שחוקים, חרדים וחשופים: על רגשות אלה מדווחים רופאי בתי החולים בישראל, עולה ממחקר חדש. המחקר, שיתוף פעולה בין ד"ר אודליה אלקנה ונעם שחר מבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית תל אביב-יפו, לבין פרופ' יעקב אבלין וד"ר עדן שוסטרמן מבית החולים איכילוב, כלל 160 רופאים שעובדים במערכת הבריאות הציבורית, שהשיבו על השאלונים בסוף חודש מרץ.
הרופאים שנדגמו עובדים בבתי חולים שונים ברחבי הארץ - מסורוקה שבדרום דרך וולפסון ואיכילוב שבמרכז ועד זיו צפת שבצפון. מהם 72% נשואים, 49% נשים, 23% בלי ילדים, 50% עם ילד או שניים ו-27% עם שלושה ילדים ומעלה.
18% מהרופאים שהשיבו על השאלונים מדווחים על חרדה בימי מגפת הקורונה, 30% מהם מדווחים על שחיקה ו-10% על סימפטומים דיכאוניים. החלוקה בין רופאי מחלקה פנימית לבין רופאי טיפול נמרץ ורפואה דחופה מצביעה על תחושות חרדה גבוהות יותר בקרב רופאי הפנימיות, ייתכן כתוצאה מהחשש מעבודה עם חולים מונשמים רבים, שאינו מצב שבשגרה.
עוד עולה מהמחקר כי כ-2.5% מהרופאים החלו ליטול תרופות נוגדות חרדה ודיכאון בעקבות המצב הנוכחי. בנוסף, 28% מהרופאים דיווחו על תסמינים דמויי קורונה וחשדו שמקור התסמינים הוא בסטרס. הרופאים נדרשו לדרג את מקור החרדה בקרבם (בריאות אישית, בריאות הילדים, בריאות ההורים או עומס העבודה), ונמצא כי החרדה לבריאותם של ההורים גבוהה משמעותית מאשר החרדה לבריאות הילדים.
69% מהרופאים שהשתתפו במחקר מדווחים על רמת ידע גבוהה בנוגע לצורות התמגנות ובידוד יעיל מהנגיף, ו-82% מהמשתתפים מדווחים על ידע גבוה בנוגע לתסמיני הנגיף. בהתאם, במחקר נמצא כי ככל שרמת הידע של הרופאים בנוגע לאופן ההתמגנות גברה - כך פחתו תסמיני החרדה והדיכאון.
עם זאת, 59% מהרופאים לא מרגישים מספיק מוגנים מבחינת הציוד המגן המסופק להם, ומרגישים חרדה עקב כך. 43% מהרופאים שהשתתפו במחקר מדווחים על אמון במשרד הבריאות ובצעדיו, 77% מדווחים על אמון בהנהלת המחלקה בבית החולים ו-43% על אמון בהנהלת בית החולים בו הם עובדים.
"המחקר הזה הוא מאוד ייחודי כי נעשו הרבה מחקרים בנושא רגשות הציבור - אבל על רופאים אין", מסבירה ד"ר אודליה אלקנה, ראשת המגמה לנוירופסיכולוגיה באקדמית תל-אביב יפו. "מומחים ורופאים רבים מתבטאים בתקשורת - אבל מחקר אמפירי לא היה. מדובר בעצם באנשים שנמצאים בקו הראשון להתמודד עם המחלה ועם התוצאות שלה שצעקתם לא נשמעת. את המחקר שלחנו לרופאים מכל מיני התמחויות, ויצא שחלק הארי של המשתתפים הם רופאי המיון והמחלקות הפנימיות".
הממצא הכי משמעותי, טוענת ד"ר אלקנה, הוא השחיקה, ממצא שלמעשה משליך על האחרים. "השחיקה של רופאים בישראל אינה משהו מצבי, אלא כרוני - רופאים גוררים את השחיקה הזו כבר הרבה זמן, וזה משפיע במיוחד בזמנים של משבר בסדר גודל שכזה", היא מסבירה. "מדובר בנתונים שאי אפשר להתעלם מהם, שאומרים למדינת ישראל כי חייבים לדאוג לזה. אנחנו עתידים לבצע מחקר נוסף בהמשך על הרגשות של הרופאים בשלבים מתקדמים יותר של המגפה".
