפה
שמים את הבריאות בקדמת הבמה
מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת הטובות והיעילות בעולם, ובמובנים מסוימים היא אף מעוררת קנאה. החוזקות שלה הם העוגנים החשובים ביותר המספקים למדינה יציבות וחוסן. אלא שלצד היתרונות, יש גם לא מעט אתגרים ובעיות שזקוקות לטיפול בהן: אי השוויון, המחסור בכוח האדם, שעות עבודה מרובות, תורים ארוכים, שחיקת תקציבים ועוד.
ועידת הבריאות השנתית של ynet ו-"ידיעות אחרונות" שתיערך ב-1 באוגוסט, תעסוק בכל אלו, מתוך ההבנה שבריאות אישית ולאומית היא המפתח לחיים טובים ושפויים יותר.
בוועידה, שתועבר בשידור חי ב-ynet, יתארחו שר הבריאות משה ארבל, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר ההסתדרות רפואית בישראל פרופ' ציון חגי, מנהל היחידה לנוירוכרורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו'"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי פרופ' חזי לוי, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנהל בית החולים נצרת פרופ' פהד חכים, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) ד"ר טל פטלון, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אלכס לוין, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן פרופ' קובי פלג, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון פרופ' דרור דיקר, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז, מנחת "משחקי בריאות" ynet דנה רון, פרופ' רונית מכטינגר רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, דבורה שרר יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות, מירי לב דולה ואחות מוסמכת, פולה בליק מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת ועוד.
